שיכור ולא מיין – מחוויותיו של שוטר תנועה מתנדב • יוסי ברגר

העומס בכבישים לאחרונה הפך באמת לבלתי נסבל.
על אף המחלפים החדשים, הכבישים המהירים והמטרונית, ההרגשה היא שהצפיפות רק הולכת וגדלה. בנסיבות הללו צפוי היה שהנהג הישראלי, הידוע בעצבנותו, בחוסר סבלנותו ובתרבות אי ציות לחוק, דווקא ירבה בביצוע עבירות תנועה, אולם, המשמרות בחודשים האחרונים מעידות על ההיפך. רוב הנהגים הישראלים הסתגלו ככל הנראה למצב של עומסי תנועה כבדים והבינו שאין טעם להתעצבן ולהידחף. כתוצאה מכך ניכרת ירידה ברישום דוחות תנועה ואנחנו פנויים קצת יותר לשים לב לנהיגה חריגה שאיננה בהכרח עבירת תנועה.

חשוד

היה זה אחר צהריים חורפי ולא גשום. נסענו על כביש ארבע לכוון צפון באזור צומת קריית ביאליק כשלפתע הִבְחַנוּ ברכב הנוסע  לפנינו באופן משונה. הוא נסע לאט יחסית, לפתע הגביר מהירות, שוב האט. עקף, חזר לימין, האט, שוב הגביר וחוזר חלילה.

נסענו במקביל, כדי שנוכל להציץ פנימה ולראות מה קורה. הנהג נראה בסדר גמור. גבר בגיל העמידה שעישן בניחותא סיגריה ונהג עם שתי ידיים על ההגה מבלי לגלות שום סימנים מחשידים. המשכנו לנסוע אחריו מספר קילומטרים, אך אופן נהיגתו המשיך להטריד. החלטנו לעכבו לבדיקה.

הוא עצר לצד הדרך, מעט לפני מרכז הקניות  של "עין המפרץ".

ניגשתי אליו מצד ימין (מסיבות של בטיחות) וסימנתי לנהג לפתוח את החלון. הוא בהה בי, נראה כמי שלא מבין מה אני רוצה ממנו ולא הגיב לבקשתי.

 הופה…זה כבר נראה באמת חשוד.

 מאחר והמשיך לבהות בי מבלי להגיב, פתחתי את הדלת כדי ליצור קשר בלתי אמצעי ולדבר איתו ישירות. ריח אדי האלכוהול שהיכה בנחירי, נתן הסבר כלשהו להתנהגותו.

מה יהיה התירוץ הפעם? חשבתי לעצמי, האם נגלה סיפור יצירתי חדש?

"שלום אדוני, אפשר לראות רישיונות בבקשה?"
הוא בהה בי זמן די ארוך עד שקלט מי אני.

"אהה…רישיונות?" אמר בגמגום, "אין עלי רישיונות." ענה במבטא מזרחי. הריח החריף של האלכוהול בתוך הרכב לא השאיר מקום ליותר מדי השערות.

"אולי יש לאדוני תעודת זהות?" שאלתי בתקווה שנתקדם קצת. הוא הסתכל לאחור, כנראה לראות מי זה ה"אדוני" שאליו התכוונתי, אבל כשהבין שהתכוונתי אליו, ענה:
"גם תעודת זהות אין."

שיטת הדוגרי

מה עושים עם נהג שיש חשד סביר שהוא בגילופין ובקושי מבין את מה שמדברים אליו?
למרות הסתברות ההצלחה הנמוכה, החלטתי הפעם לאמץ את שיטת הדוגרי.
"תגיד אדוני, שתית בירה או משהו כזה?"

כריתי את אוזני בסקרנות לשמוע הכחשה נחרצת והסבר יצירתי כגון…"אני? שתיתי? מה פתאום? אתה ממש מעליב אותי אדוני השוטר. הריח שאתה מריח הוא של חומץ ליצ'י על מצע של ביסלי שאני מייצר עבור קינלי."…או משהו כזה.

האיש לא ענה. שוב הביט בי זמן מה ואז, במקום לענות, פנה ושלף מתא האכסון שלימינו, למול עיני המשתאות ופי הפעור בתדהמה, לא פחות ולא יותר מאשר… בקבוק בירה ריק.

