שנה שלמה לא בוצעו דיגומים במפעלים במחוז חיפה, ליקויים בשימוש במערכות המידע וחוסר שקיפות לציבור, חוסר שיתוף פעולה בין המשרד להגנת הסביבה לרשויות המקומיות, הם רק חלק מהליקויים החמורים העולים מדו"ח מבקר המדינה (השופט בדימוס) יוסף חיים שפירא, שהתפרסם היום (ד').
דו"ח מבקר המדינה המתפרסם היום (ד') וממנו עולים ליקויים וכשלים חמורים בפיקוח על מפעלים מזהמים, שמרביתם נמצאים באזור מפרץ חיפה, רק מחזק ומצדיק את דאגתם של תושבי המפרץ ומאבקם הצודק שיצא לדרך בעקבות דו"ח משרד הבריאות המעיד על עודף תחלואה בסרטן ומחלות נשימה ולב בנפת חיפה.
מהדו"ח שהתפרסם בנושא טיפול המשרד להגנת הסביבה בזיהום אוויר ממקורות נייחים עולה, כי המשרד להגנת הסביבה לא יישם את התקנות של הוראות למניעה ולצמצום של זיהום האוויר. במהלך שש שנים וחצי מאז נחקק חוק אוויר נקי ושלוש שנים וחצי מאז נכנס החוק לתוקפו, לא קבעו השרים להגנת הסביבה, נכון למועד סיום הביקורת (אוקטובר 2014 ) את ההוראות החדשות למניעה ולצמצום של זיהום האוויר ממקורות פליטה נייחים כנדרש על פי חוק. וקובצי התקנות שהותקנו לפי החוק למניעת מפגעים, לא עודכנו, אף שאלה הותקנו לפני עשרות שנים, ואחד מקובצי התקנות אף בוטל בשנת 2012, ולא הותקן אחר במקומו.
דו"ח מבקר המדינה המלא: הטיפול בזיהום אוויר ממקורות נייחים.
הגוף המבוקר: המשרד להגנת הסביבה.
רצ"ב קישור לצפייה במסמך המלא עם הדגשות המתייחסות לחיפה:
דוח_המבקר_-_הטיפול_בזיהום_האויר_עם_הדגשות_המתיחסות_לחיפה.pdf
מפעלים אינם מסווגים על פי הנזק שלהם לסביבה
עוד עולה, כי באוקטובר 2014 – כארבע שנים מאז זוהה הצורך לסווג מחדש את המפעלים בהתאם לפוטנציאל הנזק שלהם לסביבה, טרם הסתיים ההליך. אגף תעשיות ורישוי עסקים שבמשרד להגנת הסביבה עוסק עדיין בנושא, ובמחוזות המשרד שוררת אי-בהירות בקשר לסיווג החדש של המפעלים ולמשימות הנדרשות מהם בעקבותיו.
התרשלות בתכנון וביצוע דיגומי פתע
אם לא די בכך, אגף איכות אוויר במשרד להגנת הסביבה לא עדכן במשך כשבע שנים הנחיה שהעביר למחוזות המשרד ב-2007, לפיה בקבוצת מפעלים שפוטנציאל זיהום האוויר שלהם רב יש לבצע דיגומי פתע אחת לשנתיים, ולא העביר למחוזות רשימה מעודכנת ומחייבת של מפעלים שפוטנציאל זיהום האוויר שלהם רב. בין המחוזות שלא עמדו בשנים 2013-2011 ביעדי תכניות העבודה שקבעו לעצמם, וברוב התקופה היה שיעור דיגומי הפתע של ארובות נמוך יותר ממחצית מן המתוכנן, בלט מחוז חיפה, שבו נמצאים מפעלים רבים שפוטנציאל זיהום האוויר שלהם מרבי.
ע"פ הדו"ח בשנת 2013, לא נעשו דיגומים כלל במחוז חיפה. ולפיכך נפגמה מאוד יכולתו של המשרד להגנת הסביבה לקיים בקרה ראויה על הדיגומים התקופתיים של פליטות מוקדיות של מזהמים שעשו המפעלים עצמם, ולוודא כי הם עומדים בתנאים שהוטלו עליהם ברישיון העסק או בהיתר הפליטה שניתן להם לפי חוק אוויר נקי לעניין פליטות מוקדיות של מזהמים.
מנתוני המשרד להגנת הסביבה עולה, כי בתקופות שבין אוגוסט לנובמבר 2012 ובין אפריל 2013 לינואר 2014 לא קיימו כ-21% מהמפעלים את הנדרש מהם ולא ביצעו את כל הדיגומים התקופתיים שהיו אמורים לבצע. עקב כך לא נדגמו כנדרש כ-46% מהארובות שבכלל המפעלים (1,229 ארובות). בתקופות אלה כל מחוזות המשרד כמעט שלא נקטו צעדי אכיפה נגד מפעלים שלא הגישו נתונים על דיגום תקופתי של פליטות מזהמים מארובותיהם על פי הנדרש (בין אפס צעדי אכיפה לשני צעדים במחוז).
