מזה ארבע שנים ודוברי מערך הכבאות 7 במספר עובדים בתפקיד דובר כתפקיד נוסף לתפקידם העיקרי או הראשי כלוחמי אש מבלי שיהיה מוגדר בתקן. עד לפני חודשיים מאז החליטו במערך הדוברות לפתוח בעיצומים הם עבדו ללא לאות וניסו לתת את המקסימום מעצמם ובזמן אמת גם לכבות שריפות, לחלץ ולהציל אנשים וגם להעביר מידע חיוני, אמין ומדויק לידיעת הציבור שלא פעם מדובר במידע מציל חיים.
"במשך הארבע השנים האחרונות היתי להטוטן", אומר דובר מחוז חוף ותחנת חיפה, להב אורי צ'ובוטרו, "השתדלתי בכל אופן להיות להטוטן כדי לא להגיע למצב שאני פוגע מצד אחד בתפקיד הרשמי שלי ברשות הכבאות וההצלה 'קצין רישוי עסקים' ולהעניק לאזרח את השירות שהוא זכאי לו, ומצד שני לבוא ולטפל בערך מול 180 גופי תקשורת שונים רק במחוז חוף (מקומונים, תחנות רדיו, אתרי אינטרנט ועד תקשורת וערוצים ארציים) במיוחד שאנחנו מדברים על מטרופולין כמו חיפה עם כל כך הרבה מאפייני סיכון ואין ימים שקטים. כל יום קורה משהו ומישהו צריך לעמוד מול קשרי ציבור משהו שהוא ברור מאליו".
חשוב לדעת כי ברמה ארצית מדובר בשבעה דוברים בלבד והדרישה היא הגדרת תפקידם בתקן כדי לבצע עבודתם נטו כדוברים מאחר וכל דובר אמור לתת מענה לכל הערים והישובים הכלולים במחוז תחת אחריותו. אם נקח לדוגמה את דובר מחוז חוף ותחנת חיפה, להב אורי צ'ובוטרו, הוא אחראי על מחוז חוף המשתרע מנתניה ועד ראש הנקרה לאורך כל רצועת החוף הצפונית – הצפון מערבית בישראל. בתוך תא השטח הזה מעבר לכמות האוכלוסיה שזה בערך 1.3 מיליון בני אדם יש שלוש תחנות גדולות אזוריות כאשר חיפה היא הגדולה מכולן, חדרה וזבולון בנוסף ל- 19 תחנות כיבוי שגם הן תחת אחריותו. "גם אם מוצאים תקן ואהיה דובר זה עדיין שטח גדול אבל דיה צרה בשעתה" אומר להב צ'ובטרו, ומוסיף "איך מצפים מאדם אחד לעשות את זה ברמה ארצית שכן מאז פרוץ הסכסוך מי שאחראי על דברור כל המחוזות זה הדובר הראשי ואני לא דיברתי חלילה על אירוע ביטחוני ולא הזכרתי אירועים בסדר גודל לאומי כמו יערות הכרמל, אני מדבר על השוטף וכלי תקווה שהמשבר הזה יגיע לפתרונו מוקדם ככל האפשר".
"מאז שנכנס הסמארטפון לחיינו כל ילד בבית ספר יסודי הוא עיתונאי, מכאן יש חשיבות בהעברת מידע אמין מגורם מוסמך"
צ'ובטרו מסביר: "בנינו מערך עם מבנה מסודר איך נראה המחוז, איך נראית התחנה ובעלי תפקידים כשיש קווים מקבילים בינינו לבין המשטרה שהוא גוף חירום ארצי תחת אחריות של המשרד לביטחון פנים. אחד מהדברים שהופיעו זה דובר מחוז, כי הובן לכל בר דעת שיש צורך בדובר מחוז. כשאני אומר דובר זה לא רק לדווח על איזה שריפה קטנה או תאונה קטנה. מעבר לסקרנות של האזרח הממוצע יש הרבה אלמנטים של הבאת מידע אמין לציבור בזמן אמת. אנחנו לא אותה תקשורת של לפני עשר וחמש שנים, מאז שנכנס הסמארטפון לחיינו כל ילד בבית ספר יסודי הוא עיתונאי, הוא רואה עשן, כבאיות מצלם ומעביר וכך מתחילה חרושת שמועות שיש משהו".
"לדוגמה כשיש תאונת דרכים בפרויד בחיפה, אז מה שמעניין את תושבי חיפה זה לדעת בזמן אמת מידע מוסמך ואמין האם הכביש פתוח האם הכביש סגור האם יש שיבושי תנועה. האם יש על אותו אירוע השפעה, כמו אם מעורבת בתאונה משאית שמובילה חומרים מסוכנים האם יש דליפה אין דליפה והאם הדליפה מסכנת את תושבי הרחובות הסמוכים? האם להתפנות. מכאן יש חשיבות לאירועים מהקטנים ועד לגדולים".