"וואלה אדוני השוטר, איך ידעת? בטח, שתיתי בירה, הרבה בירה!" אמר כשבת שחוק על פניו והוא מנופף בבקבוק בגאווה!

הוצאתי את הראש לרגע מחוץ לאוטו, שאפתי קצת אוויר נקי כדי שלא אשתכר בעצמי מאדי האלכוהול וכדי לוודא שזו איננה מתיחה ושאין מצלמה נסתרת בסביבה. חזרתי אליו, מצמצתי ושאלתי:  "כמה בקבוקים שתית?"

 "לא יודע כמה בדיוק, אולי חמש, שש אני חושב,"  ענה בכנות מפלילה.

מתנדנד קלות

עם הודאה כזאת, הפעולות הנדרשות מאיתנו ברורות – ביקשתי מהנהג לצאת מהמכונית בזהירות ולעבור לשול. גם הפעם לקח זמן עד שהבין וכשזה קרה, פתח את הדלת ונעמד מחוץ לרכב כשהוא מתנדנד קלות. לא היה זה עניין של מה בכך כשבמרחק קצר חולפות על הכביש מכוניות במהירות גבוהה.

ניגשתי אליו, אחזתי בידו וסייעתי לו לעבור לשול. חששתי שמא יפגע מרכב חולף. שמואל הצטרף אלינו וביחד ניסינו לדובב אותו ולהבין קצת יותר מיהו ומהיכן הגיע? חרף היותו לא מפוקס במיוחד, הבנו שהוא ערבי מאחד הכפרים בגליל והוא עושה את דרכו הביתה.

לא ניתן לזהות את האזרח

במצב בו לא ניתן לזהות את האזרח, אין השוטר רשאי לשחררו לדרכו אלא לאחר שווידא את זהותו ובדק שהוא בעל רישיון בר תוקף, קל וחומר במקרה של חשד לשכרות. במקרה כזה יש להפעיל עליו נוהל בדיקת שכרות.

 "איך קוראים לך אדוני?" שאלתי. את שמו דווקא זכר והשיב מיד.

"אתה יכול להגיד מה מספר תעודת הזהות שלך?" על פי הפרט הזה ניתן לבדוק במערכת המשטרתית פרטים על האיש וליצור קשר עם קרוב משפחה כזה או אחר.

הוא התחיל למלמל כמי שמנסה לשחזר את המספר המבוקש.

"לא, לא זוכר." אמר לאחר זמן מה.

"אולי אתה זוכר מספר טלפון של האשה. האח שלך…מישהו מהמשפחה?" ניסיתי. גם כאן העלינו חרס בידינו.

אובדי עצות

עמדנו כך לצד הדרך, אובדי עצות ומנסים לדלות מהאיש פרט כלשהו שיוציא אותנו מהמבוי הסתום, לפני שנאלץ לקחת אותו לתחנת המשטרה. לזכותו יאמר שבמשך כל הזמן הזה הוא המשיך למלמל, מנסה להיזכר במספר תעודת הזהות שלו.

יש זיהוי

"אני חושב שנזכרתי," אמר.

הפעם זה הצליח. שידרנו במכשיר הקשר למפקד המשמרת את המספר שנתן, לצורך אימות במערכת. הבדיקה העלתה שלאיש רישיון נהיגה תקף וכי אין לו עבירות תנועה חריגות. מאחר ובניידת הסמויה שלנו לא היה מסוף משטרתי, לא יכולנו לראות האם התמונה שמופיעה שם היא תמונתו של האיש העומד מולנו. בדיקה מהסוג הזה משמשת למתן אינדיקציה ראשונית בלבד ונותנת גם מידע על קרובי משפחה ומספרי הטלפון שלהם. אולם, ללא תעודה עם תמונה, הזיהוי איננו תקף.

נהג בגילופין לא יוכל להמשיך לנהוג בעצמו

 כעת, כשהיו בידינו מספרי טלפון של קרובי משפחה, הצענו לו להתקשר לאחד מהם ולבקש שיגיע כדי לקחת את הרכב. הוא לא יוכל להמשיך לנהוג בעצמו, הבהרנו לו.

