סכנת הניתוחים הפלסטיים בחו"ל: "כשחוסכים בעלויות מסכנים את החיים" ○ ראיון עם פרופ' אולמן מרמב"ם

בכל חודש מגיעים למיון ברמב"ם לפחות מטופל אחד או שניים לאחר ניתוח אסתטי כושל שעברו בטורקיה, לרוב מדובר בניתוח מתיחת בטן, שנעשה פופולרי במיוחד בשנים האחרונות.

בעקבות הדיווח מתחילת השבוע (בתוכנית "ערב טוב עם גיא פינס") אודות אשפוזה של הזמרת נסרין קדרי בשל סיבוך לאחר ניתוח מתיחת בטן שעברה בטורקיה, פרופ' יהודה אולמן, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית ואסתטית ברמב"ם, מתייחס לנושא: "אסור להתפשר בכל הנוגע לניתוחים פלסטיים. ברגע שמתפשרים וחוסכים, מתפשרים על איכות החיים ועל החיים עצמם".

"90% מנפגעי רפואה אסתטית של תיירות מרפא יוצאת, הם מטורקיה, ו-10% מהגדה המערבית" אומר פרופ' אולמן.

ניתוח מתיחת בטן

"אחד הניתוחים המורכבים המבוצעים בטורקיה ומהם המנותחים חוזרים לארץ עם סיבוכים, וממנו אנחנו מקבלים הכי הרבה, הוא ניתוח מתיחת בטן, שהפך שכיח מאוד בשנים האחרונות, בעיקר אצל כאלה שירדו במשקל או כאלה שעברו ניתוחי בריאטרי וירדו המון במשקל.

התוצאה של ירידה משמעותית במשקל היא, בין השאר, עודפי עור בבטן שמכערים מאוד את הבטן וגורמים לעוגמת נפש רצינית. גם נשים שעברו הריונות וניתוחים קיסריים סובלות מאותה הבעיה של עודפי עור בבטן.

חשוב לדעת ולהבין, ממשיך פרופ' אולמן, "כי ניתוח מתיחת בטן כולל הסרת עודפי עור וגם חיזוק דופן הבטן באמצעות תפירת השרירים. מדובר בניתוח גדול ומורכב שמבוצע בהרדמה כללית ואורך בסביבות שעתיים וחצי-שלוש, ובנוסף מלווה בהרבה כאב. משתחררים מהניתוח עם נקזים שתפקידם לנקז דם ונוזלים המצטברים כתוצאה מהפרדת העור מהשכבות התחתונות והמנותחים נשארים עם הנקזים הללו מספר ימים עד שבוע".

תקופת ההחלמה מחייבת מעקב צמוד

"החלמה מניתוח כזה לא מסתיימת עם הניתוח, כמו בניתוח אף למשל, או אפילו ניתוח להגדלת חזה. כאן מדובר בהחלמה ממושכת, ועל לפחות שבועיים שבהם חשים בכאבים חזקים, הולכים כפופים ומחוברים לנקזים. השבועיים הללו שאחרי הניתוח מחייבים מעקב צמוד וביקורים תכופים אצל המנתח.

כשעושים את הניתוח בצורה לא מיומנת קיימת סבירות גבוהה להיווצרות נמק "ריקבון" של העור, זיהום ופתיחת התפרים. צריך לדעת איך להרים ולהפריד את העור מהשכבות התחתונות, וכאשר לא מבצעים זאת נכון פוגעים בכלי הדם, דבר שגורם לתוצאה העגומה הזאת. זה למעשה הגורם העיקרי שמביא את המנותחים לבית החולים.

במצבים כאלה, לא פעם אנחנו נאלצים לבצע פעולה של ניפוח העור כדי להביא ליצירת עור לשתלים, על מנת לבצע תיקונים כך שיהיה אפשר להגיע למראה סביר. מה גם שהזיהום והמוגלה המצטברת יכולים לסכן חיים".

