יום הציפור 2024
רשות הטבע והגנים מציגה את חמשת הציפורים המוגנות והמרשימות ביותר שאפשר לראות בשמים בימים אלה בשמים. היום, שישי ה 5.1.24 יחגג בכל רחבי העולם יום הציפור. יום זה נקבע ונחגג כדי לקדם את ערך שימור והגנה על הציפורים. יום זה צוין לראשונה בארה"ב, בשנת 1894 וזהו למעשה יום החג הראשון אשר הומצא לחגיגת ציפורים ושימורם.
דותן רותם אקולוג שטחים פתוחים ברשות הטבע והגנים:
מדובר במינים מוגנים על פי חוק. רשות הטבע והגנים פועלת יחד עם גורמים נוספים לצמצם את הפגיעה בבתי הגידול שלהם ולצמצם פגיעות מתשתיות. במסגרת זאת, נעשים פרויקטים משותפים עם חברות התשתית הגדולות בארץ וכן נעשים מאמצים להגנה על שטחים פתוחים טבעיים נוספים. הרשות בין היתר פועלת עם החברה להגנת הטבע וחברת חשמל לצמצום ההתחשמלויות והקימה יחידת כלבים למניעת הרעלות לאיתור רעלים, הקמת גרעיני רבייה ומקיימת ניטור של המינים מידי שנה.
אם אתם מחשיבים עצמכם חובבי ציפורים, אוהבים לראות אותם עפים בשמים המלצה שלנו – צאו וחפשו את הציפורים המיוחדות שעפות בשמי הארץ.
הנשר
עוף דורס גדול ומתלהק ממשפחת הנציים המצוי מחצי האי האיברי במערב עד הודו במזרח, וכן בצפון אפריקה ובישראל. חלק מהאוכלוסיות נודדות בחורף. הנשר מקנן ולן במושבות במצוקים גבוהים ותלולים. בישראל הוא מקנן ולן באזורים גבוהים ותלולים בהם מצוקי גמלא, הגליל המזרחי, מדבר יהודה ומצוק הצינים בנגב.
בשנים האחרונות נוסדה מחדש מושבת קינון במצוקי הכרמל, לאחר עשרות שנות היעדרות מן המקום. הנשר ניזון מפגרים של חיות משק או חיות בר גדולות. בשל כך נשרים נצפים בקבוצות גדולות סביב פגרים. הנשרים מונוגמיים ההורות מתחלקת שווה בין בני הזוג בדגירה ובהאכלת הגוזל יחיד אותו מגדלים במשך כ-140 יום עד שפורח מהקן.
הנשר ניזון מפגרים ומהווה את הסניטר המושלם בטבע מאחר והוא אוכל פגרי בעלי חיים, גם כאלו שמתו מהמחלות המסוכנות ביותר ובכך מונע את הפצתן. בעשורים האחרונים אוכלוסיית הנשרים בישראל הצטמצמה בחצי ולכן נמצא בסכנת הכחדה חמורה, בעיקר כתוצאה מהרעלות.
רשות הטבע והגנים השקיעה מאמצים רבים לשיקום אוכלוסיית הנשרים ולאחרונה אישר המשרד להגנת הסביבה תכנית מקיפה להצלת הנשרים בישראל, למשך ארבע שנים שחלק בתקציביה ינותבו להקטנת כמות הפגרים בשטחים הפתוחים. חלק מהפגרים יופנו לתחנות האכלה ואחרים מתקני קומפוסטציה וכילוי.
בישראל ישנם כ 200 נשרים 37 קינים בארץ.
עיט זהוב
העיט הגדול ביותר שמקנן בישראל. הוא ניזון בעיקר מיונקים בינוניים וקטנים דוגמת שפן סלע, ארנבת ושועל אך צד גם חרדונים ואף צבי יבשה אותם הוא נושא אל על ומשליכם מגובה רב על מנת לפצח את שריון הגב שלהם. מרכיב מרכזי במזונו הוא פגרי בע"ח.
במסגרת פרויקט "פורשים כנף" של רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע וחברת החשמל, מבוצע ניטור של אתרי הקינון, על קינים הסובלים מפגיעות מוצבת שמירה ומבוצעת תכנית רב שנתית למיגון עמודי מתח גבוה באזורים בהם תועדה התחשמלות. העיטים הזהובים מקננים בנוף הררי מבותר, מצוקים וקניונים. כיום אתרי הקינון הם באזורים מדבריים ומדבריים למחצה. לעיט הזהוב נמצאו השנה 9 זוגות בקינון. שהצליחו לגדל ולהפריח 8 גוזלים.
