הבלוג המוכר "תרבות אכילה" • עכשיו בפולנית

נעמה ואלכס סובול מ"תרבות אכילה" הם דמויות מוכרות בחיפה. למעלה מעשור הם מובילים סיורי אוכל ותרבות בשווקים ובשכונות שונות, כמו שוק תלפיות, ואדי ניסנאס, בת גלים והעיר התחתית. לאחרונה, מי שעוקב אחריהם שם לב שהם החלו להתנסות גם בהדרכת סיורים בפולין. בימים האחרונים הם הודיעו כי רכשו כרטיס בכיוון אחד לפולין ומתכננים לשהות שם במהלך החודשים הקרובים.

הבלוג "תרבות אכילה"

נעמה סובול (46) הקימה את הבלוג "תרבות אכילה" לפני 11 שנים יחד עם בעלה אלכס. נעמה, דור שלישי בחיפה, ואלכס, במקור מעכו, החלו לעסוק בסיורים בעקבות הבלוג. לדבריה, המטרה הייתה להראות לתושבי חיפה, במיוחד לאלו מהכרמל שהעיר התחתית מתחילה להתעורר ולהציע משהו חדש ומעניין. ההתחדשות באזור התחילה כ-16 שנים קודם לכן, כאשר אמנים עברו לשם בשל מחירי הנכסים הנמוכים והפעילות התרבותית החלה לצמוח סביב גלריה מחתרתית שהפעילה גם בר.

בהמשך, נפתחו באזור מקומות אוכל ותרבות נוספים, ונעמה ואלכס חשו צורך לתעד את ההתפתחויות. הם החלו לכתוב על העיר התחתית ולאחר מכן על אזורים נוספים בחיפה, כמו שוק תלפיות, ואדי ניסנאס ובת גלים. לאחר כשנה וחצי עד שנתיים, רבים מהעוקבים שלהם, בעיקר תושבי הכרמל, ביקשו שייקחו אותם לסיורים במקומות עליהם כתבו. כך נולדו סיורי האוכל והתרבות של "תרבות אכילה".

היו גם תקופות מאתגרות עבור הסיורים

"עברנו הרבה תקופות קשות. במהלך הקורונה, בזמן הסגר הראשון, לא עבדנו. בין הסגר הראשון לשני התחילו להגיע אנשים לסיורים, לאט לאט. אך בין הסגר השני לשלישי כבר עבדנו בשיא המרץ, כי אי אפשר היה לטוס לחו"ל או לשהות במקומות סגורים, כך שהסיורים הפכו לבילוי הפופולרי. עדיין היה מאתגר, כי נאלצנו להזמין אוכל בטייק אווי, לאפשר ישיבה רק לפי ההנחיות, ולהקפיד על מסכות ועל מרחק.

במהומות במאי 2021 ספגנו הרבה מאוד ביטולים. כעיר מעורבת, שבה מבקרים בעסקים של ערבים, כל אירוע שגרם לערעור ביטחוני הביא לביטולים ולצורך לשכנע את האנשים שהכל בסדר".

איך התמודדתם עם המלחמה?

"ה-7 באוקטובר תפס אותנו ביפן, מגשימים חלום. לקח לנו זמן למצוא טיסת חילוץ, וחזרנו אחרי שבועיים לעיר רפאים. לקראת סוף נובמבר הרגשנו שעלינו לחזור לסייר, אפילו לבד. התחלנו עם סיורים מאוד זולים. המצב השתפר קצת בדצמבר, אבל עדיין היה לנו שליש מכמות הסיורים הרגילה. רק בסוף פברואר חזרו הסיורים למצבם הרגיל. לא רצינו להאמין שהמלחמה תגיע לחיפה, אבל לפני 3 שבועות זה קרה. יש הרבה כתבות עצובות בתקשורת, ורבים אומרים שחיפה תהפוך לקריית שמונה. זה מאוד כואב לנו לראות את דעיכת עסקי האוכל והתרבות וסגירתם. אנחנו מסרבים לוותר על חיפה, אבל לשבת בבית ללא עבודה נראה לנו חסר טעם."

למה דווקא פולין?

"הטיסה הראשונה שלנו לפולין הייתה בשנת 2015, וזה היה טיול רגיל. אני דור שלישי לניצולי שואה, אבל אף פעם לא רציתי לעשות 'טיול שואה'. לקראת הנסיעה, קראתי הרבה על ורשה, שהיא עיר בתנופה, ואמרתי לאלכס: בוא נטוס. במשך שנים רבות השתמשנו באתר גולשי ספות, שבו אנשים מכל העולם מציעים לארח תיירים בביתם. במהלך השנים אירחנו למעלה מ-70 אנשים בבית שלנו וגם התארחנו בהרבה מקומות בחו"ל, כולל בירח הדבש שלנו. למדנו המון על אנשים, ושבסך הכל אותם דברים מניעים את כולנו בכל העולם. הידיעה שיש כל כך הרבה אנשים טובים בעולם נותנת לנו תקווה".

