(חי פה – מחקר) – האם קיים קשר בין פליטות מזהמים לאוויר לבין הדירוג החברתי-כלכלי של רשויות מקומיות? מחקר ראשון מסוגו שערך המשרד להגנת הסביבה בוחן את מיקום הפליטות לאוויר בהתאם לדירוג החברתי-כלכלי של הרשות המקומית (הקשר בין פליטות לאוויר לבין הדירוג החברתי- כלכלי).
אזורי רווחה ואזורי מצוקה
במחקר ראשון מסוגו שערך של המשרד להגנת הסביבה, בסיוע חברת אקוטריידרס נבחן הקשר בין פליטות לאוויר לבין הדירוג החברתי-כלכלי של רשויות מקומיות. דירוג זה הוא מדד המסייע בזיהוי אזורי רווחה ואזורי מצוקה וכן עשוי לסייע בשיפור המדיניות של השלטון המרכזי כלפי הרשויות המקומיות. על אף שרוב הערים במטרופולין חיפה מדורגות במדד החברתי – כלכלי בדירוג גבוה במטרופולין נמצאה רמה גבוה של פליטות מזהמים. (חיפה, קריית מוצקין, קריית ביאליק ונשר מדורגות במדד החברתי כלכלי בדירוג 7 קריית אתא 6 קריית ים וטירת כרמל 5)
בדירוג פליטות המזהמים, טירת כרמל נמצאת במקום ה-17 , קריית ים 18, קריית אתא 26, חיפה 28, קריית ביאליק 35, נשר 37 וקריית מוצקין 38.
מבדיקת כלל סוגי הרשויות יחדיו (עיריות, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות), עולה כי ברשויות בדירוג חברתי-כלכלי 6-7, שבהן מתגורר מעמד הביניים, כמות הפליטה היא הגבוהה ביותר.
בעיריות, עיקר הפליטות בדירוגים 4 עד 7, עם דגש על פליטה מתעשייה וייצור חשמל בדירוג 4 במועצות אזוריות עיקר הפליטות בדירוגים 6 ו-7, עם דגש על פליטות מתעשייה וייצור חשמל, גידול בעלי חיים ושריפת פסולת צמחית; במועצות מקומיות נרשמה רמת פליטה נמוכה מכיוון שאין בהם אזורי תעשייה ותעסוקה, אם כי חלק ניכר מהפליטות שכן מתרחשות במקומות אלו, הן משריפה לא חוקית של פסולת עירונית וחקלאית ושריפת עץ לחימום ביתי. במועצות מקומיות, ככל שהדירוג הסוציו-אקונומי נמוך יותר, רמת הפליטה גבוהה יותר.
ככלל, בהתבוננות על כלל הרשויות יחדיו, ניתן לראות כי ברשויות בדירוג חברתי-כלכלי 6 ו-7 רמת הפליטה הגבוהה ביותר. בדירוגים אלה מתגורר מעמד הביניים. עם זאת, כיוון שיש שונות גדולה במאפיינים של סוגי הרשויות (שטח, אוכלוסייה), יש לבחון את הממצאים לפי סוג הרשות כמפורט להלן.
בעיריות בישראל חיים כ-6.6 מיליון תושבים. 50% מתוכם בעיריות בדירוג חברתי כלכלי 4 עד 7 בהן רמת הפליטות גבוהה.
בערים רמת הפליטות הגבוהה יחסית מתרחשת בדירוגים 4 עד 7 לדוגמה (מטרופולין חיפה). חלק משמעותי מהפליטות ברשויות אלה הן מתעשייה וייצור חשמל. הסבר אפשרי לרמת הפליטות הגבוה יחסית בדירוג הביניים דומה לתופעה במועצות האזוריות – מעמד זה קובע את מקום מגוריו לפי מקומות התעסוקה, אך אינו יכול לאפשר לעצמו כלכלית להרחיק את מגוריו מאזורים מזהמים.
הוא לא מאמר שמניב סיבה ותוצאה.
סיבה ותוצאה דורשים תפעול של משתנה בלתי תלוי כדי לבחון את השפעתו על משתנה תלוי כלשהו וגזירת משוואת ניבוי שממנה אפשר להסיק קדימה.
יותר מזה, מחקר סיבתי צריך להתחיל בהשערה תאורטית שעומד מאחוריה רציונל. הראו לי איזו תאוריה חברתית או כלכלית מקשרת בין מצב כלכלי לבין עובדה בלתי תלויה לחלוטין בתושב – נוכחות של מפעל מזהם שאף אחד מהתושבים הנסקרים לא הניח אותו כאן או קשור אליו אישית.
במילים אחרות אני נולדתי בחיפה ומיום היוולדי גם יש פה את בז"ן, מי פה השפיע על מי? מי הסיבה ומי התוצאה?
אני הסיבה של בז"ן או שבז"ן הוא הסיבה שלי ואני התוצאה?
מילים כמו חול ובאוניברסיטה אין מה לאכול.