ליקויים בשימוש במערכות המידע ובפרסום מידע
הביקורת העלתה ליקויים בשימוש במערכות המידע ובפרסום מידע באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה. במערכת "פליטות מתעשייה" המאפשרת למשרד לפקח על מאות המפעלים המזהמים ולאפשר מעקב אחריהם, לא מוזנים נתונים על כל המפעלים והעסקים הפולטים מזהמים לאוויר הרשומים בה, וקיימים מפעלים ועסקים רבים נוספים שבהם הפליטות לא מוקדיות, אך הם כלל לא רשומים במערכת זו אלא במערכת אחרת.
בנוסף, המידע על חריגות מִתִּקְנֵי פליטה של מזהמים, מידע שחשוב ביותר כי יגיע לידיעת הציבור, אינו תמיד אמין. המידע על הפליטות שנמצאו בדגימות המוצג באתר אינו ברור למשתמש לא מקצועי, וגם ההסברים וההערות שמצורפים אינם מבהירים אותו. עד אוקטובר 2014 הסתפק המשרד בפרסום הנתונים שנאספו כפי שהם ועבור כל מפעל בנפרד, ולא פרסם דוחות הכוללים ריכוז נתונים ערוכים של הדיגומים התקופתיים בכל המפעלים, באופן שיספק לציבור תמונת מצב ברורה לגבי הפליטות, רמת החריגות וחומרתן, כמצופה ממנו נוכח סעיף 15 לחוק אוויר נקי.
העובדים במחוזות ממעטים להשתמש במערכת "פליטות מתעשייה", ואת המידע והנתונים הנוגעים למפעלים שבאחריותם הם מאחסנים אצלם לצורך שימושם השוטף. כמו כן דוחות סיכום נתונים הכוללים ניתוח של הנתונים והממצאים, הסקת מסקנות ומתן המלצות, אינם מופקים מהמערכת בתדירות הדרושה. יוצא אפוא כי אין ביכולתו של המשרד לנצל באופן מקצועי ומיטבי כלי מעקב, בקרה ודיווח מרכזי, שהיה אמור לשמש אותו לצורך קביעת מדיניות, קיום הליך קבלת החלטות מקצועי, מעקב ובקרה ראויים בנושא והתרעה על חריגות, וכדי להבטיח שקיפות לציבור.
הביקורת עוד מעלה, מחסור בשיתוף הפעולה בין המשרד להגנת הסביבה לבין היחידות הסביבתיות ברשויות המקומיות. המשרד לא קבע ולא העביר לגורמים השונים (מטה המשרד, המחוז והיחידות הסביבתיות) נוהלי עבודה המפרטים את סמכויותיהם ואת חלוקת העבודה ביניהם בתחומי הסביבה השונים, למעט נוהלי עבודה בתחום ייצור החשמל שנקבעו בינואר 2014. בנוסף המשרד העביר סכומי תמיכות כספיות המגיעות ליחידות סביבתיות באופן שאינו עולה בקנה אחד עם הקול הקורא שפרסם בעניין זה, דבר שגרם ליחידות מסוימות לקבל סכומים הגבוהים מהמגיע להן לפי לשון הקול הקורא ואחרות פחות מהמגיע להן.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "דו"ח מבקר המדינה מראה לאן הובילה מדיניות הקיצוץ במאבק בזיהום האוויר המסכן את חייהם של אלפי בני אדם בישראל. המשרד להגנת הסביבה הכין תכנית לאומית להפחתת זיהום האוויר בתקציב של 680 מיליון ₪ אך לאחר קיצוצי הממשלה הוקצבו לתוכנית רק 100 מיליון ₪. למרות הקיצוצים וכתוצאה מפיקוח ואכיפה נמרצת הצליח המשרד להגנת הסביבה להביא להפחתה של עשרות אחוזים בזיהום האוויר מפליטות תעשייה, והמפעלים נדרשים לעמוד בתקנים מהמחמירים באירופה.
"במפרץ חיפה ירד זיהום האוויר ב70% בתוך 6 שנים והמגמה צפויה להימשך. הליך סיווג המפעלים על פי השפעותיהם על הסביבה הושלם והמשרד מבצע בדיקות פתע בארובות מפעלים בעלי פוטנציאל זיהום אוויר גבוה בכפוף למגבלות התקציב והמשאבים. בשנת 2013, בהעדר תקציב ירד שיעור הדיגומים בתעשייה, ובשנת 2014 עם קבלת תקציב בוצעו 257 דיגומי פתע. המשרד פועל באופן שוטף לשיפור הרגולציה הסביבתית בתעשייה ולפני שנה אף אושרה בממשלה, ביוזמת המשרד להגנת הסביבה, החלטה לקידום חוק רישוי סביבתי משולב בהתאם לסטנדרטים האירופאים המתקדמים ביותר בתחום".
