שר במבחן

שר במבחן

במפגש עם פעילי הסביבה, ביום 9.6.2015:
עוד בתחילת הפגישה, השר גבאי ניסה להציג חזית אופטימית לפעילים: בראש סדרי העדיפויות של השר החדש נמצא מפרץ חיפה עם מיכל האמוניה, ועם זיהום האוויר במפרץ. הוא הזכיר את הצוות שהקים יחד עם ראש עירית חיפה וציין: "אנו לפני קבלת החלטות בענין הזה, עוד לא קיבלנו המלצות של הצוות… נראה מה המשמעויות לגבי מה חשוב יותר ופחות, מה אפשרי ומה לא, ולפי זה נחליט מה לעשות". בהמשך שמע השר את טענות הפעילים.

בפגישה זו, בלטו לעיני כמה עובדות מעניינות:

1. השר הגיע לחיפה בלוויית יועצת תקשורת, עוזר אישי צמוד, חברת כנסת – רחל עזריה (מאותה המפלגה שלו) ועוד דמויות תומכות. כלומר, לשר הזה, כוכב עולה שהינו מנוסה מאוד ביחסי אנוש, חשובה מאוד התדמית שלו כפי שתצטייר בפני החיפאים ואחרים, פעילי סביבה כאנשי תקשורת. זו החזית החדשה של המשרד להגנת הסביבה, אחרת לחלופין, יכל השר להגיע לפגישה זו היועצים הסביבתיים של המשרד להגנת הסביבה, ולהציע מיידית מענה מרגיע לפעילים המודאגים. הגעתו בדרך זו, הזמנת אישים רמי דרג ברמה הלאומית למסיבת עיתונאים, יחד עם רתימת התקשורת לדווח על סדר היום החדש למפרץ חיפה, גם בשבוע שעבר וגם השבוע, מלמדת, כי השלב הבא בקרב של מפרץ חיפה, התקשורת הארצית תשחק תפקיד משמעותי. זו אותה התקשורת שאכן בחרה להציג את הביקור בשבוע שעבר באור מאוד מחמיא, בטרם למעשה הובאו הישגים בפועל.
זו אותה התקשורת שמסקרת כעת את "תכנית החירום" החדשה באור מחמיא, כאילו מדובר באמת במענה לצורך הכי חשוב לחיפה: עצירת תכניות להגדלת התעשייה הפטרוכימית.

2. השר החדש מקבל את הנורמות הקבועות, ואינו מערער עליהן: כאשר נשאל השר בעניין נמל המפרץ והדלק הנבנה בימים אלו באופן אינטנסיבי, משום שבכוחו לעצור את העבודות מאחר ולא בוצעו תסקירים סביבתיים מספקים לעניין זה, השיב השר: " אתם מבקשים ממני לעצור את פרויקט הנמל שאושר לפי החוק…" המשפט הזה חשף חולשה אצל השר החדש: אם התכניות אושרו כ"חוק", וגם אם חסר מידע מהותי בעניינן, הוא לא יהפוך אותן. גם אם הטרקטורים עולים ובונים נמל חדש מבלי שבכלל נבחנו ההשלכות על הציבור.

לשמע הדברים האלו, הגיבה הגברת חנה קופרמן, יו"ר הפורום הישראלי לשמירה על החופים בהצבת העובדות האמיתיות בתיק נמל המפרץ: "התכנית אושרה ויצאה לדרך בלי שנבדקו הסיכונים ובלי שנערכו תסקירים על ההשפעה שלה על האוכלוסייה והיבשה. אם יסתבר בעוד שנה ועוד שנתיים אחרי שיחתמו כל החוזים עם מדינות זרות…שהנמל הזה שעומד להיות נמל דלקים ענק יסכן באופן וודאי ויגדיל את הזיהום במאות אחוזים ויגרום לחריגה מערכי יעד של חוק אויר נקי בכל הרמות, מה תעשה המדינה?" או שתיאלץ או להפר הסכמים, ולשלם פיצויי עתק או שתאמר: סליחה זה פרויקט לאומי, זה הכי חשוב – ולא תספור את התושבים. במצב הזה עלול לקרות פינוי של אוכלוסיה מרצון, החזקים יעזבו, והחלשים ישארו למות ולחלות במחלות שכבר היום ברמה גבוהה ויגדלו במאות אחוזים …".

