העתיד של חקר העבר: בינה מלאכותית בחקר ההיסטוריה

"ידידי, אנחנו נמצאים במלחמה", מישירה ראש הממשלה גולדה מאיר את מבטה למצלמה, ואז ממשיכה, "בארץ ישראל אין אף יהודי אחד שאינו מאמין שבסופו של דבר נצא מנצחים". הדברים נאמרו על ידי מאיר בשנת 1948 בפני האספה הכללית של מועצת ההסתדרויות היהודיות בשיקגו, אבל מעולם לא צולמו.

AI בחקר ההיסטוריה

הסרטון, שהוקרן ביום שלישי ה-5.9.23 באירוע הבוגרים השנתי של תוכנית רודרמן לחקר יהדות ארצות הברית של אוניברסיטת חיפה שעסק בשימוש ב-AI בחקר ההיסטוריה, יוצר כולו על ידי טכנולוגיה של בינה מלאכותית. פיתוח מבורך שיקרב בני נוער להיסטוריה של העם היהודי, או תמרור אזהרה לגבי יכולות הדיפ פייק של הבינה המלאכותית?

דויד ברק-גורודצקי, ראש תוכנית רודרמן ללימודי יהדות ארצות הברית באוניברסיטת חיפה, מספר:

הבינה המלאכותית מקדמת שיטות מחקר פורצות דרך ופדגוגיה חדשנית והיא ללא ספק יכולה לקרב את הקהל הרחב, ובני נוער בעיקר, לחומרים חשובים בחקר ההיסטוריה. גולדה מאיר הופכת בסרטון משם שהם אולי שמעו עליו לאישה בשר ודם, שמישירה אליהם מבט ומדברת אליהם, אנחנו יודעים על יכולת ההשפעה הגדולה של תכני ווידאו. ובעידן של ימינו, שאפשר להשתמש בקטעי ווידאו קצרים ברשתות החברתיות, כוחו של הווידאו אף עולה. מצד שני, ובוודאי בתור היסטוריוניים, היכולת לייצר תכנים היסטוריים אותנטיים לכאורה מאיימת על אמינות המחקר ההיסטורי, ומטשטשת את מושג האמת ביחס לעבר, ואף ביחס להווה.

המושג אמת ביחס לעבר ולהווה

לדבריו של ד"ר ברק-גורודצקי, גם במהלך הפקת הסרטון הקצר של גולדה מאיר, שנעשה בזכות אימון של תוכנת בינה מלאכותית על תמונות וסרטים של ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג של האוניברסיטה העברית וההסתדרות הציונית העולמית וארכיון "ביתמונה – תולדות עם ישראל בתמונות", שאלה זו עלתה.

"כחלק הומוריסטי, אותו ביקשנו להקרין באירוע בלבד בפני קהל הבוגרים שלנו, ביקשנו מהתוכנה שתגרום לגולדה מאיר לברך את באי הכנס. והיא כמובן עשתה זאת. ולפתע שמנו לב שיצרנו 'תיעוד היסטורי' שלא היה ולא נברא. מייד הבנו שלמרות שזה ברור לנו שכולם יבינו שזה בצחוק, אנחנו חייבים להוסיף כיתוב ברור לכל אורך הקטע שאומר שהדברים לא נאמרו מעולם ויוצרו על ידי בינה מלאכותית".

ד"ר לירז מרגלית, חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי, הסבירה בדבריה באירוע על המנגנון שהופך את תכני הווידאו לכל כך משפיעים עבורנו:

המנגנון שמקבל את מירב המשקל בהחלטות שלנו, הוא המנגנון הרגשי. לכן כאשר אנו צופים בסרט, גם אם אנחנו יודעים שהסרט נעשה באמצעות בינה מלאכותית, החוויה שלנו מעובדת כחוויה אמיתית. זה מתרחש כי מוחנו לא התפתח בקצב של הטכנולוגיה ומבחינת ההתפתחות המוחית שלנו – החוויות הן אלו שמשפיעות ולא מה שאנחנו יודעים. התפיסות שלנו לא מכוונות לאמת או למציאות – הן מכוונות להישרדות ובהישרדות הרגש היה יותר משמעותי מהרציונאל.

אז מה יוליד העתיד – בעיקר בהקשר של חקר העבר?

"הטכנולוגיה כבר כאן ונראה שאי אפשר להתעלם ממנה. אין ספק שיש כאן שאלות שחשוב שיעלו לדיון ציבורי ושעלינו לחשוב על רגולציה שתאזן נכון בין היתרונות לסכנות שבטכנולוגיה זו. בינתיים, חשוב לשים לב לכך שהווידאו שראיתם הגיע ממקור אמין ורציני – וכמו תמיד, להיות ביקורתי לגבי חומרים שלא ברור מה המקור שלהם", סיכם ד"ר ברק-גורודצקי.

ג'יי רודרמן, נשיא קרן משפחת רודרמן מספר:

הסטודנטים והבוגרים שלנו הם השגרירים לשימור הקשר בין ישראל ויהדות ארצות הברית. אנחנו גאים על היכולת שלהם ליצוק תוכן חדש לקשר הזה, שהוא בעל חשיבות עליונה לזהות המשותפת שלנו. תוכנית רודרמן ללימודי יהדות ארצות הברית באוניברסיטת חיפה יוצרת קבוצה מגובשת של ישראלים בעלי השפעה, שערים לערכים ולתפיסות של יהדות ארצות הברית ולחשיבות הקשר בין הקהילות היהודיות בישראל ובארצות הברית.