שתל השבלול ברמב״ם: מכשיר שמיעה מהעריסה ועד שדות הקרב בעזה

כולם מכירים את הסרטון החמוד שמראה תדהמה בפניו של תינוק הסובל מחרשות ששומע צלילים אחרי הפעלה ראשונה של מכשיר "שתל השבלול". בעולם ציינו את היום העולמי של המכשיר המהפכני שהשימוש בו הולך ומתרחב. מומחי רמב"ם מסבירים מי נזקק לו, שוברים מיתוסים ומעלים חשש שאחרי המלחמה יצטרפו למעגל המשתמשים גם לא מעט חיילים.

השבוע צויין בעולם יום שתל השבלול הבינ"ל, המכשיר המופלא שנכנס לראשונה לשימוש רפואי בשנת 1977, לא מפסיק להתפתח ולהשתכלל ולספק לנו סרטי טיקטוק שבהם תינוק חמוד פוער זוג עיניים כשמפעילים לו את המכשיר לראשונה.

תוכנית שתל השבלול

במרכז הרפואי רמב"ם תוכנית שתל השבלול החלה בשנת 2016, ועד היום הושתלו מעל 250 שתלים בבית החולים גם במבוגרים וגם בילדים. ברמב"ם המטופל הצעיר ביותר היה בן 9 חודשים והמבוגר ביותר בן 84.

ד"ר מאוריסיו וייזר כהן, מנהל התכנית מטעם מחלקת אא"ג וניתוחי צוואר ברמב"ם, מסביר:

המטופלים המיועדים לשתל הם מטופלים שעם הזמן השמיעה שלהם ירדה באופן חמור ומכשיר השמיעה הנוכחי שלהם לא יכול היה לעזור. השתל למעשה מחליף את האוזן. שמשהו ישמע את מה שהמכשיר מעביר לאוזן. אנו למודי ניסיון עם מטופלים שונים שדוחים במשך שונים את האפשרות לבחון את הליך השתלת שתל השבלול. למעשה מטופלים כאלה דוחים את האפשרות של המוח שלהם להתאמן ולהיחשף לגירויים, ולו רק מהפחד וההשלכות החברתיות ובריחה מהשאלה "מה יגידו?".

ד"ר וייזר כהן מסביר כי מערכת השמיעה באדם היא מערכת הדורשת אימון:

"לא מדובר במערכת אוטומטית, צריך לאמן אותה לשמוע. לכן מי שדוחה את הטיפול, סובל גם מירידה בשמיעה וגם הדרדרות קוגניטיבית לאורך השנים, שכן חוש השמיעה הוא חוש חיוני, ולכן אנשים המתקשים בשמיעה, טוב יעשו אם לא ידחו את הפתרון האפשרי הזה. על פי מחקרים קליניים, קיים קשר בין ירידה בשמיעה לדמנציה. ויש כמובן את התוצאות העגומות של המלחמה. אל רמב"ם, כמו אל בתי חולים אחרים, החלו כבר להגיע חיילים ששמיעתם נפגעה קשה המלחמה בשתי החזיתות, וזו רק ההתחלה. ד"ר וייזר כהן כבר יודע לספר שלפחות חייל אחד כבר מעומד להשתלת שתל שבלול לאחר ששמיעתו נפגעה קשה מאוד.

ד"ר וייזר כהן מסביר כיצד עובד המכשיר:

"בתוך האוזן יש תאים קטנים דמויי שיער, המחליפים את אנרגיית התנועה שמייצרים גלי הקול לתנועה אלקטרו-כימית, דבר מגרה את העצב דרכו האותות עוברים למוח וכך אנו שומעים. לשתל יש מעבד חיצוני, החלק הניראה, הוא מכיל מיקרופון, שם, מבוצע העיבוד הראשוני. האותות עוברים לשתל.  בניתוח למעשה הרופאים משתילים את האלקטרודות באוזן, והן מגרות את עצב במקום התאים שדועכים".

וחשוב לדברי המומחה גם להבין מי זכאי לשתל השבלול:

״כבר מעל שנתיים יש בסל הבריאות לכך שהסובלים מירידה בשמיעה באוזן אחת בלבד, מאפשר למטופלים שכאלה לקבל את הזכות לשתל שבלול. למעשה פגיעה באוזן אחת מהווה פגיעה בהתמצאות, מתקשה בשמיעת רעשי רקע, בירידה גם באוזן השנייה ועוד".

לסיום, ד"ר וייזר כהן מבקש להפריך מיתוסים וחששות הקשורים לבחירה במכשיר:

• "שתל שבלול זה לילדים" – לא נכון! על כל ילד שמועמד לניתוח שתל שבלול יש לפחות חמישה מבוגרים.
• "שתל שבלול זה דבר ניסיוני ואני לא מעבדה" – לא נכון! שתל שבלול זה המכשיר הרפואי הראשון שעושה אינטגרציה בין טכנולוגיה לגוף האדם, טכנולוגיה המחליפה תחושה. זה הסטנדרט לטיפול בירידה בשמיעה חמורה משנת 1977 במבוגרים ומשנת 1981 בילדים קטנים החל מגיל תשעה חודשים. יש ניסיון של 42 שנות ניסיון והתפתחויות טכנולוגיות המתבססים על אותו עקרון פעולה.
•  "מי שעושה שתל שבלול עושה ניתוח בגולגולת" – לא נכון! הניתוח הוא באוזן, מתחת למוח, המעבד יושב על הראש, בין העצם לעור, והתקשורת ביניהם היא בהשראה חיצונית ואין כל נגיעה במוח. השתל מושתל בין העצם לעור – אף פעם לא נכנסים למוח בשביל שתל שבלול.  
• "אנשים מבוגרים לא צריכים בגיל כזה לעבור הליך כזה" – לא נכון! השיפור באיכות החיים הוא דרמטי ומסייע בשמירה על תפקוד קוגניטיבי גבוה, איכות חיים גבוהה יותר ומסייע באריכות חיים.
• "ירידה בשמיעה מביאה לדמנציה" – נכון חלקית: חוש השמיעה הוא חיוני לשמירה על תפקוד תקין של המוח. העדר גירוי שמיעתי במוח כפועל יוצא של דחיית הבדיקה לירידה בשמיעה, עלולה להביא אנשים לירידה קוגניטיבית ובחלק מהמקרים לעודד שקיעה דמנטיבית של מי שאיבד את שמיעתו ולא טיפל בבעיה.
• "ניתוח להשתלת שתל הוא ניתוח ארוך בן 4 שעות, לפחות" – לא נכון! משך הניתוח אורך בין שעה וחצי לשעתיים גג ומרבית המטופלים משתחררים כיממה לאחר הפרוצדורה.
• "אחרי ניתוח להשתלת שתל יש טינטון" – לא נכון! הניתוח פותר את ההפרעה. הטיפול הטוב ביותר לטינטון הוא לחזור לשמוע.

ולסיום – חוליה חשובה בתחום שתל השבלול הם קלינאי וקלינאיות התקשורת, שמסייעים למי שהושתל אצלו שתל שבלול להסתגל למכשיר החדש. רמב"ם מגייס בימים אלו קלינאיות תקשורת למחלקות שונות בבית החולים. אם אתה או את מחזיקים בהסמכה כקלינאיות תקשורת ומעוניינים להשתלב בתחום – רמב"ם ישמח לעניין אתכם בעבודה.