שיר הקטן זקוק לעזרתכם • הציבור מוזמן לתרום כדי לתת לשיר סיכוי
שיר בן השנה ושמונה חודשים מתמודד עם סרטן אלים. הטיפולים שניתנו לו בארץ לא הועילו והסרטן ממשיך להתפתח בגופו הקטן. הסיכוי היחיד של שיר נמצא אצל רופא מומחה בארה"ב. בעוד כמה ימים, המשפחה שלו מתכוונת לארוז את כל החיים שלהם ולטוס לקצה השני של העולם, כדי ששיר המתוק והגיבור יחלים. בשביל זה הם זקוקים לעזרתכם.
אמו של שיר כותבת:
אנחנו עולים במעלית, הדלת נפתחת בקומה 7. האישה בהודעה המוקלטת מודיעה – "המחלקה ההמטו-אונקולוגית לילדים". היציאה מדלת המעלית למחלקה מרגישה כמו מעבר בשער לעולם אחר. ההרגשה שהחיים השתנו לתמיד ומכאן הכל יהיה אחרת, לוחצת את הבטן והולמת בראש. אנחנו בולעים את הרוק, דוחפים את העגלה עם שיר ומתקדמים.
"ברוכים הבאים, זה הולך להיות קשה"
בכניסה למחלקה יושבים ילדים עם קרחת, מחוברים לעמודי אינפוזיה. לידם יושבים הורים עם מבט שלא משאיר ספק. העיניים אומרות "ברוכים הבאים לעולמנו, תהיו חזקים, זה הולך להיות קשה".
אפשר לכתוב עוד המון מילים על הרגע הזה אבל אין באמת דרך לתאר את ההרגשה שלנו כשנכנסנו בפעם הראשונה למחלקה האונקולוגית, לתוך עולם מקביל בו הגיוני שלתינוק קטן יש גידול גדול, עולם בו הגיוני שתינוק שרק התחיל לחיות כבר נאלץ להתמודד עם מחלה ארורה ובוגדנית וההכרה במציאות הבלתי נתפסת שבה צריך לשאוב את כל הכוחות שיש בעולם, רק כדי להמשיך ולחיות. פשוט לחיות.
הכל התחיל לפני שמונה חודשים משלשולים. איזה ילד בן שנה לא משלשל? אנחנו כבר הורים מנוסים, לא מתרגשים מכל דבר – שיניים, וירוס, חיידק, כל דבר כמעט יכול לגרום לשלשול. כשזה לא הפסיק, התחלנו לבדוק. עברנו את כל האבחנות שאפשר, ניסינו בכל הכיוונים, אבל זה לא הפסיק. וכל הזמן הזה, חוץ משלשולים, שיר חייכן וחיוני ושמח, אין שום סימן שיעיד על מה שבאמת מתחולל לו בגוף. ואז, אחרי שלושה חודשים בערך, אנחנו הולכים לחוו"ד של רופא ילדים נוסף. הוא מפנה אותנו לאולטרסאונד בטן.
השמיים נופלים
יום שלישי 8/12/2020, אסף בדיוק מתחיל עבודה חדשה, אחרי שחודשים ישב בבית בגלל הקורונה. לכאורה יום שיגרתי… עוד בדיקה כדי לדעת איך מפסיקים את השלשולים של שיר. אבל בדיקת האולטרסאונד הזו שאמורה להימשך 10 דקות, נמשכת כמעט 40 דקות. יש כבר תחושה שמשהו לא בסדר, אבל הרופאה שמבצעת את הבדיקה לא מוכנה לתת פרטים לגבי מה בדיוק קורה שם, מעבר
ל״יש משהו שתופס נפח בבטן ודוחף איברים פנימיים, זה דורש המשך בירור״… נסיעה של רבע שעה בתוך חיפה, מהאולטרסאונד בחזרה לרופא, ומי בכלל חשב שרבע שעה יכולה להיות ארוכה כל כך. נכנסים לרופא, והוא אומר מילים שנשמעות כמו חלום בלהות: גוש. סרטן. נוירובלסטומה.
השעה 14:00. אסף, שהתחיל עבודה חדשה לפני כמה שעות, מודיע שהוא חייב לצאת. נפגשים במיון רמב"ם. בדיקות על בדיקות על בדיקות. ובכל בדיקה איכשהו אנחנו על הקצה הגרוע של הסקאלה. האבחנה הסופית: נוירובלסטומה שלב 4 עם גרורות בריאות. והשמיים נופלים עלינו.
"פתאום אנחנו הורים לתינוק חולה סרטן"
לפני רגע היינו זוג הורים עם תינוק בן שנה שסובל משלשולים, פתאום אנחנו עם תינוק שחולה בסרטן. הגוש בבטן הקטנה של שיר הוא עצום – 11 ס"מ. אנחנו מתחילים טיפולים כימותרפיים. חודש וחצי של טיפולים קשים ושיר סובל… אבל גם הטיפולים האגרסיביים האלה, לא שינו את התמונה, להיפך – הגרורות ממשיכות לגדול, ושיר נכנס לניתוח כדי להוציא את הגידול. ואז לעוד אחד כי משהו הסתבך…. הרופאים מתייעצים כל הזמן גם עם רופאים בחו"ל כי התפתחות המחלה אצל שיר היא נדירה מאוד. אנחנו ממשיכים בטיפולים הכימותרפיים בתוספת של טיפולים ביולוגיים ונוגדנים. אבל הגרורות עוד שם והן ממשיכות לגדול ואנחנו מרגישים שהשעון דופק ולא לטובתנו.
לחזור עם שיר ניצחון!
נקודת האור שלנו בכל הזמן הזה היא שיר עצמו. הוא חזק וגיבור, מתמודד כמו ענק עם כל הרע הזה שנזרק עליו. מחייך אלינו, מצחיק אותנו, נותן כוחות ומאיר לנו את הדרך. המטרה ברורה ואין זמן לבזבז. אנחנו אוספים את עצמנו מהתחתית שהוטחנו אליה ומצליחים למצוא תקווה חדשה אצל מומחה בניו יורק בבית החולים ממוריאל סלואון קייטרינג, שמתמחה בסוג הסרטן שיש לשיר. "מרחוק נדלק אור" ואנחנו יודעים שזה הסיכוי שלנו, זה הסיכוי של שיר! חייבים לתת לו את הסיכוי הזה ואין שום דבר בדרך שיעצור אותנו מלהציל את הילד שלנו. אנחנו יוצאים למסע הזה ונחזור ממנו עם שיר ניצחון! אין אופציה אחרת!
בעזרתכם יוכל שיר לקבל סיכוי ולנצח!
תודה מקרב לב