מפריכים מיתוסים על שפעת

"המיתוס הכי נפוץ על מחלת השפעת הוא, שחיסון השפעת גורם למחלת השפעת מיד לאחר קבלתו". בפתיחתה של עונת השפעת, ד"ר חנא פרח רופא ילדים ומומחה למחלות זיהומיות במרכז בריאות הילד נהריה, בכללית מחוז חיפה וגליל מערבי, מפריך מיתוסים ועונה על שאלות חשובות.

מהו נגיף השפעת ואיך נדבקים?

"שפעת היא מחלה זיהומית הנגרמת ע"י נגיף האנפלואינזה ונחשבת לאחת המחלות המדבקות השכיחות ביותר בעונת החורף. מדי שנה מתים מאות אלפי בני אדם ברחבי העולם כתוצאה מהשפעת ומסיבוכיה. בישראל המחלה מתרחשת בד"כ בין החודשים נובמבר עד אפריל.

ההדבקה היא בד"כ ע"י שאיפת תרסיס המכיל טיפות רוק  מיקרוסקופיות אשר מופצות ע"י החולה לרוב ע"י שיעול, התעטשות ואף דיבור. בנוסף ניתן להידבק בשפעת דרך מגע ישיר עם הפרשות נגועות בשפעת כמו רוק ונזלת או במגע עם משטחים שזוהמו בהפרשות אלו.

רבים מתייחסים למחלת השפעת במחלה קלה, האם?

המחלה יכולה להיות קלה ויכולה להיות קשה וקטלנית, להבדיל מהצטננות רגילה שבד"כ נגרמת ע"י ווירוסים אחרים ומתבטאת לרוב בנזלת ושיעול קל, התסמינים העיקריים של שפעת הם חום גבוה, כאבי ראש וגרון בלווי שיעול, חולשה כללית וכאבי שרירים.

בנוסף יכולים להיות סיבוכים הכוללים דלקת ריאות, דלקת אוזניים, פרכוס חום, דלקת קרום המוח, דלקת בלב, אלח דם ובמקרים קשים אף מוות. חשוב לציין כי שפעת יכולה להיות בכל הגילים והחיסון מומלץ לכל האוכלוסייה מעל גיל חצי שנה (אם אין הוריית נגד), במיוחד לאוכלוסייה בסיכון:

• נשים הרות ונשים במשך 3 חודשים לאחר לידה.
• ילדים מגיל 6 חודשים עד 59 חודשים ומבוגרים בני 65 ומעלה.
• אנשים עם מחלות כרוניות ו/או עם דיכוי במערכת החיסון.
• אנשים עם מחלות נוירולוגיות או נוירומוסקולריות המערבות את דרכי הנשימה.
• אנשים עם מחלות המטולוגיות לרבות אנמיה ממושכת.
• אנשים השמנת יתר חולנית – BMI 35 ומעלה.
• ראוי לציין שמכיוון ומדובר במחלה מדבקת, אנשים שנמצאים בצפיפות גבוהה נמצאים כאמור בסיכון גבוה להדביק.
• והידבק כגון אנשים הנמצאים במוסדות סגורים ,פנימיות, בתי אבות, בתי חולים סיעודיים ולתשושי נפש, בתי חולים.
• פסיכיאטריים ובתי סוהר.

מדוע חשוב לחסן ילדים נגד שפעת?

ילדים נדבקים בשפעת בשיעור גבוה יותר יחסית למבוגרים. ההעברה של הנגיף הינה יותר קלה בגני ילדים ובכיתות בתי הספר מכיוון שמדובר במקומות סגורים, צפופים עם יותר מגע ופחות הקפדה על היגיינה. כמו כן מדובר באוכלוסייה עם סיכון גבוה לסיבוכי שפעת וסיכוי גדול להפיץ את נגיף השפעת.

מה הדרך הטובה ביותר להימנע משפעת ומאיזה גיל אפשר להתחסן?

הדרך הטובה ביותר להימנע משפעת היא לקבל חיסון נגד שפעת. מומלץ לתת את החיסון לכל האוכלוסייה מעל גיל חצי שנה ובמיוחד אלה הנמצאים בקבוצת סיכון לסיבוכים. החיסון מסייע הן בהגנה על המחוסן מפני המחלה וסיבוכיה והן על סביבתו עקב הפחתת הסיכון להפצת הנגיף.

כאמור ובדומה להרבה מחלות וויראליות אחרות, יש חשיבות כבירה לשמירה על היגיינת ידיים ואוורור חדרים, צעדים אשר עשויים לצמצם משמעותית את הסיכון לחלות.

מדוע צריך לקבל חיסון בכל שנה מחדש?

