היריון ולידה בתקופת הקורונה • מסקנות המחקרים בביה"ח כרמל

חוקרי כרמל חוקרים את הנולד

צוות חוקרים מהמרכז הרפואי כרמל ערכו שני מחקרים מקיפים בשיתוף מאות נשים, על השפעות סגרי הקורונה על נשים הרות ולאחר הלידה.

ממסקנות המחקרים עולה כי בעקבות הסגרים חלה עלייה בשיעור האירועים הדחופים כמו ניתוח קיסרי או לידות מחוץ לביה"ח, וכי למרות קיצור זמן שהיית היולדות בביה"ח' לא נצפתה עליה בפניות נשים למיון או לאשפוזים חוזרים.

פרופ' עופר לביא, מנהל מערך נשים ויולדות בכרמל:

אנו נמשיך לתת את השירות הטוב והמקצועי ביותר ליולדות שלנו לצד הקורונה.

שנת 2020 תיזכר לעד כשנה שבה הפציע לראשונה וירוס ה-sars-cov-2, הידוע בכינויו COVID-19 או מחלת הקורונה. הוירוס, שמקורו בעיר ווהאן שבסין, התפשט במהרה ברחבי העולם וגרם לשינויים רבים בשגרת החיים כפי שהיתה מוכרת. כתוצאה מכך, מערכות הבריאות בארץ ובעולם ניצבו בפני אתגרים רפואיים רבים, שהובילו, בין השאר, לעומס בלתי רגיל עקב היקף התחלואה. 

כחלק מהתמודדות עם המחלה, ננקטו צעדים רבים בכל רחבי העולם, ביניהם שמירת היגיינה, ריחוק חברתי, הגבלות תנועה ואף סגר. מחלקת נשים בבי"ח כרמל שבחיפה, בניהולו של פרופ' עופר לביא, ביצעה מספר מחקרים שבחנו את השפעת הגבלות הקורונה על הטיפול בנשים הרות. במחקרים השתתפו מאות נשים שהגיעו למיון יולדות וילדו בכרמל.

המחקרים, אשר בוצעו על ידי ד"ר ניר קוגלמן, בהנחייתם של ד"ר יקיר שגב וד"ר אריאל זילברליכט, מומחים ברפואת נשים ומיילדות מהמרכז הרפואי כרמל מקבוצת כללית, פורסמו לאחרונה בשני כתבי עת רפואיים מכובדים (Journal of Maternal-Fetal & Neonatal Medicine ו – International Journal of Gynecology & Obstetrics). 

המחקר הראשון בחן האם ההגבלות שהוטלו בעקבות הקורונה גרמו לשינוי בדפוס הפניות למיון יולדות והאם חל שינוי בכמות האשפוזים בחדר לידה. 

לצורך כך ביצעו החוקרים השוואה בין התקופה של הגל הראשון (מרץ-אפריל 2020) לתקופה מקבילה בשנה אשתקד. ממצאי המחקר מצביעים על כך שנשים הרות היססו לפנות למיון ובאופן כללי הגיעו להיבדק רק בשלבים המאוחרים של ההיריון או בשלב מתקדם של הלידה. עוד עולה מהמחקר כי חלה עלייה בשיעור האירועים הדחופים, קרי – ניתוח קיסרי דחוף ואף לידות מחוץ לכותלי בית החולים.

לאחר הלידה

המחקר השני בחן האם הטלת ההגבלות על הנשים ההרות הובילה לשינויים בתקופה שלאחר הלידה. החוקרים מציינים כי בתקופת הקורונה הצוותים הרפואיים עודדו את הנשים להשתחרר מוקדם יותר, על מנת להקטין את הסיכוי לחשיפה של האם והיילוד לחולים אפשריים בבית החולים. 

לצורך ביצוע המחקר, בוצעה השוואה בין הנשים אשר ילדו בגל הקורונה הראשון (מרץ-אפריל 2020) ובגל הקורונה השני (יולי-ספטמבר 2020), לבין קבוצת ביקורת אשר כללה נשים שילדו בתקופות המקבילות בשלוש השנים לפני כן. 

החוקרים גילו כי משך האשפוז לאחר לידות, הן בלידות נרתיקיות והן בניתוחים קיסריים, היה קצר יותר בממוצע של כחצי יממה בגל הראשון והשני, לעומת קבוצת הביקורת. 

עוד גילו חוקרי כרמל כי על אף קיצור משך האשפוז לאחר לידה, לא נמצאה עלייה בפניות למיון או באשפוזים חוזרים לאחר הלידה. 

החוקר הראשי, ד"ר ניר קוגלמן מסכם:

ניתן לומר, כי אל אף האתגרים שניצבו בפני הצוותים הרפואיים והחשש של הנשים ההרות לפנות לבית החולים, לא חלה עלייה בתחלואה עוברית ואימהית ולא אירעו סיבוכים משמעותיים שהצריכו פניות למיון ואשפוזים לאחר לידה. 

פרופ' לביא, מנהל מחלקת נשים, מוסיף ואומר:

בית חולים כרמל בכלל ומחלקת נשים בפרט עומדים בחזית המאבק בתחלואה שנגרמה עקב הקורונה. אנו ממשיכים לתת שירות מקצועי ללא פשרות, ובאיכות הידועה של כרמל  תוך כדי שמירת בטיחותם ובריאותם של הצוות הרפואי והנשים. 

לא להסס לפנות לבית החולים

ד"ר שגב וד"ר זילברליכט מפצירים בנשים ההרות – לא להסס לפנות לבתי החולים, ולהיות סמוכות ובטוחות כי הן יטופלו בצורה הטובה ביותר. "אנו ערוכים אצלנו בכרמל, לתת לכן את הביטחון והשקט כי כאן תוכלו ללדת בצורה הבטוחה והטובה יותר עבורכן ועבור התינוק החדש שלכן, "מסכמים חוקרי כרמל.