למרות שבחיפה קיים מרכז מפואר ויקר לחינוך ימי, בחוף השקט, רוב התלמידים בחיפה אינם זוכים ליהנות ממנו בתקופת לימודיהם
צפו בריאיון שקיימנו עם שבתאי לבי ווד"ר עודד הרשקו=
צילום: מיכל ירון, עריכה: חדר החדשות של חי פה
תלמידי בבתי הספר בחיפה יכולים לראות את הים מחלון כיתתם, אך לעתים לאורך 12 שנות הלימוד שלהם הם מגיעים לשפת הים פעמים ספורות, אם בכלל. הסיבות לכך מגוונות ונעות מחוסר מודעות למה שיכול תלמיד להרוויח מפעילות ימית ועד לחוסר תקצוב ועניין של מנהלי בתי הספר. ללא ספק, אם לפני כ – 30 שנה היו למידים בחטיבת ביניים שיום בשבוע במשך שנה שלמה היו עוסקים בפעילות ימית, יש אפשרות לחדש את המסורת הזו כאן בחיפה, ואולי גם להוות דוגמא לשאר המדינה.
המרכז לחינוך ימי – החוף השקט – חיפה
כיום מגוון בתי ספר יסודיים מחיפה וסביבתה מגיעים מדי שבוע על מנת לשוט בחוף השקט. בימים גשומים הם יושבים ולומדים בכיתות הלימוד. חלק מבתי הספר משלבים פעילות ימית עם שיעורים רגילים כמו מתמטיקה וספרות, הנלמדים לאחר הפעילות הימית.
משרד החינוך מערים קשיים
ד"ר עודד הרשקו – מנהל בית הספר נירים בחיפה
יש לציין כי חוזר מנכ"ל מגביל את הפעילות הימית לכיתות ה' ומעלה. כעת נעשה ניסיון לשלב גם את תלמידי כיתות ד', אף הדבר דורש את הסכמת משרד החינוך. מנהל בית הספר נירים ד"ר עודד הרשקו היה מעוניין לראות את כל תלמידי בית הספר, כבר מכיתה א', עוסקים בפעילות ימית. "כיום אנחנו מגיעים עם תלמידים מכיתות ה' ו – ו', כך שכל תלמיד בשכבה זו עוסק בפעילות ימית אחת לשבועיים. אני רואה באיזו שמחה התלמידים מגיעים לבית הספר ביום של פעילות ימית, וכמה מאושרים הם חוזרים לבית הספר. האמת היא שאני מבין אותם, מכיוון שגם אני נהנה מאוד מהפעילות. מה יותר טוב מלהגיע לשפת הים, לשוט ביחד בסירה בשמש? אנחנו מעבירים לילדים כל כך הרבה ערכים בצורה כזו. גם חשיבות של עבודת צוות, גם חברות וגם נותנים אפשרות לתלמידים שאולי פחות בולטים בשיעורים וכאן הם המנהיגים. אני הייתי רוצה לראות יותר ימי שיא בהם אפשר לשוט לפחות עד עכו. אני באמת מאוד מאמין בפעילות הזו, וקורא לכל מנהלי בתי הספר לא לוותר על הפעילות הנהדרת הזו".
הרבה מעבר לשייט בסירה
מנהל מרכז השיט שבתאי לביא הסביר את החשיבות המיוחדת שיש לשיט. "רבים לא יודעים אבל מדובר בפעילות שנותנת המון לתלמידים ומי שבמיוחד יכול ליהנות מהפעילות הם ילדי החינוך המיוחד. הייתה פה ילדה שבמשך שנה לאט לאט קרבנו אותה אל שפת הים, כיון שבשום פנים היא לא הסכימה להיכנס למים. התהליך שהיא עברה פה היה לא פחות ממדהים. בהתחלה היא פחדה והתרחקה מהמים וככל שהשבועות חלפו היא צברה יותר ויותר ביטחון. אחרי שנה, כשהיא נכנסה למים בפעם הראשונה ואפילו עלתה על כלי שיט היינו מאושרים ונרגשים. מי שחושב שמדובר רק בשיט, טועה. מדובר בבניית הביטחון העצמי, בעבודת צוות, בלתת אמון בחברים שלך ובתלמידים שבכיתה לא הסתדרת איתם, אבל במים אתה מגלה בהם צדדים חדשים. אני ממליץ לכל מורה ומנהל שבית הספר שלו עדיין לא עוסק בפעילות ימית, להגיע אלינו, ואני מבטיח לכל אחד שהוא יתאהב בפעילות הימית, בשמש ובים, ויחזור מהר מאוד עם התלמידים".
מגבלת תקציב
שמואל זגגי
שמוליק זגגי, האחראי על הספורט בעיריית חיפה: "אחת הסיבות שמונעות מבתי הספר להגיע לפעילות הימית היא החלטה שהתקבלה בעבר במשרד החינוך לפיה אסור לגבות תשלומי הורים מעבר לחוזר מפמ"ר. המשמעות היא שלפני שלימור לבנת הייתה שרת החינוך אפשר היה לבקש מההורים 10-20 ש"ח בשביל הסעה לים לפעילות הימית. היום זה אסור. יש מנהלי בתי ספר שהיו רוצים להגיע אלינו, אבל אין להם תקציב להסעות. פעילות ימית כל כך משמעותית לתלמידים וזה נופל לפעמים על סכום כסף מגוחך".
תגובת עיריית חיפה
אילנה טרוק – ראשת מנהל חת"ר
אילנה טרוק, ראשת מנהל חת"ר ציינה כי במסגרת המענים המגוונים לקידום ושיפור ההישגים והאקלים החברתי, המינהל מקיים מסגרות משלימות המאפשרות לתלמידים למצות את כישוריהם בתחומים שונים. הפעילות בתחום הספורט הימי משולבת במערכת החינוך מאפשרת לאתגר את התלמידים לעסוק בספורט כאבן דרך באורך חיים בריא, וכן כדי לאפשר להם להנות מאחד המשאבים היפים של חיפה, הלא הוא חוף הים.
חיפה זו עיר מדהימה עם ים מדהים ומאות אלפי תושבים שלא מודעים לאוצר שיש להם מתחת לאף. משהו בתרבות החיפאית שלא מחובר לים ואף פעם לא הבנתי זאת. השכונות שקרובות לים הן לא מועדפות לגידול ילדים בדכ, הנגישות לים היא מוגבלת, אין כמעט מועדוני גלישה ושייט וכשהיתה מועמדת לראשות העיר שחרטה על דגלה לחבר את העיר לים היא לא נבחרה. אני כבר עברתי לעתלית, כי הים חשוב לי. אבל הגעגועים לעיר הולדתי, שירותי הצבאי ולימודי הגבוהים גואים.