מעוז ינון, ששני הוריו נרצחו ב-7/10/23, מדבר ופועל גם היום, יום השנה לאסון, על תקווה ושלום. מבחינתו, השלום הוא הדרך היחידה. "נקמה לא תפתור את הכאב ולא תחזיר את מה שאבד, אלא רק תוביל לעוד הרס ולמוות נוסף", הוא אומר.
מעוז, הידוע כיזם תיירות ופעיל חברתי למען השלום, הקדיש את חייו לקידום קירבה ובניית גשרים לשלום. ב-7 באוקטובר 2023, אותה "שבת שחורה", איבד מעוז את שני הוריו, בלהה ויעקב, שהתגוררו במושב נתיב העשרה. על אף הכאב האישי, ממשיך מעוז להאמין כי השלום הוא הדרך הנכונה וממשיך לדבוק ולפעול למענה.
בטקס ׳עוגן לעתיד׳ של "משפחות 7 באוקטובר," שהתקיים אמש (06/10/24) ערב יום השנה לטבח הנורא, הדגיש מעוז כי הוא מעדיף להתמקד בבניית עתיד משותף ולא בנקמה על העבר, בשיקום ולא בהמשך ההרס ומעגל הדמים.
"הכנתם אותנו לדעת מה לעשות כשגן העדן שבו גרתם הפך לגיהינום"
מעוז הודה להוריו האהובים שאינם איתו כבר שנה, ואמר: "תודה שתמיד הייתם שם בשבילנו, שאהבתם ללא תנאי ותמכתם ככל יכולתכם ואף מעבר לכך. לימדתם אותנו מסירות, חריצות, מנהיגות, להיות חלק מוביל מקהילה, לתרום ולתת.
תודה על שהייתם סבא וסבתא אהובים ל-11 נכדים ונכדות, שהקשר של כל אחד מהם איתכם היה קשר מעצב, בונה ומפרה.
ותודה הגדולה ביותר – שהכנתם אותנו ל-7/10. הכנתם אותנו לדעת מה להגיד, איך להתנהג ומה לעשות כשגן העדן שבו גרתם והקמתם אותנו הפך לגיהנום."
"שום מוות, שנאה והרס נוספים לא יחזירו את הורינו לחיים"
מעוז שיתף כי לקח למגן, אחיו הצעיר, שלושה ימים לבקש מהם לצאת במסר משפחתי, שבו הצהירו כי הם לא מעוניינים לנקום את מות הוריהם, משום ש"שום מוות, שנאה והרס נוספים לא יחזירו אותם לחיים."
מעוז סיפר שבאותו לילה, אחרי ארבעה ימים של צער ואובדן, חלם שכל האנושות בוכה איתם. "חלמתי שהדמעות שלנו שוטפות את גופנו המרוסק מהמלחמה, וממשיכות לרדת לאדמה הספוגה בדם. חלמתי כיצד הדמעות מרפאות את גופנו ומחזירות אותו לשלמותו. ראיתי בחלום את דרך השלום והפיוס, והחלטתי שעל מנת להציל את עצמי, אני בוחר ללכת בדרך הזאת."
"תקווה היא פעולה שעושים עם אחרים"
החלטנו להתחיל לזרוע את זרעי העתיד
"תקווה היא פעולה שעושים עם אחרים"
מעוז מספר כי בכל שנה בחודש אוקטובר, במשך 60 השנים האחרונות, אביו יעקב ז"ל היה מכין את השדות לזריעת חיטה. "לא חשוב כמה גרועה הייתה השנה הקודמת, תמיד היה אומר אבא: 'השנה הבאה תהיה טובה יותר, וזה התפקיד שלי להפוך אותה לכזאת.' עכשיו תורנו לזרוע ולהפוך את השנה הבאה לטובה יותר – זה תפקידנו."
"על מנת שנוכל לקצור שלום עד 2030, עלינו לזרוע שלושה זרעים: זרעי תקווה, זרעי עתיד וזרעי פיוס."
הזרעים הנדירים ביותר הם זרעי הסליחה
מעוז מדגיש שהזרעים הנדירים ביותר הם זרעי הסליחה. "למדתי מחמזה עוודה, שותפי הפלסטיני, שחייבים לסלוח על העבר וההווה, אך אסור לסלוח על העתיד. מֵעַזִיז אבו שרה, שותפי היקר, למדתי שרק כאשר סולחים, משתחררים מהגורל האכזר שמי שהרג את אהובנו קבע לנו, ומהכלא שבו אנחנו אסורים."
מעוז משתף כי החליט לסלוח לרוצחי הוריו, ולממשלה שלא עמדה בהבטחותיה לשקט וביטחון. "הדרך היחידה להחזיר את החטופים היא לעצור את המלחמה. כל יום שעובר, אנחנו מאבדים אותם ואת עצמנו."
"החלומות שלנו יכולים להתגשם"
מעוז מסכם בדברי תודה להוריו: "מכל אלפי המנדלות שאמא שלי ציירה, היא נתנה לי רק אחת במתנה, שבה כתבה: 'כל החלומות שלנו יכולים להתגשם אם יהיה לנו האומץ לרדוף אחריהם.' תודה אמא ואבא, שלימדתם אותי לחלום ונתתם לי את האומץ לרדוף אחרי החלום שלי."
לזרוע זרעי תקווה.
הפוך.
לצערי לא למדת כלום.
כל עוד יש להם תקווה הם ינסו לממש אותה.
רק יאוש והבנה שאין להם שום סיכוי מולנו יגרום להם להשלים עם הקיום של מדינת ישראל.
אמת וחוכמה.
נשאלת השאלה מה עושים עם כל אותם אשר לא התקדמו עדיין מבחינה רוחנית בכדי להבחין באמת ואיך מתגוננים מפניהם בכדי שלא ינסו לכבות את האור.
זה לא עניין של לסלוח זה עניין של לעצור את הפעם הבאה