קופרמן התייחסה גם לשילוב התכניות המסוכנות המיועדות למפרץ חיפה:
"… תכניות ההרחבה כולן קשורות למאגר לוויתן ולחיפושים של פצלי השמן בצפון, לקידום תעשיות של נפט, במאגר לויתן התגלה אחוז גבוה מאוד של נפט בגז הגולמי אותו יזרימו … למפרץ חיפה, גם לאשדוד ואשקלון. תרחמו גם על תושבי הדרום, זה סכנה לכל תושבי ישראל, כמויות הקונדנסאטים עם הנפט שמזהם פי 21 יותר מהדלק הפוסילי, כמויות שיגדילו את הזיהום….ומסתירים את זה כי המדינה לא ערכה תסקיר… בדקנו מיכלים גודל וכמויות והגענו למסקנה שצפויים להיפלט לפחות 5000 טון בנזן בשנה, וזה בחישובים שמרניים. מדובר במאות אלפי טונות של חומרים אורגנים נדיפים, ואת זה מסתירים מהציבור, הצגנו את זה בשלושה דיונים בוועדת הערר של קרקעות הצפון… אף משרד ממשלתי לא אמר "לא", "אתן לא צודקות" ולא ערער על הנתונים, אלא אמרו "עוד לא הוגשה תכנית מפורטת".

3. בנושא ההכרזה על חיפה כעיר מוכת זיהום, כבר בפתיחת דבריו אמר השר : "אתם רוצים שאכריז על אזור מוכה זיהום, אני לא בשלב הזה, אני צריך לסיים תהליך לימודי… עם החלטה או בלי החלטה צריך להפחית את הזיהום בחיפה".

4. "נמשיך בהזדמנות אחרת"

במפגש הפעילים, הצגתי לשר בתורי, כמה מחשבות על האתגרים העובדים בפניו.
להלן הדברים שנאמרו לו: "אנו באזור הכי חולה במדינת ישראל, אין בזה ספק אנו מדברים על 40- שנה של תחלואה עודפת של סרטן, ומיהם אותם החולים, זה לא רק העובדים –הרבה מאוד מקרים של תושבים שלא עובדים במפעלים וחולים. המצב היום- שכונות ליד המפעלים היום חורגות מהתקנים.

אנחנו כבר מילאנו את הסיר, אי אפשר להוסיף לכאן עוד… המשרד להגנת הסביבה טוען כי יש ירידה של 70% בזיהום, ניסינו לברר…איך בדקו מי חישב ? איך ? הנתון לא שקוף לציבור. יש נתונים מ2017, לא נעים לי להגיד לך אבל אנחנו עדיין ב 2015… איך יודעים מה יהיה ב 2017? זה אומר שאלו נתונים תיאורטיים, עם כל התאוריות – מה שנמדד בתחנות הניטור מראה חריגות מהתקנים בתקני היעד היממתיים של חוק אויר נקי שנועדו להגן על הבריאות אנחנו כבר באזור בעייתי מבחינת בריאות.

החישובים שלי מאוד שמרניים וחלקיים, מדברים על סוג פעילות אחת, אחסון של דלקים של הגז הטבעי בחוות קרקעות הצפון, והם מלמדים שהזיהום בתרכובות אורגניות נדיפות..יעלה פי 240. אנחנו מדברים על כ- 950,000 טון תרכובות אורגניות נדיפות, כשהיום נפלטים לפי המשרד להגנת הסביבה רק 4000 טון וי או סי. האם הלכתם למומחים הטובים בעולם לניטור לבדוק כמה נפלט מקונדנסאטים וכדי לחשב כמה צפוי בהקף הכמויות שיהיו פה להפלט?

