נסיכה בהפתעה • מרים הגיעה לניתוח, היא לא ידעה מה מצפה לה…

תינוקת בהפתעה: רגע לפני ניתוח הרחם, מרים גילתה שהיא בהריון

לפני כשנה, כשמרים אבו זלאם (42), סייעת בגן ילדים מג'דידה-מכר שבצפון, הבינה שיש לה בעיה ברחם, היא לא חשבה שכך יסתיים הסיפור. אחרי בדיקות חוזרות, הסתבר שמרים סובלת מאנדומטריוזיס והוחלט לבצע ניתוח לטיפול בבעיה. את הניתוח ההוא היא בסוף לא עברה. במקומו, היא הגיעה לחדר ניתוח אחר, תשעה חודשים מאוחר יותר, כדי ללדת תינוקת שהגיע בהפתעה – 12 שנים אחרי הלידה האחרונה שלה…

"הייתי בהלם"

"עשינו כבר את כל הבדיקות המקדימות והפסקתי גם לקחת את אמצעי מניעה שהשתמשתי בהם במשך 12 שנים, מאז נולדה הבת הצעירה שלי". היא משחזרת, "אני בת 42. רגע לפני ניתוח ברחם. לא חשבתי לרגע שאחרי כל כך הרבה שנים זה יכול לקרות. עשיתי בדיקת הריון רק בשביל השקט הנפשי, אבל לרגע לא חשבתי שהתוצאה תהיה חיובית. הייתי בהלם".

מרים לא תכננה להרחיב את המשפחה. לפני 18 שנה ילדה מרים את בנה הבכור, ולאחריו שתי בנות – האחת בת 16 והשנייה בת 12. "אחר כך החלטנו, בעלי ואני שמספיק. זו המשפחה שאנחנו רוצים ולא צריך עוד ילדים. לא תכננתי להיות אמא שוב, בטח לא 12 שנה אחרי הלידה האחרונה ובגיל 42, אבל תכניות לחוד ומציאות לחוד", היא צוחקת. "כשאמרתי לבעלי בהומור שאני חושבת שאני בהריון, הוא נבהל. כשהיו כבר תוצאות וודאיות, לקח לו קצת זמן לעכל את הבשורה, אבל ככל שההיריון התקדם – הוא התרגש יותר ויותר".

"לא הפסקתי לצחוק"

שנים אחרי שכבר שכחה איך זה מרגיש, ההיריון המאוחר שהגיע בהפתעה, הביא למרים חוויה שהיא לא הכירה מההריונות הקודמים: "הרבה בדיקות, הרבה מעקבים, תהליכים רפואיים שלא עשיתי בהריונות הקודמים. זה לא פשוט לעבור הריון שמוגדר בסיכון, אבל ברוך השם – הכל היה תקין ועבר בשלום. הייתי פשוט מאושרת כל ההיריון", היא מספרת ונזכרת בלחץ שהיה סביב בדיקת מי השפיר שנאלצה לעשות מפאת הגיל: "בהריונות הקודמים לא היה צורך. ידעתי שיש פה סיכון להפלה ופחדתי מהתוצאות. כשהגיעה התשובה שהכל תקין לא הפסקתי לצחוק ולצעוק. זה רגע שאני זוכרת במיוחד".

לפני כמה ימים הגיע מרים לרמב"ם, כדי ללדת את בת הזקונים. אחרי שעברה בעבר שלושה ניתוחים קיסריים מסיבות שונות, גם הפעם נאלצה ללדת בחדר הניתוח, אך להבדיל מהניתוחים הקודמים, הפעם הייתה לה חווית לידה שונה לחלוטין.

מרים מספרת:

זו הפעם הראשונה שאני חלק מהלידה, את שלוש הלידות הקודמות עשיתי בבית חולים אחר והן נעשו תחת הרדמה מלאה. זו הפעם הראשונה שההרדמה הייתה מקומית וראיתי וחוויתי את מה שקורה. לא הפסקתי להתרגש ולבכות יחד עם בעלי בחדר הניתוח. הכל היה פשוט מושלם. כך רציתי ללדת.

פרח לבן

כשבבית ממתינים שלושה ילדים גדולים, משפחה מורחבת, שכנים וחברים שמחכים לה, מרים לא מפסיקה לחייך: "קראנו לה מיאן, שזה פרח לבן בערבית. הנסיכה שלנו. האחים הגדולים שלה לא מפסיקים להתקשר ולבדוק וכבר לא יכולים לחכות להיות איתה בבית. כולם בסביבה שלנו מבסוטים ומחכים שרק נגיע. תינוקת שהגיעה במתנה אחרי 12 שנים. זו חוויה אחרת לגמרי של הורות. אני ממש מתרגשת מהאימהות בשלב הזה. גם אחרי ניתוח קיסרי, אני לא יכולה להשאיר אותה רגע בתינוקייה. אני צריכה אותה כל הזמן לידי. היא הלב שלי והיא באה בדיוק בזמן".