הלווייתה של יובל קשת תתקיים היום, א' 31/7/22, בשעה 18:00
בבית העלמין הישן – חוף הכרמל (רחוב שדרות ההגנה, חיפה)
"איזו אבדה עצומה לעולם הזה, שאדם כמו יובל כבר לא נמצא בו"
יובל קשת בת ה-24, נהרגה בתאונת דרכים ביום חמישי 30/7/22, כשהייתה בדרכה חזרה מטיול בסיני.
בתאונת הדרכים בה היא הייתה מעורבת נהרג גם מתן לוזון מפתח תקווה (בן 25) ונפצעו חמישה מדריכים נוספים מפנימיית בויאר בירושלים. כל השבעה הדריכו ביחד בפנימייה ויצאו לחופשה בסיני, שהסתיימה בצורה קטלנית. התאונה התרחשה בכביש שבין מעבר טאבה לנואיבה.
יובל קשת הייתה חיפאית, בוגרת בית הספר הריאלי. בשנים האחרונות היא עבדה כמדריכה בפנימיית בויאר בירושלים, ויצאה לכמה ימי חופשה עם מדריכים נוספים בפנימייה. החזרה לארץ מסיני הסתיימה באסון נורא, כשהרכב שבו נסעו שבעת המדריכים, התנגש חזיתית ברכב שהגיע ממולם.
יובל הדריכה בפנימיית בויאר בשנת השירות שלה, היא הגיעה לקראת סוף שירותה הצבאי לטקס של החניכים שהדריכה, והחליטה שהיא רוצה לאחר השחרור לחזור ולהדריך בפנימייה, וכך היה. יובל הייתה חניכה בצופים בשבט כרמל, מדריכה בריאלי הדר, רשג"דית ומדריכת שכב"ג. קהילת שבט כרמל ספדה לה. כולם ציינו שאת כל אחד מהתפקידים שביצעה עשתה יובל במסירות רבה ובאהבה לשבט ולצופים. בצבא שירתה ביחידת ההסברה באוגדת איו״ש (אזור יהודה ושומרון).
מורתה לספרות בבית הספר הריאלי, יעל פיזוב, ספדה ליובל הבוקר:
״איזה בוקר שחור.
איזה בוקר שחור לעולם.
יובל הייתה תלמידה שלי.
היא הייתה התלמידה שלי בה' הידיעה. יושבת כשגבה שעון על הקיר ועל פניה חיוך. ידה מונפת באוויר, ובפיה תמיד תובנות, שאלות, הגיגי סקרנות של אדם חושב, מבין. אדם שהיצירה הספרותית מצליחה להפעיל אצלו תהליכים מחשבתיים ויצירתיים. יובל היא מסוג התלמידים שמורה זקוק לעיניים שלהם כשהוא מסביר או מקריא כי אז הוא מקבל אישור, אישור שהכל בסדר.
אני לא יכולה לדבר עליה בלשון עבר, כי יובל היא אדם מלא חיים – יש לה את הזיק הזה בעיניים – זה שקיים אצל צעירים שרוצים לכבוש את העולם – מלאת רעיונות, אנרגיה וצחוק, עם מכנסי ג'ינס קצרים וסנדלים וסביבה חברים וחברות. תמיד בפעולה, תמיד בעשיה והכל עם חיוך ורצון לעזור.
איזו אבדה. אבדה עצומה לעולם הזה שאדם כמו יובל כבר לא נמצא בתוכו.
ואולי היא נמצאת. נוכחת. זיכרונותיה מהלכים בין כותלי בית הספר בכיתה מספר 422.
יושבת בחצי סיבוב כשגבה שעון על הקיר ועל פניה נסוך החיוך. החיוך של יובל״.
אחות של אחת מחברותיה הטובות ביותר של יובל, אופיר פסטרנק, ספדה לה ותיארה איך יובל הפכה לאחת מהמשפחה:
"כמה שהחיים מכינים אותך לטרגדיות בלתי צפויות, אף פעם לא מספיק מוכנים לפעם הבאה שזה יכה בך. יובי שלנו, אהובה וכובשת, את פשוט קסם מהלך בעולם! אין הרבה אנשים עם לב ונפש כמו שלך, אישה מדהימה מלאה בחום, אהבה וגם חתולים… הגעת להפיץ רק טוב בעולם ועשית עבודה מהממת. תודה שהיית עבור אחותי לאחות בנפש, החברה הכי טובה בעולם ואוטומטית נכנסת גם אלינו למשפחה כחלק בלתי נפרד. הלב מסרב להאמין שזה בכלל קורה. את בן אדם מיוחד״.
יובל השאירה זוג הורים ואח.
יהי זכרה ברוך.
עצוב מאוד , אבדה מיותרת
עוד פרח שנקטף להורים, אח , משפחה וחברים פשוט עולם שלם בוכה ודואב .
יהי זכרה ברוך??
עצוב מאד. טרגי שבחורה כה צעירה נקטפת כך כשכל עתידה לפניה. יהי זיכרה ברוך, תנחומים למשפחתה הכואבת!
משתתפים בצער המשפחה
עצוב ולא נתפס עוד פרח נקטף משתתף בצער המשפחה ?