בחול המועד פסח יערך אירוע לזכרו של החייל נריה בן דוד ז"ל, בן 22 מחיפה, שנהרג ביומה השני של מלחמת חרבות ברזל, 08/10/2023, בקיבוץ בארי. נריה אהב מאוד את הטבע ולכן האירוע לזכרו יכלול צעדה בחורשת טללים. האירוע נערך על ידי עמותת הפועל חיפה הר הכרמל.
״לצד פעילויות הספורט, אנחנו עוזרים לחיילים ולמפונים במלחמה״
מנכ"ל עמותת הפועל חיפה הר הכרמל יהודה ענתבי: "העמותה מתעסקת רק בפעילות ספורט עממית ותחרויות ספורט ארציות. העמותה היא חיפאית ומקושרת למרכז הפועל בתל אביב. מלבד הפעילות השוטפת הכוללת תחרויות ספורט ותחרויות עממיות, פעילויות בגני ילדים ועם הגיל השלישי, מתחילת המלחמה העמותה יזמה פעילות שיעזרו במלחמת חרבות ברזל.
פעמיים בשבוע עלינו עם צוות מתנדבים לרמת הגולן והכנו ״על האש״ ללוחמים, כל פעם ביחידה אחרת. המתנדבים היו חיפאים וכל פעם קיבלנו תרומות ממקום אחר, בעיקר ממסעדות. את הבשר עצמו קנינו במחירים נמוכים מאוד, כיון שזה היה לטובת חיילים. אחרי חודשיים של הכנת ארוחות, התחלנו לעשות פעילויות בתוך בתי המלון של המפונים בחיפה. פגשנו מפונים מהצפון והדרום. הדבר הבא שאנחנו רוצים לעשות הוא פעילות לזכר הנופלים".
האירוע לזכר נריה בן דוד ז״ל
"כשנפגשתי עם המשפחה של נריה, הם סיפרו שהוא אהב מאוד את השמיים ואת האדמה. הצעתי להם לעשות פעילות ספורט בטבע. משם הגענו לרעיון של טיול בחורשת טללים. במסלול יהיו 5 נקודות עצירה בהן תהיה התייחסות לנריה – בכל נקודה תהיה תמונה מאחת התקופות בחייו ולידה יעמוד קרוב של נריה שיספר עליו מאותה תקופה.
בנקודה האחרונה יהיו חיילים ששירתו יחד עם נריה, והם יספרו על התקופה הזו בחייו. לפני תחילת המסלול כל המשתתפים יקבלו חולצות שכתוב עליהן "נריה אדמה ושמיים" ובקבוק מים. המסלול הוא מעגלי ובסופו יהיה מעגל מתופפים וחלוקת קרטיבים לכל המשתתפים. נכין שער כניסה מבלונים בצבעים ירוק, חום וכחול עם שמו של נריה.
פרטים נוספים:
- תאריך: 24/04/24 – חול המועד פסח
- שעה: 10:00 בבוקר
- נקודת התחלה: חורשת טללים
אביו של נריה, ברוך בן דוד: ״הבן שלי היה איש עשייה, שדיבר תמיד בגובה העיניים״
אביו של נריה, ברוך בן דוד, מספר כי נריה היה בחור ערכי, שמעדיף לעשות ולא לדבר: "נריה למד בישיבה ברגבים ברמת הגולן בתיכון. היה להם סדר יום מדהים: הם קמו בשעה 5:30, התפללו והלכו לעבוד עד הצהריים. אחרי זה הם למדו עד הערב ולבסוף יצאו עם תעודת בגרות.
נריה היה מאוד נחוש וחרוץ והחיבור לאדמה ואהבת הארץ היו מאוד משמעותיים בשבילו. לפני הגיוס הוא התנדב בחווה חקלאית ליד בית רימון (לא רחוק מצומת גולני). הוא הפעיל את החווה מבחינת חקלאות וטיפול בחיות: פרות, עיזים וכבשים. הוא היה אחראי לבנות כבל מסביב לחווה עבור כלבים יוצאי ימ"מ, כדי שהם יוכלו לרוץ ולא לצאת מהחווה.
נריה לקח את המשימה מאוד ברצינות, ולמד איך לעשות את זה הכי טוב. הוא היה יד ימינו של בעל החווה, שהוא אדם מאוד מיוחד אשר מחזיק לבדו את החווה.
בשנה וחצי האחרונות הוא שירת בחיל ההנדסה. בשמחת תורה הוא היה בקו בדרום הר חברון ואבטח את הציר. בבוקר של שמחת תורה הם שמעו מה קורה בדרום. הוחלט שחלק מהכוח יירד דרומה וחלק נשארו לאבטח את הציר בדרום הר חברון. 3 ג'יפים יצאו דרומה לחלץ משפחות. הם עברו בין כמה יישובים וחילצו די הרבה משפחות. חייל של נריה סיפר לי, שהם נכנסו לאחד הבתים ונריה זיהה מחבל מתחת לשולחן, והצליח להרוג אותו. המשימה שלהם היתה לחלץ תושבים, אבל תוך כדי החילוץ הם נתקלו באיומים והסתערו עליהם.
הנקודה האחרונה שהם היו בה, הייתה בארי. כאשר הם חילצו בני נוער הודיעו להם שיש נקודה שבה כבר היתה היתקלות ונהרג קצין. בשלב הזה היה כבר שרר חושך גמור. חלק מהכוח לקח את בני הנוער למקום יותר בטוח וחלק התקדם למקום ההיתקלות. כשהם הגיעו למקום ההיתקלות פתחו עליהם באש ביותר מנקודה אחת ונריה נהרג במקום. יחד איתו נפצעו עוד כמה חיילים".
נריה עשה כל משימה ברצינות ולא עיגל פינות
"בתור מפקד, הוא לא היה מוכן לעגל פינות. הוא היה לוקח את הסיורים ברצינות. גם אם חיילים רצו לנוח, הוא לא הסכים ואמר שבסוף הסיור יהיה אפשר לנוח. הוא האמין בלדבר מעט ולעשות הרבה, איש של עשייה. הוא עבד קשה בחווה, הוא היה איש כפיים. כשהוא היה מגיע הביתה מלוכלך מהחווה, אשתי אמרה לו ״ממה אתה כל כך מלוכלך?״ והוא אמר שזה לכלוך של ארץ ישראל. החיילים שלו אמרו שלמרות שהוא היה מפקד הוא מדבר בגובה העיניים, בפשטות, לא מתנשא. פעם כשנסענו איתו לטיול, הוא נעלם. אחרי כמה דקות הוא חזר עם נחש על הידיים. כזה בחור הוא היה".
כל הכבוד לריהוט בן דוד