אתה נמצא היום בהכרעה קשה – שאו שאתה הורג עוד אנשים- אם אתה לא מגן עלינו – או שאתה מגן עלינו.

גבאי – אנו נמשיך את הדו שיח הזה בהזדמנוית אחרות…תודה על מה שאמרתם… בסופן מיהר לומר: "אנו לא בשני הצדדים של המתרס".

5. בהמשך לתשובתו של השר כי "אנחנו לא בשני צדדים של המתרס":

היום, 14.6.2015, התפרסמה תכנית החירום של המשרד להגנת הסביבה. התכנית הזו אינה מספקת מענה לצרכים האמיתים של מפרץ חיפה, אינה מציעה עצירת התכניות, ואינה מתייחסת לכלל החומרים המסוכנים הקיימים כיום או לאלו שהולכים להגיע במסגרת תוכניות ההרחבה של בז"ן, נמל המפרץ והדלקים החדש ו"קרקעות הצפון".

בנוסף, בועדה החדשה שהקים השר עם עירית חיפה, ומשרדי הבריאות והגנת הסביבה (לינק), אין נציגי ציבור ובטח שלא נציגי ארגוני סביבה, כך שבפועל השר כבר בחר את דרכו ל"שיפור" חיפה והיא לא עם הציבור. אנו לא איתו שם ב"אותו הצד של המיתרס".

משפרסם השר הנכנס הודעה בפייסבוק בה סיפר על הועדה החדשה שהוקמה, נכתב לו כי בועדה חסר נציג ציבורי לצד נציגי עירית חיפה ומשרדי הבריאות והגנת הסביבה. בתגובה ענה: "מדובר בועדה מקצועית שמטרתה לגבש תכנית עבודה, היא תתיעץ ותשתף במסגרת עבודתה נציגים מארגונים סביבתיים בטרם קבלת ההחלטות".

בתגובה, הצעתי את עצמי לוועדה כנציגה בהתנדבות, בעלת רקע רב בתחום.
לצערי, לא נעניתי על כן.

כעת כבר אפשר להסיק מסקנות.
תכנית החירום של המשרד להגנת הסביבה היא אחיזת עיניים מתוחכמת, ותפקידה להסיט את תשומת הלב ממה שצריך באמת להיעשות: הקפאת תכניות הפיתוח הפטרוכימיות של מפרץ חיפה, לרבות הקפאת בניית נמל המפרץ והדלקים.

בחירתו של השר החדש להתייעץ דווקא עם בעלי הענין , כדוגמת עירית חיפה, ולא עם הציבור, מעידה על לקיחת צד פרו תעשייתי, שכן עירית חיפה תמכה בתכניות ההרחבה והפיתוח .

בידי השר החדש הזדמנות נדירה לייצר מהלך הסטורי, ולשנות את הגורל של תושבי מפרץ חיפה תוך השארת חותם של ממש. לשם כך נדרש אומץ רב, וכן גם היכולת להלחם למען הערכים הנכונים. בימים האחרונים המסר שמתקבל מהשר החדש, הוא שהוא חושש מלקחת חלק בשינוי היסטורי אמיתי במפרץ חיפה, ובכך מאפשר למעשה שתשתיות ענק מזהמות ייבנו אל מול עיניו.

אבל עוד לא מאוחר מדי. מהפכות נעשות לא רק בשוק העסקי ובתחרות על הצטרפות עוד לקוחות לפס רחב. הבחירה הגורלית הזו נמצאת בידיו. המהפכה האמיתית תתבצע כשהשר יבין היכן החזית האמיתית של המאבק. אם ישכיל להבין זאת , יזכה להערצתם של מעל מליון איש. אם לא, הוא ובני בריתו ייאלצו לשלם מחיר פוליטי כבד על בחירה זו.