חוברה
מהעופות הנדירים, הגדולים והמרשימים בישראל. זהו עוף דוגר קרקע ששטחי המחיה שלו הצטמצמו מאוד בעשרות השנים האחרונות. אחד המאפיינים הבולטים של החוברה הוא מנהגי החיזור המרשימים והמיוחדים שלה. באביב יוצאים הזכרים בריקוד כלולות מיוחד במינו, במהלכו הם רצים מאות מטרים תוך תיפוף ברגליים, הנפת הראש לאחור וניפוח נוצות החזה, מה שמקנה להם מראה כשל כדור נוצות לבן-שחור. כמו העגורים, קרובי משפחתה הרחוקים של החוברה, גם היא מתהדרת בציצת ראש מפוארת, הזוכה להבטלה בעונת החיזור. חוברות קיננו באזורים נרחבים בנגב המרכזי, המערבי והצפוני, בשפלת יהודה עד אזור רמלה, בבקעת הירדן ובערבה.
כיום על פי ההערכות נותרו בישראל כ-400 מהן, כ-250 מגיעות בקיץ החם מסיני ומדרום ומרכז הנגב לאזור חצרים. מרביתן עושות את הדרך מאזורי הקינון בעזוז בתנועה רגלית או בתעופה נמוכה עד חצרים ואז הן חשופות להתנגשות עם קווי מתח ותשתיות אחרות כגון גדרות. רשות הטבע והגנים עושה רבות לשמור ולהגן על החוברה על ידי הגנה על שטחי הקינון ובשיתופי פעולה שונים גם על אזורי המחייה במהלך הקיץ. בשנת 2021 נחתם הסכם עם הקרן הבינלאומית לשימור החוברה שיושבת באבו דאבי ולשיתוף פעולה לקידום מחקרים להצלת מין מיוחד זה.
ברווז משויש
ברווז קטן ועדין, שצבעו הכללי חום-אפור והוא מוכתם בנקודות לבנבנות המקנות לו מראה של שיש ומכאן שמו. סביב העין כתם כהה דמוי מסכה והמקור שחור וצר. הברווז המשויש, מחבב מאגרי מים וביצות עם צמחיית שוליים מפותחת החודרת גם לתוך המים. בישראל הוא מקנן נדיר בעיקר בעמק החולה ובעמק יזרעאל בנופי ביצה ובריכות רדודות ומאגרים עם צומח גדה צפוף.
בחורף נראה בנופי מים פתוחים, בבריכות דגים ובמאגרים בחבל הים תיכוני. הברווז המשויש הוא מין הנמצא בסכנת הכחדה בארץ ובעולם בעקבות שינוי והרס בתי הגידול הלחים. אוכלוסייתו בארץ קטנה מאוד, אך יציבה. עתידו של המין בארץ מותנה בקיומם של מאגרי מים שבגדותיהם סבך צמחיה. בישראל אותרו כ- 53 משפחות עם כ- 400 אפרוחים.
צולל הביצות
צולל הביצות הוא מין הדומה מאוד לברווז, וכמו הברווזים הוא חלק ממשפחת האוואזיים. לצוללים גוף קצר ומסורבל בהשוואה לברווזים, ראש גדול ומקור עבה. רגליהם ממוקמות בחלקו האחורי של הגוף דבר המשפר את כושר שחייתם בעת צלילה אך מקשה עליהם להתרומם לתעופה ולכן הם נדרשים לכמה טפיחות רגלים מעין ריצה על המים לפני שהם מתרוממים לתעופה. מקום מחייתם הוא מקווי מים גדולים, בדרך כלל עמוקים.
הצוללים "צוללים" אל קרקעית מקווה המים, או למרכז גוף המים, מאתרים רכיכות או תולשים את מזונם הצמחי ומגיחים בחזרה לפני המים – שם הם אוכלים בנחת. הם נוהגים להתלהק יחד עם מיני צוללים נוספים ולהימצא במרכז מקווה המים – משם הם יכולים להגיב במהירות וגם לעוף במקרה של סכנה מתקרבת. צולל הביצות מקנן נדיר מאד בקיץ בעמק החולה, בחוף הכרמל ובמישור החוף ובשפלה ולפעמים גם במקומות מתאימים בדרום ים המלח. כיום אוכלוסייתם התמעטה והם מצויים בסכנת הכחדה חמורה.
הם נפגעו בעיקר בשל הרס בתי הגידול הלחים של אגמים וביצות וכיום מקננים במאגרי מים עם צמחיית גדות וצמחייה טבולה עשירה. גם מאגרים אלו מתמעטים בשל מעבר לטכנולוגיות דיפון עם פלסטיק והצבת מתקנים סולאריים על שטח פני המים העמוקים החשובים למחייתם. כיום רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע עושים מאמצים רבים על מנת ליצור בתי גידול מתאימים ולפצות על אובדן אלו שנפגעו או שיפגעו בעתיד הקרוב. כדי לאושש את האוכלוסייה, בשיתוף פעולה יחד עם גן החיות התנכ"י בירושלים ,משוחררים בשמורת עין אפק פרטים שהתרבו בגן החיות. בישראל נספרים בממוצע כ 260 פרטים בשנה.
למען בעלי החיים…..הבריאות…..הטבע…..עדיף להיות טבעוני