חוקרי הטכניון יצרו מודל תפוצה של הפרא האסיאתי בנגב

חוקרי הטכניון יצרו מודל תפוצה של הפרא האסיאתי בנגב

סקר גללים מקיף שערך עודד נצר, מאסטרנט בטכניון, ב-122 אתרים בנגב, הביא לפיתוח מודל תפוצה של הפרא האסיאתי ((Equus hemionus בנגב. הפרא מוגדר כמין בסכנת הכחדה. בין השנים 1982-1993 ביצעה רשות הטבע והגנים פרוייקט השבת הפרא לטבע, למכתש רמון ולנחל פארן. כיום מוערכת אוכלוסיית הפראים בנגב ב-150 פרטים ויותר, אך מידע מדוייק על העדפות בתי הגידול של הפרא בנגב ומידת ההתאמה של איזורים שונים בנגב למחייתו – לא היה קיים עד כה. המודל שפיתח עודד נצר בעבודת המאסטר שלו, בהנחיית פרופסור יוחאי כרמל מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון ופרופסור שירלי בר-דוד מהמכון לחקר המדבר באוניברסיטת בן גוריון, כולל מפת תפוצה הסתברותית בקנה מידה מפורט, עבור הפרא בנגב.
עודד נצר עשה עבודת שטח יסודית, במרוצתה שהה בנגב ימים רבים. התוצאה – מפה הסתברותית של תפוצת הפרא, ברזולוציה של עשרה מטרים, המתארת את ההסתברות לנוכחות פרא בכל יחידת שטח. ממפה זו ניתן להסיק על העדפות המחיה המרחביות של הפרא בנגב.
גורמים שנמצאו כמשפיעים ביותר על תפוצת הפרא על פי תוצאות המודל, הם אחוז כיסוי צמחיה מעוצה ברדיוס של מאה מטרים (47.5%), שיפוע המדרון (29.1%), לחות בחודש אוגוסט (9.1%) ומרחק ממקורות מים קבועים (3.9%). "התוצאות מעידות על החשיבות הרבה של כיסוי צומח והטופוגרפיה לבית הגידול של הפרא", אומר עודד נצר. "ממצאים אלה תורמים להבנה מעמיקה יותר של העדפות בתי הגידול של הפרא ויכולים לשמש כבסיס להערכה של כיווני התפוצה העתידים של מין זה, ולאיתור איזורים הדרושים לשימור בכדי להבטיח את שרידותו בטבע לאורך זמן".