יו"ר השדולה הסביבתית- חברתית ויוזם חוק אוויר נקי, ח"כ דב חנין אמר בתגובה לדו"ח: "מצער לראות שהממשלה לא השכילה להשתמש במגוון הכלים שהקנינו לה בחוק אוויר נקי כדי להתמודד עם הבעיות הקשות של זיהום האוויר. אנחנו יודעים היום שזיהום אוויר מקצר חיים וגורם למקרים רבים של מוות בכל שנה. לפי ארגון הבריאות העולמי מדובר בכ-2500 מקרים של מוות מוקדם כתוצאה מזיהום אוויר בישראל בשנה. לא מדובר כאן בסוגיות של איכות חיים אלא בשאלת החיים עצמם. חולשת האכיפה נגרמת גם מהמחסור בתקציבים ובתקנים לאנשי מקצוע ופיקוח, ולכן הדו"ח הזה מכוון לא רק כלפי המשרד להגנת הסביבה אלא כלפי הממשלה כולה וסדר העדיפויות הלקוי שלה השם את חיי האזרחים ובריאותם בתחתית סולם העדיפויות".
מעמותת אזרחים למען הסביבה נמסר בתגובה: "במהלך השנתיים האחרונות נפגשנו מספר פעמים עם אנשי משרד מבקר המדינה והעברנו להם את נתוני הדוחו"ת של עמותת אזרחים למען הסביבה במסגרת הפרויקט שלנו – שקט תעשייתי. מבקר המדינה מאמץ בדו"ח שלו את המסקנות שאותם פרסמנו בדו"חות של שקט תעשייתי החל מהדו"ח הראשון שלנו שפורסם בשנת 2010. דברים שלמדנו בעבודת שטח סיזיפית בשטח – לאחר 15 שנים של מאבק לגייס מידע ושיתוף פעולה מול המשרד להגנת הסביבה ומול המפעלים המזהמים".
"הרשויות שתפקידן להגן על הסביבה, מועלות בתפקידן. פועלות ללא תיאום, ללא חלוקת סמכויות ברורה, המידע אינו נאסף באופן שיטתי ואינו מתפרסם כחוק זו הסיבה לכך שהיכולת האכיפתית של המשרד להגנת הסביבה שואפת לאפס, ומאפשר מצב עניינים של שקט תעשייתי בעוד שהמפעלים מזהמים ועוברים על החוק. בנוסף – ידועה עובדת הדלת המסתובבת גם במשרד להגנת הסביבה, הבכירים עוברים לעבוד אצל המפעלים, דבר שפוגע באופן חמור ביכולת של המשרד לתפקד כרגולטור".
מור גלבוע, מנכ"ל ארגון "מגמה ירוקה" על דו"ח מבקר המדינה:
"הנתונים העולים מהדו"ח מראים את אזלת היד של המשרד להגנת הסביבה בכל הקשור להתמודדות עם משבר זיהום האוויר בישראל. בעניין מפרץ חיפה, הנתונים מדגישים את ההתמודדות התמוהה והבלתי אחראית של המשרד להגנת הסביבה עם המשבר. רק בשבוע שעבר התבטא דוד לפלר, מנכ"ל משרד לגבי כך שנתונים זיהום האוויר בחיפה ובקריות אינם שונים משאר חלקי הארץ. נתוני הדוח מוצאים כשלים רבים בפעילות המשרד וביכולתו לפעול למען חשיפת הממדים האמתיים של הזיהום. עוד מראה הדו"ח כי למרות שב-2011 נכנס לתוקפו חוק אוויר נקי, המשרד להגנת הסביבה אינו פועל כפי שמצווה עליו החוק. הפרסומים האחרונים של משרד הבריאות מראם את הצד השני של המטבע ואת ההשפעה הנוראית שיש לממדי הזיהום על החיים של קרוב למיליון תושבי מפרץ חיפה. השרים הקודמים, גלעד ארדן ועמיר פרץ עברו על החוק ולא קבעו הוראות חדשות למניעה ולצמצום של זיהום האוויר".
בשבוע הבא יתקיים ערר "קרקעות הצפון", אנחנו דורשים להביא לביטול התוכנית ולפסילת שתי התוכניות הנוספות: הרחבת בז"ן פי 3, והקמת נמל דלקים חדש. רק ביטולן של שלוש התוכניות יוכל לשים סוף לסכנה בחיפה. הגיע השעה של כל אותם חברי כנסת שיצאו בהצהרות כנגד התוכניות והבטיחו לתושבי מפרץ חיפה שידאגו לבריאותם- לעמוד במבחן המציאות ולדאוג לכך שמפרץ חיפה יוכרז כאזור מוכה זיהום- זה יהיה צעד ראשון והכרחי בדרך לשים סוף לשלל תוכניות ההרחבה המזהמות את הסביבה ומסכנות את בריאותם תושבי חיפה"
ב-10.5 יערך דיון בעניין קרקעות הצפון, במועצה הארצית לתכנון ובניה
ב-19.5 יערך דיון בהרחבת בז"ן פי 3, במועצה הארצית לתכנון ובניה
[bs-thumbnail-listing-2 columns="4" title="מבקר המדינה – עיריית חיפה" tag="207" count="4" pagination-show-label="0" pagination-slides-count="3" slider-animation-speed="750" slider-autoplay="1" slider-speed="3000" bs-show-desktop="1" bs-show-tablet="1" bs-show-phone="1" paginate="slider"]