היות ונגיף השפעת משנה את תכונותיו הגנטיות משנה לשנה, הנגיף מסוגל "לחמוק" מהנוגדנים שפיחתה מערכת החיסון למי שחוסן בעונה הקודמת. יתרה מזו, גם אם מדובר באותו זן של השנה הקודמת, רמת הנוגדנים שמתפתחת אחרי קבלת החיסון מתחילה לדעוך כחצי שנה אחרי קבלת החיסון ולכן בהגעה לעונת השפעת הבאה רמת הנוגדנים כבר לא מספקת.

מתחסנים לשפעת ובכל זאת חולים, למה?

ראשית חשוב לזכור שבעונת החורף קיימים וירוסים רבים מלבד השפעת אשר יכולים להתבטא עם תחלואה דומה לזו של שפעת. בנוסף, לפעמים חולים בשפעת מיד אחרי קבלת החיסון ונוטים "להאשים" את החיסון כאשר בפועל עוד לא עברה התקופה לפיתוח הנוגדנים המגינים (כ7-14 ימים אחרי החיסון) וייתכן כי ההדבקה התרחשה קודם.

יתרה מזו, יעילות החיסון איננה 100% היא נעה בין 40-60%, ולכן עדיין קיים סיכון לחלות למרות החיסון אם כי התחלואה הינה יותר קלה במחוסנים מאשר אלו שלא קיבלו את החיסון כלל.

אילו חיסונים קיימים נגד שפעת ולמי אסור להתחסן?

קיימים שני סוגי חיסונים נגד שפעת:

• חיסון המורכב מנגיפים מומתים של שפעת הניתן בזריקה ומאושר מגיל חצי שנה.
• חיסון המורכב מנגיפים חיים מוחלשים וניתן בתרסיס לאף ומאושר מגיל שנתיים עד גיל 49.

באופן כללי, החיסון בזריקה אסור למי שחווה תגובה אלרגית חמורה לאחר קבלת תרכיב נגד שפעת. למי שיש מחלת חום חדה בחומרה בינונית עד קשה, מומלץ לדחות את החיסון עד להחלמה. מכיוון שהחיסון בתרסיס הינו חיסון חי מוחלש, מומלץ שאדם שקיבל תרכיב חי מוחלש ב-7 הימים האחרונים לא יבוא במגע עם אנשים עם דיכוי חמור במערכת החיסון.

מה עם תופעות הלוואי?

חשוב לציין כי תופעות לוואי של החיסון הן לרוב תופעות קלות ונמשכות לכל היותר כיומיים. תופעות לוואי של החיסון בזריקה כוללות תגובות מקומיות כמו אודם, כאב או נפיחות במקום הזריקה, תופעות סיסטמיות קלות כגון חום, צרידות, שיעול, גירוי בעיניים, כאבי שרירים, כאבי ראש ובאופן נדיר ביותר תופעות אלרגיות המופיעות בד"כ מיד לאחר הזרקת התרכיב.

תופעות לוואי של החיסון בתרסיס (עלולות להופיע אחרי 1-3 ימים ) כוללות תופעות לוואי מקומיות כמו נזלת, גודש באף, דימום מהאף, כאב גרון ותופעות לוואי סיסטמיות כמו חום, שיעול, צפצופים, כאב ראש ושרירים, כאב בטן, הקאות, שלשולים, צמרמורת, תשישות ובאופן נדיר מאוד תסמונת Barre-Guillain ו שיתוק פנים על שם Bell (גם אלה תופעות נדירות ביותר וחולפות). תופעות אלרגיות נדירות ביותר המופיעות מיד לאחר הזרקת התרכיב.

האם ניתן לקבל חיסון לשפעת עם חיסונים אחרים ?

מלבד החיסון נגד רוטא ופוליו שאפשר לתת בכל רווח זמן, יש לשמור על רווח זמן של 4 שבועות בין מתן התרכיב החי המוחלש נגד שפעת (בתרסיס) לבין מתן תרכיבים חיים מוחלשים אחרים כמו לדוגמא, חצבת. תינוקות בני פחות מ־12 חודשים מומלץ להמתין 3 ימים לפחות בין חיסון השפעת לבין חיסון נגד מיננגוקוק B.

ד"ר חנא מסכם:

השפעת הינה מחלה נגיפית שעלולה לגרון לתסמינים קשים, תחלואה ואף תמותה בעיקר בקרב אוכלוסיות בסיכון. החיסון נגד שפעת הינו הכלי הטוב ביותר לצורך הגנה יעילה מפני המחלה וסיבוכיה. החיסונים כבר כאן! בואו להתחסן ושיהיה לכולנו חורף בריא וחמים.