אז למה לי כדורגל עכשיו? • לקראת פתיחת העונה החדשה של מכבי חיפה

כל העונה אני מפרשן ומביע את דעתי על הכדורגל בחיפה, אבל מה בכלל גורם לי לעשות זאת?

בואו נודה על האמת: כל מי שאוהב את משחק הכדור הנפוץ בעולם, שר מקורו באנגליה, חלם ועדיין חולם על להבקיע שער, לרוץ לקהל לקול תשואות שמו ולהופיע בכותרות של יום המחר.

פירוש המושג כדורגל על פי ויקיפדיה:
כדורגל (הלחם של כדור ורגל) ענף הספורט הקבוצתי הפופולרי והנפוץ ביותר בעולם. במשחק משתתפות שתי קבוצות, שמטרת כל אחת מהן היא הכנסת כדור המשחק לתוך שערהּ של השנייה. כל קבוצה מונה אחד עשר שחקנים, אם כי ישנן גרסאות בהן מספר נמוך יותר של משתתפים ובין מקורות המשחק גם גרסאות המוניות. הכדורגל נחשב לספורט הפופולרי ביותר בעולם: כ-240 מיליון איש ברחבי העולם משחקים כדורגל באופן סדיר, בין אם באופן מקצועני ובין אם חובבני. במסגרת הענף פועלים כ-300,000 מועדונים מקצועיים, הרשומים בגופים הרשמיים המנהלים אותו.

לכאורה, יש פה הסבר מפורט, אך במציאות יש הרבה מעבר לנתונים יבשים. ברשותכם, נגלוש לעברי הרחוק.

כוכב בהתהוות?

בהיותי בן 10 חשבתי שאני כוכב הכדורגל הבא של ישראל.
הוריי היקרים, אווה ואייל, קנו לי במיטב כספם, סט שלם של מכבי חיפה: נעלי פקקים, מגני עצם, טרנינג, חולצה, מכנס, גרביים ותיק אופנתי.

עם השלל הרב הנ"ל נרשמתי לבית הספר לכדורגל של מכבי חיפה ומדי יום שישי הייתי מעביר מספר שעות ב"מגרש המשושה" אשר היה סמוך לאצטדיון קריית אליעזר.

חלום החלוץ התפוגג כבר באימונים הראשונים בשל שיבוצי כבלם, קשר אחורי או כמחליף תמידי ונצחי על ידי המאמן. או במילים אחרות, קבלתי רמז מלמעלה שזה לא זה.
זה לא אתה, זה אני… אתה חמוד, אבל רק כידיד, בוא לא נהרוס את החברות שלנו וכו'…

תאמינו או לא, אבל פרישתי הגיעה במהרה וללא מסיבת עיתונאים מרגשת.

עולם הכדורגל שלי, קרה בכל יום בשעה 16:00, במגרש בית הספר השכונתי בקרית שפרינצק.
שערים לא היו, אך כל בעיטה לעבר גדר המגרש נתנה לי הרגשה שרשת השער באצטדיון קרית אליעזר זזה בתנופה רבה. זה קרה עד גיוסי לצבא ושם זה נפסק.

זר לא יבין זאת

מי שלא אוהב את המשחק, לא יכול להבין את ההתרגשות, הציפייה, דפיקות הלב המואצות לפני שריקת הפתיחה, את אווירת ערב החג מסביב לאצטדיון עם תפאורה של גרעינים, בייגלה, צעיפים, זמבורות, שירה, ריקוד… ואינו יכול להבין את השמחה העילאית או העצב הגדול בניצחון ובהפסד.
90 דקות של התנתקות מהמציאות היומיומית העמוסה.
אני ממליץ על כך בחום, אין צורך במרשם רופא.

ביציע תוכלו לראות את כל סוגי האוכלוסיה: נשים, גברים ,ילדים, ילדות, צעירים ומבוגרים.
פסיפס אנושי שיגרום לכולם לקפוץ ולשאוג "ישששש" בעת כיבוש שער של הקבוצה האהובה.

תשוקה שלא נגמרת

אהדה לקבוצה משמעותה, לעיתים, דרך חיים: אמירות כמו: "זה כמו משפחה", לא מחליפים קבוצה לעולם" וכיו"ב, נשמעות לאוהדים אדוקים הגיוניות וטבעיות לחלוטין.

"תשוקה" היא המילה המזוהה ביותר עם כדורגל מבחינתי. כזאת שלא נגמרת גם בהפסדים, גם באכזבות וגם כשאין תארים. תשוקה שלא תיגמר גם אחרי עשור עמוס אכזבות.
רק תראו את אוהדי מכבי חיפה. ישנם אוהדים בני פחות מ-10, שמעולם בחייהם לא ראו אליפות ירוקה, אז איך זה? מה גורם להם לאהוד כך את הקבוצה?
התשוקה של האבא, האמא, הדוד, הסבא, השכן, כזאת שסחפה גם אותם ומבלי שחוו נחת ישירה משל עצמם.

לעולם לא תצעדי לבד

היסטוריה של מועדון כדורגל מלאה בשנים טובות ובשנים רעות, אך כל אוהד ממוצע יאמר בפה מלא:
"קבוצתי לעולם לא תצעד לבד". (משפט שמזוהה עם קבוצת ליברפול האנגלית, אך יתחבר ומתחבר לכל מועדון אחר).

לסיכום, כדורגל זה חיידק. חיובי או שלילי – תלוי בהצלחת הקבוצה האהודה. זה חיידק שלא ניתן להיפטר ממנו, ולמען האמת – גם לא כדאי.

הליכה לאצטדיון, אם זה קריית אליעזר, סמי עופר, אענטרנטט, עיתון, רדיו, טלוויזיה:
כל הפלטפורמות הללו בשנת 2021, נותנות חווית צפייה נהדרת, לאוהדים שרוצים רק דבר אחד:
גולללללללללל!!!!

מחר זה מתחיל

ברביעי הקרוב, מחר 7/7/21, מתחילה עונת כדורגל חדשה בחיפה, עם משחק ראשון של מכבי במוקדמות ליגת האלופות.

אאחל לכולנו שנהנה מרומנטיקה בלתי נגמרת ובלתי מתפשרת, בעונת המשחקים הקרובה.

ונאמר: אמן!