חלם זה כאן! ישראל, חיפה, בז״ן

השבוע החולף זימן לפעילי הסביבה (״אין מה לעשות איתם, הם רק רוצים לנשום״) בחיפה פעילות רגולטורית ומשפטית אינטנסיבית שנפרשה על פני מספר ימים ומקומות, לעיתים בו זמנית במקומות שונים. כל זאת על מנת לעמוד על הזכות הבסיסית שניתנה לאדם על ידי יוצרו החל מרגע היוולדו והיא לנשום אויר נקי, לשתות מים זכים ולאכול אוכל נקי.

אולם בניגוד לכל הגיון אנושי, מוצאים עצמם אזרחים מן השורה במאבק מול הרשות המקומית והממשלתית וענקי תעשייה עתירי הון, על זכותם הבסיסית לחיים ובריאות. הגורמים הרגולטורים מתייחסים לפעילים הנאבקים למען הכלל כאל מטרד וחסם להיתנהלותם הנראית והבלתי נראית עם בעלי המפעלים המזהמים.

יום ראשון 04.09.16 – בהובלת מגמה ירוקה ופעילים נוספים, יצאה מכיכר מאירוף בקריית אליעזר תהלוכת מאות מתושבי מטרופולין חיפה ליעדה בחזית בי״ח רמב״ם אל מול המחלקה האונקולוגית אליה מגיעים קורבנות זיהום האוויר שמקורו במפרץ חיפה. למקום הגיע יונה יהב ראש העיר חיפה סביבו התקהלו באופן מיידי תוך קריאות להתפטרותו לאלתר והפניית אצבע מאשימה אליו כאחד הגורמים העיקריים לשואה המתחוללת כתוצאה מזיהום האוויר במטרופולין. יהב התגונן וטען שהוא הגיע למקום משום שהוא מוביל את המאבק נגד המפעלים המזהמים. המפגינים תבעו ממנו להראות מעשים ולא דיבורים ובתור התחלה דרשו ממנו להגיע למועצה הארצית שעמדה להתכנס כעבור יומיים (יום שלישי) בירושלים
ולתבוע באופן אולטימטיבי כי למרות החלטת ועדת הערר, תכניות הרחבת בז״נ וקרקעות הצפון יוחזרו לדיון מחודש במועצה הארצית. יהב התחייב לעשות כן.
אלא מאי, לכולם יש הנטיה לשכוח כי ישיבת המועצה הארצית המתקרבת, כאילו ונכפתה על הרגולטור בעקבות משמרות מחאה לאורך ימים מול ביתו של שר האוצר משה כחלון עד שזה הבטיח בשיחה טלפונית ליו״ר הירוקים בחיפה אביהו האן כי ינחה את יו״ר המועצה הארצית לתכנון ובניה לפעול לשינוי המצב שנוצר בעקבות דחיית העררים.
ועל מה כל המאבק? ״אין מה לעשות איתם, הם רק רוצים לנשום״

יום שלישי 06.09.16 – שני ארועים במקביל
האחד – ישיבת המועצה הארצית לתכנון ובניה בירושלים ״לקבלת דו״ח מוועדת הערר בעניין הרחבת בז״נ וקרקעות הצפון״
השני – תביעה יצוגית של גולשים ותושבים את תאגיד מי כרמל בהקשר לגלישות בלתי מבוקרות של מי ביוב לים. גביית עדויות
ועל מה כל המאבק? ״אין מה לעשות איתם, הם רק רוצים לגלוש״

יום רביעי 06.09.16 – שלושה אירועים, שניים מהם במקביל
האחד – דיון בתביעות פליליות נגד גורמים מבז״נ בהקשר לזיהום אוויר
השני – ובמקביל לראשון – יום שני לתביעה הייצוגית נגד מי כרמל – גביית עדויות.
השלישי (בערב) – שימוע ציבורי בהיתרי פליטות בז״ן לשבע השנים הקרובות. השימוע נערך תחת איצטלת המשרד להגנת הסביבה. לדיון הגיעו עשרות מעובדי בז״ן שבאו להגן על פרנסתם ואו על חשבונות הבנק של מעסיקיהם. השימוע התאפיין בחילופי דברים קשים בין עובדי בז״נ לפעילי הסביבה כאילו ויש דבר וחצי דבר אישי נגד העובדים. הסייפא השלילי של השימוע הוא שהיתרי פליטה כרוכים בידע טכני מעמיק ולמעט מספר מהדוברים, ליתר הנוכחים לא היה מושג ירוק הנושא וניהלו ויכוח לוהט בין הצדדים רק משום שלרגע הם היו משני עברי מיתרס.
ועל מה כל המאבק? ״אין מה לעשות איתם, הם רק רוצים לחיות״

למיצער, המאבקים הציבוריים המתנהלים אינם נחלת תושבי מטרופולין בלבד. גישת הרשויות הן הממשלתית והן המוניציפליות היא שזכותם לעשות ככל העולה על רוחם על גב האזרח הקטן גם תוך הפרה בוטה של זכותו לנשום ולחיות בגוף בריא. מבחינתם האזרח הוא מיטרד שיש לחיות איתו תוך ״ניהול משבר״ (מה, אנחנו בעזה?) וכרגיל שכחו שנבחרו לייצג ולעמול עבור אלו שהטילו את הפתק עבורם בקלפי.
זו גישה קלוקלת מן השורש שיש לעקור ומהר כמו הרבה רעות חולות אחרות בארצנו שאין לנו אחרת.