בירח הדבש שלנו התארחנו באחד הבתים בבריטניה, שם פגשנו בחור פולני שהתארח יחד איתנו באותה דירה. התחברנו, אבל לא שמרנו על קשר. כשחשבנו על נסיעה לפולין, החלטתי לכתוב לו. עברו חמש שנים, אבל הוא זכר אותנו מיד והזמין אותנו אליו הביתה. התאהבנו במדינה – באנשים, בנופים ובאוכל. לאחר מכן חזרנו שוב, והפעם התארחנו אצל משפחה מקסימה בקרקוב. מאז טיילנו הרבה בפולין, ורק הקורונה היא שהפסיקה את הרצף הזה.

אבל כל הזמן שמרנו על קשר עם האנשים, שאירחו אותנו בפולין והם אפילו התארחו אצלנו. במאי האחרון חזרנו לפולין אחרי 5 שנים שלא היינו שם. וורשה ממש התפתחה ונהייתה מערבית מאוד. כמו אצלנו גם היה להם ניסיון למהפכה משטרית, אבל האופוזיציה אצלם עלתה לשלטון, והם הצליחו לסובב את הספינה והמצב שם השתפר.

ראינו שנהיה מאוד קשה לעשות סיורים בקיץ בישראל בגלל ההתחממות הגלובלית והעובדה שהרבה אנשים נוסעים לחו"ל. באנו בחודש מאי במטרה לבנות סיורים בוורשה ובקרקוב. הסיורים הם רגליים ממש כמו בארץ ונמשכים כשלוש שעות, הכול במרחק הליכה. הם כוללים קולינריה, תרבות, אמנות רחוב והיסטוריה. הסיורים בעברית, אך יש כמובן אפשרות גם לאנגלית ורוסית לפי דרישה.

בסיורים שלנו בחיפה יש דגש על לוקאליות ולא על אטרקציות תיירותיות שחוקות. אנחנו לוקחים אנשים לראות את המקומות הלא מוכרים של חיפה ולחוות את המרקם המיוחד של חיפה ואנשיה. בסיורים שלנו אנשי המקום תמיד מדברים ומספרים את סיפוריהם. זה מה שאנחנו מתכוונים לעשות גם בפולין.

ומה מתוכנן לכם עכשיו?

"בסוף חודש אוקטובר אנחנו טסים לפולין. לקחנו טיסה לכיוון אחד. יש לנו סיורים מתוכננים עם הרשמות. נראה בהתאם למה שקורה כאן איך אנחנו מתקדמים. ייתכן שנעשה גם סיורים סביב כריסמס. בקרקוב יש שווקי חג מולד מרהיבים, שמתחילים בסוף נובמבר.

המעבר הזה בא מתוך כאב מאוד גדול, אבל אנחנו מנסים להסתכל על זה בתור חוויה. אנחנו נחיה מיום ליום, ונחליט את ההחלטות מהרגע להרגע. זה מפחיד קצת את שנינו בתור שני אנשים מאוד מתוכננים ומחושבים, אבל אולי כדאי לעבור דבר כזה, ואם לא עכשיו אז מתי."

החלטתם כבר איך תתקדמו מעבר לחודשים הראשונים בפולין?

"אנחנו נחיה מיום ליום ונחליט את ההחלטות מהרגע להרגע. זה מפחיד קצת את שנינו, אבל אולי כדאי לעבור דבר כזה, ואם לא עכשיו אז מתי. בסיורים שלנו בחיפה אנחנו לוקחים אנשים לראות את המקומות הלא מוכרים של חיפה וגם את המרקם המיוחד של חיפה והאנשים כאן. כשהתחלנו, אף אחד לא הכיר את המקומות, שהראנו. בסיורים שלנו אנשים תמיד מדברים ומספרים. זה מה שאנחנו מתכוונים לעשות גם בפולין. אני מבטיחה לספר כל יום על דברים כאלה".

יש אפשרות, שתתאהבו בפולין עד כדי כך, שלא תחזרו לחיפה?

"לא היינו רוצים לחשוב על אפשרות שלא נחזור. אנחנו יכולים לצאת מחיפה, אבל חיפה לא יכולה לצאת מאיתנו. גם אם לא נחזור, ברגע שהמצב הבטחוני ישתפר, נגיע כמה פעמים בשנה לחיפה. אנחנו לא מוותרים על חיפה, לא כל כך מהר, אבל כדי למלא את המצברים, אנחנו חייבים את החווייה הזו".

כשהמלחמה תגמר את חושבת, שהסצינה הקולינרית בחיפה תתייצב שוב?

"אני מאוד מקווה, אני חושבת שחיפה הוכיחה שהיא עיר שיודעת לשרוד ולהתאושש. אני סומכת על כך שחיפה תחזור להיות העיר הכי טובה בעולם. השאלה היא מתי תיגמר המלחמה."

סיורי תרבות אכילה בוורשה ובקרקוב ייערכו החל מה 30.10 ולכל אורך חודש נובמבר. ניתן לקבל פרטים נוספים ולהירשם בוואטסטפ 052-5929262 או באתר tarbutachila.com.