(חי פה) – מחקר חדש שנערך בשיתוף אוניברסיטת חיפה, עמותת ער"ן, אוניברסיטת תל-אביב, המכללה למנהל ואוניברסיטת קולומביה מצא כי מספר מקרי האובדנות עלול לעלות ככל שתימשך המציאות הביטחונית הנוכחית.
מאוניברסיטת חיפה נמסר לחי פה תאגיד החדשות:
נורת אזהרה נדלקת: מספר מקרי האובדנות עלול לעלות ככל שתימשך המציאות הביטחונית הקשה שאנו נמצאים בה. מחקר חדש שנערך בשיתוף אוניברסיטת חיפה, עמותת ער"ן, אוניברסיטת תל-אביב, המכללה למנהל ואוניברסיטת קולומביה, ופורסם בכתב העת המדעי היוקרתי JAMA Psychiatry, מצא כי בימים הראשונים שלאחר ה-7 באוקטובר נרשמה ירידה במספר השיחות האובדניות שהתקבלו במוקדי הסיוע של ער"ן, בעוד שנרשמה עלייה חדה בשיחות בהקשרים של מצוקה פסיכולוגית כללית (לדוגמה חרדה, דיכאון וטראומה).
מספר שיחות המצוקה הפסיכולוגית הכללית עלה מ-67,555 בשלושת החודשים שקדמו למתקפה ל-89,445 שיחות בשלושת החודשים שאחריה. לעומת זאת, חלה ירידה במספר השיחות האובדניות מ-1,887 שיחות בשלושת החודשים שקדמו למלחמה ל-1,663 שיחות סה"כ בשלושת החודשים שלאחר מכן.
ד"ר ג'וי בנטוב, מהחוג לחינוך מיוחד באוניברסיטת חיפה, שהובילה את המחקר, אמרה:
"ממצאי המחקר שלנו מדגישים את המורכבות של תגובות נפשיות לטראומה רחבת היקף. למרות שהמצוקה הנפשית גברה, לא נצפתה עלייה בסיכון אובדני בטווח המיידי בימים שלאחר ה-7 באוקטובר, מה שמעיד על כך שאובדנות אינה בהכרח תגובה מיידית לאירועים טראומטיים בקנה מידה רחב".
בימים אלו מציינים שנה למלחמת חרבות ברזל, שבמהלכה נפתחה גם חזית בצפון וישנו חשש כבד להתפרצות מלחמה מול האיראנים, דבר שמגביר את החשש להשלכות נפשיות קשות היות ולא ניתן לראות את סוף המשבר. במחקר הנוכחי ביקשו צוות החוקרים שכלל את ד"ר בנטוב, ד"ר ליאת יצחקי, ד"ר שירי דניאלס ופרופ' גיל זלצמן, לבחון את השפעת אירועי ה-7 באוקטובר על שיעורי הסיכון האובדני באוכלוסייה הכללית בישראל. לשם כך נבחנו נתונים ה 77 מצוקה ואבדנות חרבות ברזל הכוללים מעל-600,000 פניות לקו הסיוע של ער"ן, תוך השוואה בין 20 החודשים לפני ה-7 באוקטובר לבין שלושת החודשים שאחריו.
סך השיחות האובדניות ירד בשלושת החודשים שלאחר ה-7 באוקטובר בהשוואה לתקופה של שלושת החודשים לפרוץ המלחמה
מהמחקר עולה כי סך כל השיחות האובדניות ירד בשלושת החודשים שלאחר ה-7 באוקטובר בהשוואה לתקופה של שלושת החודשים לפרוץ המלחמה. לעומת זאת, חלה עלייה חדה במספר שיחות המצוקה שהתקבלו לאחר ה-7 באוקטובר, דבר שמדגיש את הגידול במצוקה הנפשית הכללית בחודשים שאחרי המתקפה הרצחנית. יתר על כן, הדפוס על פני זמן הפוך, כל שבעוד המצוקה הנפשית הכללית עולה מיד ב-7 באוקטובר, ובמגמת ירידה בחודשים לאחר מכן, מדד הסיכון האובדני, יורד ובהדרגה מתחיל לעלות.
"אחת הסיבות האפשריות לירידה במספר השיחות האובדניות בתקופה המיידית שלאחר ה-7 באוקטובר היא הלכידות החברתית המוגברת המתקיימת לעיתים בשלב הראשוני למשבר לאומי, אפקט זה נקרא בספרות המקצועית 'pull together effect' והוא תורם לירידה בסיכון אובדני. עם זאת יתכנו
הסברי נוספים, וכן יש לקחת חשבון כי האפקט של הגברת הלכידות החברתית מתפוגג עם התמשכות של משברים. ולאור ההתמשכות של המלחמה והמשבר הלאומי אנו צפויים לעלייה בשיעורי הסיכון האובדני, כפי שראינו במחקרים שנערכו לאחר מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר בניו יורק ", אמרה ד"ר בנטוב.
החוקרים מציינים שהמחקר הנוכחי התייחס לאוכלוסייה הכללית בישראל, אך ישנן גם קבוצות ספציפיות הנמצאות בסיכון מוגבר במהלך משברים לאומיים או מלחמות, ביניהן חיילים משוחררים, ניצולי טראומה ואנשי כוחות הסיוע הראשוניים, כגון אנשי זק"א או פתולוגים שסייעו בזיהוי ופינוי גופות.
ד״ר שירי דניאלס, המנהלת המקצועית הארצית של עמותת ער״ן וראשת התוכנית לייעוץ חינוכי במכללה למנהל מוסיפה:
אובדנות היא תוצאה מורכבת של שילוב גורמים נפשיים, חברתיים וסביבתיים המשתלבים יחדיו. כל מקרה הוא ייחודי ואינו מצטמצם לגורם בודד. חשוב להימנע מהקמת קשר ישיר חד ממדי בין אירוע מסוים לבין אובדנות, שכן זה עלול להציג אותה בטעות כתגובה 'הגיונית' או לגיטימית למצב קשה. אובדנות נובעת מסבל נפשי עמוק והבנתה דורשת התבוננות רחבה במצבו הנפשי של האדם. מאחר ועלייה באובדנות יכולה להיות תגובה מושהית לטראומה הלאומית העוצמתית שבמביאה עמה המלחמה, עלינו להיערך לכך מבעוד מועד ולתגבר את שירותי בריאות הנפש השונים על מנת ליצור רצפים טיפוליים נגישים ויעילים.
אם אתן.ם או מישהו קרוב חווים מצוקה – אל תישארו לבד
עמותת ער"ן מעניקה שירות עזרה ראשונה נפשית מצילת חיים 24/7 באנונימיות ובאופן מיידי . לקבלת סיוע נפשי חייגו 1201 ובאתר ער"ן https://www.eran.org.il/ בצ'אט, וואטסאפ, פורום, מייל ומסרונים.