ונדליזם שובר לב: יצירת האומנות האהובה שהפכה לסמל מקומי בחיפה – הושחתה

(חי פה) – יצירתו של פרופ' בלו סימיון פיינרו, זוכה פרס ישראל בתחום העיצוב והאמנות הבינתחומית, הושחתה במעשה ונדליזם. היצירה הייחודית שניצבת כבר תקופת מה במרחב העירוני – ברחוב יפה נוף בחיפה, התחבבה מאוד על התושבים הרבים שהכירוה. משהתגלה דבר ההרס שבוצע בה, הביעו צער עמוק.

סמל מקומי להשראה וחיבור

היצירה – רמזור המהבהב את הכיתוב "Look at me" – הפכה לסמל מקומי של השראה וחיבור לסביבה, והושחתה כעת במעשה ונדליזם. פיינרו: "זה היה רגע קטן של שמחה – ההרס ציער אותי מאוד".

הרמזור הזה לא היה עוד פריט עיצובי או גחמה עירונית – אלא אלמנט חי בנוף המקומי, רגע של מחשבה והתבוננות עבור העוברים והשבים. לדבריו של פיינרו, תושבים רבים מהשכונה פנו אליו וסיפרו לו כי במהלך ריצות הבוקר שלהם, הפך הרמזור לנקודת התבוננות פנימית: "המילים הללו לא היו רק הצהרה", הוא אומר, "אלא קריאה לראות – את הסביבה, את העיר, את הרגע. להיזכר בדברים הקטנים שעושים את חיפה למה שהיא – מורכבת, מרתקת ויפהפייה".

"רגע קטן של שמחה"

רבים מתושבי השכונה סיפרו לפיינרו כי הרמזור היה עבורם מקור קבוע לשמחה, מעין אות שקט המלווה את שגרת היום-יום באור אנושי ועדין. "זה היה רגע קטן של התחברות לעיר ולסביבה", הוא משתף. "דבר פשוט, אך מלא משמעות – שהצליח לגעת באנשים דווקא בשל הפשטות שבו".

יצירה שמעניקה תקווה

אלא שלאחרונה גילו התושבים כי הרמזור נשבר והושחת, במעשה שזעזע רבים מהם. ההודעה שהגיעה אל פיינרו, מלווה בתמונות, עוררה בו תחושת צער עמוק. "זה מאוד ציער אותי", הוא אומר. "זו יצירה שתפקידה לשמח, להעניק תקווה, להזכיר לנו את היפה שסובב אותנו – דווקא בתקופות שבהן אנו זקוקים לכך יותר מתמיד. והנה, היא נפגעה על ידי מי שההרס והכוחנות מנחים את דרכם".

יצירה מחברת קהילה

פיינרו, שרבות מיצירותיו מתכתבות עם המרחב העירוני והחוויה האנושית שבו, מדגיש את חשיבותן של יצירות מסוג זה. "ההרס הזה מעורר תחושת אכזבה עמוקה", הוא אומר. "תחושת חוסר הבנה בסיסית לגבי מה ראוי לשמר – לא יצירות שמנתקות, אלא דווקא כאלו שמחברות את הקהילה, שמעוררות השראה, שמעודדות הרהור ומבט".

מתוך אותה תחושת אחריות קהילתית, פנה האמן באופן מיידי למחלקת החשמל בעיריית חיפה, וביקש לפעול להשבת הרמזור לפעולה: "אני בטוח שהוא מחזיר לתושבים תחושת נחת, תחושת שייכות. גם אם נראה שמדובר בפרט שולי – ערכו הסגולי למרחב עצום".

אמנות בלב הקהילה

כמי שיצירתו נוגעת לא רק באסתטיקה אלא גם בערכים, בחיבור האנושי ובזיכרון התרבותי של המקום, פיינרו מדגיש כי אין מדובר במקרה פרטי, אלא בביטוי לתפקיד המרכזי שיכולה אמנות למלא בלב הקהילה.

"אני מקווה שהרמזור ישוב לפעול בקרוב", הוא מסכם. "ושהקהילה תוכל להמשיך ליהנות ממנו כפי שעשו בעבר – לא רק כפריט עיצובי, אלא כקריאה שקטה להתבוננות, להקשבה, ולזיכרון של היופי והאור הקטנים שמלווים אותנו ביום-יום".

לפעמים, כך נראה, כל מה שצריך זה רמזור קטן שיאיר מחדש את מה שנשכח: להרים את המבט, ולראות.