רבותי, ההיסטוריה חוזרת?
השבוע לפני 72 שנה, על רקע ענני מלחמה, נחנך בחיפה בית חולים ממשלתי חדש, מוגן בפני התקפות, מודרני ורחב ידיים…
בשנתיים האחרונות, עובדים ברמב"ם על הקמתו של בית חולים תת-קרקעי ממוגן, הגדול מסוגו בעולם, כחלק מלקחי מלחמת לבנון ה-2. פרויקט הפיתוח הענק בבית החולים, שעלותו מוערכת במיליונים, הינו מהגדולים שהיו במדינה, והוא כולל גם מבנים נוספים – בית חולים לילדים, בית חולים לסרטן ולמחלות לב ומגדל מחקר ותגלית. הפעם האחרונה שברמב"ם התרחשה בניה מסיבית כזו, אירעה לפני 72 שנה בדיוק. באופן אירוני, גם אז מלחמה גדולה היתה הסיבה.
השבוע לפני 72 שנה, ב-22.12.38, נחנך בית החולים הממשלתי החדש בחיפה ברוב פאר והדר. בטכס המרגש לקחו חלק צמרת שלטון המנדט הבריטי, הנציב העליון, סר הרולד מקמילן, הקולונל הרון, מנהל שרותי הבריאות הממשלתיים, הקולונל קית' רוטש, מושל ירושלים, ומכובדי חיפה, ראש העיר דאז חסן שוקרי, סגנו שבתאי לוי, כמו גם מנהלי בתי החולים בארץ, נציגי מוסדות רפואיים אחרים ואישים חשובים נוספים. ברקע ניגנה תזמורת הבטליון השני של גדוד הוד מלכותו והמוזמנים סיירו בבית החולים אותו כינה סר מקמילן "המוסד הרפואי היפה ביותר במזרח התיכון".
כמה שנים לפני כן, רכשו הבריטים את מנזר הכרמליתים, כיום בניין האבן העומד בשטחו של רמב"ם, במטרה לשפצו ולהפכו לבית חולים. אולם, עם עלייתו של הטלר לשלטון ולאור החששות ממלחמה הולכת וקרבה, הוחלט להקים בסמוך למנזר, בית חולים גדול ומודרני שישרת את אוכלוסיית חיפה הגדלה ובעיקר את אנשי השלטון והכוחות הבריטים במזה"ת, תוך ניצול קרבתו של השטח לנמל ולמסילת הרכבת.
את תכנון ביה"ח ביצע אריך מנדלסון, אדריכל יהודי בעל שם עולמי וחסיד אסכולת הבאוהאוס, שתכנן מספר מבנים מפוארים בארץ, לרבות ביה"ח הדסה. עבודת הבניה חולקה בין שני קבלנים – יהודי וערבי, כשאת מחצית העבודה שהוטלה על הקבלן היהודי ביצעה חברת 'סולל בונה'. הבניין הראשי שהתנשא לגובה של חמש קומות, היה ענק במושגי התקופה והכיל חדרי חולים עם 225 מיטות, כשקירותיו העבים מיועדים להגן עליו בפני הפגזות. בסמוך לבניין הראשי, הוקם בנין נוסף, בן שלוש קומות ובו היו חדרי הניתוח, מרפאות יום ומעבדה. לצידם של המבנים ניטע גן רחב ושביל מקורה שהוביל אל שלושה ביתנים חד-קומתיים. באחד מהם שכנו החולים הבריטיים, שעל פי מיטב המסורת הקולוניאלית, לעולם לא אושפזו עם המקומיים. הצוות הרפואי שעבד בביה"ח היה רב-תרבותי והורכב מרופאים ואחיות יהודים, נוצרים, מוסלמים, אנגלים, ארמנים ודרוזים. ביניהם ד"ר אהרון מזרחי, ד"ר בטש (לימים מנהל משרד הבריאות), ד"ר חאמזי, ד"ר עטאללה ג'ובראן, ד"ר שפיק חדאד ועוד. המנהל הראשון של ביה"ח החדש היה ד"ר ג'ון הרברט תומפסון והמחלקות היו: מחלקה פנימית, אליה צורפה מחלקת מחלות מידבקות, מחלקה כירורגית, מחלקת נשים, מחלקה פסיכיאטרית וכן מרפאות למחלות מין ושחפת פעילה.
150 אלף לירות ארץ ישראליות (לא"י), זו היתה עלות הבניה של המבנה המרשים שהוקם אז בחיפה בקצב מסחרר: רק שלוש שנים עברו מטכס הנחת אבן הפינה ב-1935 ועד לחנוכת המבנה בשנת 1938. במעמד טכס חנוכת ביה"ח דיווח הקולונל הרון כי תקציב התפעול של בית החולים יהיה 20 אלף לא"י בשנה.
בשנים שחלפו מאז, עבר בית החולים שיפוצים רבים, התרחב וחודש בכדי להתאים לצרכי אוכלוסיית צפון המדינה ההולכת וגדלה. בית החולים רמב"ם, שהפך לבין הגדולים והחשובים במדינה, אף קנה לו שם בינלאומי בתחומים רפואיים רבים, והוא ממשיך להתפתח ולהתמקם בחזית הרפואית העולמית.
בתמונה: הזמנה לטכס חנוכת בית החולים השבוע לפני 72 שנה. ההזמנה נשלחה אל ד"ר אלכסנדר מלחי, אחד משלושת הרופאים היהודים שעבדו בביה"ח הבריטי, ולרעייתו. ההזמנה מוצגת במוזיאון העיר חיפה, שבשד' בן-גוריון, במסגרת התערוכה "בשירות הוד מלכותו-סיפורה של חיפה המנדטורית, 1947-1918".
בתמונה: בניין מנדלסון.
צילומים: באדיבות דוברות רמב"ם.
http://www.youtube.com/watch?v=3xGjVZ0F6qU
ובסרטון: קטע קצר מחנוכת בית החולים.