השחקנים בירוק, שכנראה קיבלו מרץ ועידוד מהקהל, פתחו בסערה את המשחק וכבר בדקה ה 22 , הובילו 2:0 משערים של ניקיטה רואקיבצה ושובל גוזלן. היתרון הספיק עד למחצית, כי בחלקו השני של המשחק הייתה קבוצה אחת על המגרש והשחקנים בירוק חזרו אל החושך שכל כך אפיין אותם בעונה שעברה.
ללא יום אדיר של השוער אוהד לויטה הקבוצה הייתה יורדת בתבוסה גדולה יותר מאשר 4:2.
התחושה הייתה שיש קבוצה אחת על המגרש שקוראים לה הפועל באר שבע. האחרונה שיחקה כמצופה מאלופת המדינה וכקבוצה שנמצאת כפסע משלב הבתים של ליגת האלופות. לוותיקים שבינינו, הפועל באר שבע נראתה כמו מכבי חיפה של העשור הקודם: רעבה, חזקה וחסרת מעצורים. התחושה שהיא יכולה לכבוש בכל רגע נתון הזכירה להרבה אוהדים נשכחות וגעגועים לקבוצה הירוקה של פעם.
עבודה רבה מחכה למאמן החדש שהגיע ויחל את עבודתו מיום ראשון הקרוב .בחלק ההתקפי אפשר להיות מרוצים הקבוצה רצה תוקפת ומאיימת על השער. כמו כן הפצועים חוזרים לאט לאט לסגל וכבר אתמול ניתן היה לראות את גילי ורמוט וגליינור פלט מקבלים דקות.
הבעיה החמורה ביותר של המאמן והצוות הנהולי היא ההגנה.אפשר לומר שלקבוצה אין הגנה ולא נראה שניתן להפיק יותר ממה שיש כרגע .
המגינים חלשים מאוד ולא מתאמים לרמות הגבוהות. הציפיות מהבלם מארק וואליטנטה היו גבוהות מאוד, אבל הוא רך מאוד ואינו מספק את הסחורה. דקל קינן לוחם מסור אבל איטי מסורבל ועושה המון טעויות בהגנה.
הבלםמגן אבואביד רחוק מאוד ביכולת ביחס לסכום ששילמו עליו ונכון לעכשיו נראה כרכישה לא מובנת.
במידה ולא יחול שינוי גדול ביכולת של הגנת הקבוצה אולי נראה קבוצה שמבקיע אבל גם חוטפת המון.
הליגה תחל ב 20.8 שזה אומר 8 ימים שבהם המאמן החדש חייב למצוא פתרונות להגנה החלשה שלו.
נקודת האור במשחק היא שוב, ללא ספק, הקהל הירוק שנודד לנתניה כאילו מדובר בסמי עופר. ממלא את היציעים שר 90 דקות ונותן אוירה ביתית לשחקנים לא משנה היכן הם משחקים. הקבוצה חייבת להשתפר ולהראות טוב יותר קודם כל בשביל הקהל האדיר הזה.