כרוך בסיכונים עד כדי מוות

"הנקודה החשובה ביותר שאנחנו מנסים להבהיר, היא שמדובר בניתוח גדול שיש בו לא מעט סיכונים, עד כדי מוות. בניתוח כזה עלולים להיווצר תסחיפים – קרישי דם, שיכולים להגיע לריאות ולמוח. אם לא ערים לזה ומתרחקים מהרופא המטפל אז המטופלים עלולים להגיע לסכנת מוות, זאת בנוסף לבעיה האסתטית.

כאשר אנחנו מדברים על ניתוח לא מוצלח, הכוונה היא שלא עבדו לפי הכללים ולא זיהו את הסיבוכים בזמן. חשוב לציין שגם אצלנו בארץ יש סיבוכים, אבל אנחנו כאן, המטופל נמצא קרוב ויש לו כתובת לפנות אליה. אבל בטורקיה אין כתובת ורוב הרופאים גם לא זמינים למטופל לאחר הניתוח.

"כאשר מגיעים אלינו מטופלים למיון, הם לא יודעים איזה סוג תפרים עשו להם ואילו רשתות תומכות שמו להם ואנחנו מגששים באפלה. כאן בארץ אם מזהים סיבוך בזמן, אפשר מיד לטפל. מה גם שהמטופלים מטורקיה הרבה פעמים לא מגיעים מיד כשהם מזהים שיש בעיה. לפעמים מתביישים, או לא יכולים לבחור רופא פרטי, ואז הם מגיעים לרפואה הציבורית וזה נופל על כתפי הציבור. הכל בגלל שרצו לחסוך כמה שקלים".

ניהול סיכונים ובטיחות

"צריך להבין שהנושא של ניהול סיכונים ובטיחות החולה הרבה יותר מפותח בארץ. התרבות של ניהול סיכונים בטורקיה היא פחותה בהרבה וכשהולכים למנתח בטורקיה, בטח לא מגיעים לצמרת הרופאים ולבתי החולים הטובים ביותר, אלא מתפשרים על חייהם ועל איכות החיים שלהם בהמשך.

הניתוחים הפופולריים ביותר הם – במקום הראשון מתיחת בטן, במקום השני הגדלה והרמת חזה ובמקום השלישי הזרקות. גם כאן המצב מסוכן, לא פעם מגיעים אנשים עם מילויים שיצרו אצלם גושים ואז שוב, אנחנו לא יודעים באילו חומרים מדובר. אם היינו יודעים, היה ניתן להמיס את החומרים.

לסיכום, באופן עקרוני התרחקות מהרופא ומהמוסד בו מטופלים היא סכנה, עד כדי סכנת חיים. בארץ, גם כשמשתחררים ביום למחרת, הקשר המתמיד בביקורות טלפוניות עם המנתח עשוי להציל חיים, לספק את איכות החיים המתבקשת ולאפשר את ההחלמה המיטבית".

הטיפול לא נגמר כשהניתוח מסתיים

הטיפול לא נגמר ברגע שהניתוח מסתיים, הוא נמשך לפחות שבועיים שבהם יש צורך במעקב צמוד. בטורקיה מבצעים את הניתוח וחוזרים לארץ תוך יומיים-שלושה. ברגע שרוצים לחסוך – חוסכים בהכל.

אצלנו בארץ נשארים לילה להשגחה וממשיכים במעקב צמוד, וכל יומיים-שלושה יש ביקורת. אנחנו עובדים בסטנדרטים הכי גבוהים ותחת ביקורת משרד הבריאות ואם עולה בעיה, יש אפשרות לתיקון. יש סיבוכים וחשוב להיות במקום שיש בו מענה. מה גם, שבארץ יש את מי לתבוע אם נגרם נזק. בטורקיה אין כתובת ואין את מי לתבוע וככה נשארים התוצאה המצערת שנוצרה".