מחקר: על הקשר בין אינטליגנציה רגשית לשביעות הרצון מהעבודה

אינטליגנציה שכלית בלבד לא מספיקה:
עובד בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה יהיה מסור ושבע רצון יותר מהעבודה
*ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה עולה כי לאינטליגנציה הרגשית תפקיד חשוב בהתמודדות עם הפוליטיקה הארגונית*

עובדים בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה הם עובדים מסורים יותר ושבעי רצון יותר בהשוואה לעובדים בעלי אינטליגנציה רגשית נמוכה, כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה. "ממצאי המחקר מראים כי עובדים בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה הם נכס לארגון. להערכתי, לא ירחק היום שבו אינטליגנציה רגשית תהייה חלק מתהליכי המיון, ההכשרה וההדרכה של העובדים, ותהווה קריטריון מהותי להערכה ולקידום", אמרה ד"ר גלית מייזלר, שערכה את המחקר. מחקר זה זכה בפרס האגודה הישראלית למדע המדינה לעבודת דוקטורט מצטיינת.
במחקר, אותו ערכה ד"ר מייזלר בהנחייתו של פרופ' ערן ויגודה-גדות, השתתפו 809 עובדים ומנהלים מארבעה ארגונים: שני ארגונים מהסקטור הציבורי ושני ארגונים מהסקטור הפרטי. המחקר בדק את השפעת האינטליגנציה הרגשית על מאפיינים של פוליטיקה ארגונית, דרכי התמודדות מול הממונים, התנהגות פורמאלית ובלתי פורמאלית, תחושות צדק, שחיקה וכד'.
מהממצאים עולה כי ככל שהאינטליגנציה הרגשית של העובדים הייתה גבוהה יותר, כך עלו תפיסת הצדק בארגון, שביעות הרצון בעבודה ורמת המחויבות של העובד כלפי הארגון. לעומת זאת, התנהגויות בלתי רצויות מבחינה ארגונית, כגון: שחיקה בעבודה, כוונות עזיבה ונטיות להזנחה ירדו ככל שרמת האינטליגנציה הרגשית של העובדים עלתה.
לדבריה של ד"ר מייזלר, השפעתה של האינטליגנציה הרגשית לא הסתכמה בעיצוב עמדותיהם של העובדים בלבד, אלא השפיעה גם על היבטיה השונים של הפוליטיקה הארגונית. ראשית, עובדים בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה העריכו את רמת הפוליטיקה הארגונית בארגון שלהם כנמוכה יותר בהשוואה לעובדים אחרים. שנית, עובדים בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה הפגינו כישורים פוליטיים גבוהים יותר, כשלאינטליגנציה הרגשית הייתה השפעה רבה על כישורים אלו. "בנוסף, בהשוואה לעובדים בעלי אינטליגנציה רגשית נמוכה נטו בעלי האינטליגנציה הרגשית הגבוהה להשתמש פחות בטקטיקות השפעה כוחנית ויותר בטקטיקות השפעה מתונות בעת ניסיון השפעה על הממונה", סיכמה החוקרת.