"אני רוצה שהציבור יקבל מידע דרך גופי התקשורת בצורה זמינה, אמינה, אחראית, מקיפה וזה מסוג התפקידים של דובר, ועבדנו ככה עד ה- 27 במרץ בלי שהסיפור הזה מוסדר כל אחד מהדוברים בארץ הוא בעצם כבאי שעוסק בעיסוקים אחרים מלוחמי אש מן המניין שעסוקים בכיבוי שריפות שתוך כדי כיבוי שריפה הטלפון מצלצל בכיס ואנשים רוצים לדעת מה קורה ואתה בדילמה מה קודם למה".
"מאז כינון רשות הכבאות וההצלה כלום לא השתנה בתקן"
"התחלתי בתפקיד דובר כשהיתי כבאי מבצעי ועברתי לעבודת מטה כקצין רישוי עסקים כי אמרתי לעצמי ככה יהיה לי יותר זמן לעסוק במה שחשוב בעיניי. מזה זה התחיל ואמרנו אנחנו מבינים שאנחנו בהליך של בנייה ומעבר וייקח זמן עד שהתפקיד יוגדר בתקן וזה לא יקרה היום ולא יקרה מחר אבל עברו ארבע שנים מאז כינון הרשות וכלום לא השתנה. המאבק הוא לא על כסף אלה על הגדרת התפקיד. אני מסתכל בראיה רחבה אצל הקולגות שלנו שירות בתי הסוהר והמשטרה גופי ביטחון כלל ארציים בפריסה ארצית יש למעלה מ- 90 עובדים שזאת הגדרת התפקיד שלהם בתקן, דובר שבא לעבודה וזה כל מה שאמור להתעסק בו. אצלנו דובר צריך לכבות שריפה לצלם תמונות, לטשטש את התמונות, לכתוב את הטקסט לענות לטלפונים, לתחזק את עמוד הפייסבוק של התחנה, להוציא הודעות לתקשורת ואלף ואחד דברים אחרים".
"מה שהיה זמני הפך לקבוע"
היכן עומדים היום חודשיים אחרי המאבק האם יש תוצאות?
"חודשיים אחרי המאבק ונכון לרגע זה לא הגענו להבנות. נציב הכבאות בכוחו וביכולתו וסמכותו לבצע את השינוי המתבקש. יותר מזה עבודת חשיבה נעשתה בימי הנציב הקודם רב טפסר שחר איילון, והוצאו תקנים לדוברי מחוזות בלבד – שבעה תקנים ברחבי הארץ שעברו את אישור נציבות שירות המדינה וההליך כבר עבר, אך מסיבה כזו או אחרת שאני לא יודע אותה הסיפור הזה נתקע. אני מבין שכאשר מגיע נציב חדש הוא רוצה להכיר את המערך וללמוד את החומר, אבל אז נכנס לתמונה ארגון הכבאים ולקח אותנו הדוברים כחלק ממכלול שלם של ציבור עובדים ומה שהיה זמני הפך לקבוע".
"מידע בזמן אמת יכול לחרוץ גורלות"
"אנחנו מדברים על ארבע שנים אחרי, זה מספיק זמן כדי לבנות מערך מסודר וליישם את הלקחים ולהסיק את המסקנות בשביל לבוא ולהעניק לציבור האזרחים את השירות שהם זכאים לו. אנחנו חיים בעידן שהזמן כן קובע והמידע כן קובע ואנחנו רוצים שהאזרח יקבל את המידע המדויק. כי מידע בזמן אמת יכול לחרוץ גורלות. אני הולך למצבי קיצון אם אזרח צריך להתפנות מאזור מסוים מקבל את המידע בזמן אז הוא ידע את זה, אם הוא יעשה את מאוחר מדיי אז עלולות להיות לזה השלכות הרות גורל ואנחנו לא רצים להיות שם. כולי תקוה שמי שצריך לקבל את ההחלטות יתעשת ויגמור את הבדיקות וכל מה שנדרש ומקווה שעד שימצא פתרון לא נצטרך לעמוד בפני אתגר גדול כמו שעמדנו בעבר מפני שאין בכוונתו לתת מענה טרם הסדרת הסכסוך".
מדובר וממונה קשרי חוץ הרשות הארצית לכבאות והצלה, נמסר לחי פה: "נציב הכבאות הטיל על מפקד בכיר לבחון את כל נושא ההעסקה והתגמול של עובדים שמבצעים תפקיד בנוסף לתפקידם העיקרי. מדובר בכמה מאות בעלי תפקידים כאלה ביניהם דוברי התחנות. לאחר מכן יוחלט אלו תפקידים יהיו בתקן מלא ואלו משרות יישארו כמשרה נוספת וזה לרבות דוברים. השלב הבא יהיה לאשר את התקנים החדשים בנציבות שירות המדינה".