הוא עשה כעצתנו, התקשר וניהל שיחה ארוכה בערבית עם מאן דהוא. במשך כל אותו הזמן חששתי שבמצבו הלא יציב הוא עלול לצעוד מעבר לשול אל הכביש שעליו חלפו מכוניות במהירות רבה, לכן, חצצתי בגופי בינו לבין התנועה הסואנת, תוך שאני מקפיד שלא יעשן, לא ישתה מים או יבצע פעולות שישבשו בדיקת אלכוהול שחובה עלינו לעשות. ריח אלכוהול והתנהגותו הינם ממצאים תומכים בלבד בבית משפט.

 לפתע נזכרתי שלאחר מבצע השכרות האחרון בו השתתפתי, נותרו בתיק שלי מספר נשיפונים כימיים. זהו אמצעי שנותן אינדיקציה שכרות ראשונית אבל אין לתוצאותיו כל תוקף משפטי.  לקחתי אחד ובקשתי מהנהג לנשוף פנימה. הנשיפון הראה באופן מובהק כי האיש רווי אלכוהול. צבע האבקה שבשפופרת הפך ירוק, הרבה מעבר לקו האדום.

סוף דבר

דיווחנו על הממצאים למפקד המשמרת וזה הורה להביאו לתחנת המשטרה לצורך ביצוע בדיקת שכרות באמצעות "ינשוף", אמצעי מדידה מדויק לתכולת אלכוהול באוויר הנפלט מראותיו של הנבדק.

כשבקשנו מהאיש בנימוס לנעול את רכבו ולהיכנס לניידת, הוא פשוט סירב.

"אני לא מסכים להשאיר את האוטו כאן לבד," הסביר, כאילו האוטו זה איזה ילד קטן וחסר אונים, "כשהאח שלי יגיע, אני מסכים לנסוע אתכם לתחנת המשטרה."

במצב הזה נדרש להפעיל נוהל עיכוב חשוד או מעצר. זהו נוהל קיצוני הדורש הפעלת כוח, במקרה של התנגדות. זוהי פרוצדורה שאין  שוטרי תנועה מתנדבים אמונים עליו.

ניידת לסיוע

"תמתינו במקום. אשלח אליכם בהקדם האפשרי ניידת לסיוע." אמר מפקד המשמרת לאחר שדיווחנו לו על הסיטואציה.

זמן רב חלף עד שהניידת הגיעה. היא נעצרה מאחורינו בדיוק כשגם מכונית פרטית עשתה את אותו הדבר. מתוכה יצאו קרובי משפחתו של הנהג שבאו לאסוף אותו ואת מכוניתו.

במשך כל אותו הזמן ניכר היה על האיש שהוא מתאושש אט אט משכרונו. השיחה בינינו קלחה כעת הרבה יותר בקלות. האיש התגלה כאדם נחמד וחביב ולמרבית הפלא לא הבין מה הבעיה שלנו.

לא היתה לי אף פעם תאונה

"אני נוהג הרבה פעמים אחרי שאני שותה בירה. אין לי בכלל בעיה לנהוג, עובדה, לא היתה לי אף פעם תאונה."  אמר בגילוי לב מפחיד.

השעון הראה שחלפו כמעט שעתיים מהרגע בו עצרנו את הנהג הזה. בדיקת ינשוף כבר לא הייתה רלוונטית.

בלית ברירה שוחרר האיש לדרכו, הפעם כנוסע במושב האחורי.

הוא נפרד מאיתנו בחיוך רחב ובלחיצות ידיים, ואילו אנחנו… נשארנו קצת חמוצים והתקשינו לחייך.

"זה עוד יגמר באסון!" אמר שמואל בתסכול כשהקליינט שלנו התרחק.

רק עם ענישה

זוהי דוגמה למקרה שבו חרף העובדה שנהג נתפש בביצוע עבירה חמורה ביותר, הנסיבות לא מאפשרות לאכוף את החוק והוא משוחרר לדרכו תוך וודאות גמורה שהוא יחזור ויבצע את העבירה בעתיד.

רק עם ענישה יש סיכוי לשנות הרגלים רעים של עבריינים.