טֶקֶס הַדְלָקַת הַמִּשְׁוָאוֹת

א
מוּל קְבַל עַם וְעֵדָה הִתְיַצְּבָה הִיא לַטֶּקֶס
כֹּה זְקוּפָה, עֵרָנִית וְגֵאָה.
הִיא הִרְגִּישָׁה מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁלָּהּ הוּא הַנֶּכֶס,
וְרַק לָהּ הִיא כָּאן זְכוּת הַדֵּעָה.
ב
בְּיָדָהּ אָחֲזָה בָּרְשִׁימָה הַמֻּמְלֶצֶת
כְּמוֹ הָיְתָה רְכוּשָׁהּ הָאִישִׁי.
הִיא לְרֶגַע הִרְגִּישָׁה עַצְמָהּ מְאֻלֶּצֶת,
וּלְפֶתַע קָרְאָה: "זֶה טִפְּשִׁי!".
ג
לְעֵינֵי הַקָּהָל שֶׁלָּטַשׁ בָּהּ עֵינַיִם
הִיא נָטְלָה אֲבוּקָה בְּיָדָהּ,
וְאֶת שְׁמוֹת הָרְשִׁימָה הִיא קָרְעָה אָז לִשְׁנַיִם.
הֶהָמוֹן? הוּא הֵגִיב בִּרְעָדָה.
ד
עַל דִּבְרֵי חֲנוּפָה הִתְנַפְּלָה הִיא כְּעַיִט
וְהֵחֵלָּה לִשְׂרֹף מִשְׁוָאוֹת.
בְּעֶזְרַת לֶכְּסִיקוֹן שֶׁהֵבִיאָה מִבַּיִת
הִיא רָשְׁמָה לְעַצְמָהּ מוּבָאוֹת:
ה
"הַיַּלְדּוֹן שֶׁאָסַף גּוּר חָתוּל מֵהַזֶּבֶל
וְאוֹתוֹ הוּא הֵבִיא לְבֵיתוֹ.
הַצָּעִיר שֶׁעָזַר לְהָקֵל אֶת הַסֵּבֶל
מִקַּבְּצָן וְנָתַן לוֹ פִּתּוֹ.
ו
"הָאוֹפֶה שְׁאָפָהּ מבצקו אֶת הַלֶּחֶם,
וְאוֹתוֹ הֶאֱכִיל רְעֵבִים.
הַקָּשִׁישׁ שֶׁבֵּרֵךְ כָּאן בְּ'שָׁלוֹם (בְּמִלְּעֵיל) עֲלֵיכֶם'
וְשִׂמַּח גַּלְמוּדִים דּוֹאֲבִים".
ז
אֶת כָּל אֵלֶּה וְעוֹד הִיא רָשְׁמָה שָׁם בַּסֵּפֶר
וְנָתְנָה אֲבוּקָה בְּיָדָם.
וְדָלַק הַלַּפִּיד עַד הָיָה הוּא לְאֵפֶר,
אַךְ הֵבִיא הוּא כָּבוֹד לָאָדָם.
ח
וְאוֹתָם הַשּׁוֹעִים שֶׁאֶת שְׁמָם הִיא הֵסִירָה –
תְּמוּנָתָם נִשְׁאֲרָה כְּקִשּׁוּט.
שֶׁהֲרֵי בִּתְחִלָּה בְּקוֹל רָם הִיא הִצְהִירָה:
"יְכֻבַּד הָאָדָם הַפָּשׁוּט".