אופיר קושל למד בחוג לתקשורת ובחוג למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה. בשנה השלישית ללימודים כבר החל לעבוד ככתב חדשות בעיתון מקומי בקריות, ובהמשך קודם לתפקיד עורך חדשות.
קושל חלה בגיל 30 במחלת הנפחת, אשר גרמה לו לאי-ספיקת חמצן בריאות. הוא רותק למיטה ונאלץ לנשום ממכלי חמצן. מצבו הלך והידרדר והיה חשש כי יחנק מחוסר חמצן. אז נמצא לקושל תורם ריאה והוא עבר השתלה אשר הצילה את חייו ממש ברגע האחרון בו לא יכל כבר לנשום. הוא חי עם הראה המושתלת עוד מספר שנים ולבסוף נפטר כשהוא בן 41 שנים בלבד.
במאמר שכתב קושל באתר המעודד תרומת איברים, סיים כושל בדברים: "המסר שלי אליכם – אל תעשנו"
העיתונאי דניאל סריוטי, כתב ישראל היום שהכיר את קושל ז"ל מילדות מספר לחי פה: "הכרתי את אופיר קושל מילדות. גדלנו שנינו בקרית חיים ויחד עבדנו במקומונים עוד מהיותנו תלמידי תיכון. אופיר היה עיתונאי מוכשר. עורך משכמו ומעלה. תמיד אהב לצחוק לפרגן אהב את החיים. היה ממש עלם חמודות. כולם אהבו אותו בגלל האופי שלו. בשנים האחרונות הוא סבל ממחלת ריאות קשה שהחמירה. אם כי היה נדמה לעתים כי הוא מצליח להתגבר על המחלה.
לצערי בשנים האחרונות לא היינו בקשר. החיים הובילו כל אחד מאיתנו למקום אחר. לעתים היינו נפגשים במפגשים אקראיים בקניון במסיבות יום הולדת של חברים, בחתונות ושמחות ולמרבה הצער גם באירועים פחות משמחים. קושל כמו שהיינו קוראים לו בקרית חיים תמיד היה מקבל אותי בחיוך וצחוק מתגלגל תוך שהיה קורא בקול "סיריוטייייי אז מה עניינים??״.
קיבלתי בהלם ובתדהמה את הבשורה המרה על פטירתו. כל החיים היו לפניו. מכאן אני מבקש למסור את תנחומי למשפחתו. קושל היה אחד משלנו. בן קריית חיים. יהי זכרו ברוך".