שלום חיפאים…..
הפעם אספר לכם את חוויותיי בכנס תקשורת הנקרא במקורו מחוץ לבועה 2 בסלנג של המארגנים. כנס שהתקיים ביום ה 5.2.15 באוניברסיטת חיפה
אני קורא לכנס "בתוך הבועה" כי האמת היא שחיפה והצפון בתוך בועה, כלומר, למרות כל ההתרחשויות הקורות כאן אך אנו שוכחים שככל שאנו רחוקים ממדינת תל אביב.
אצלנו, בחיפה, כל התרחשות חדשותית אשר תקרה תסוקר בקושי רב מאוד וזאת עקב כך שאנו לא קרובים למוקדי הכוח של המדיה הארצית, לא קרובים לאנשי המרכז ובנוסף אנו לא מושכים.
מטבע הדברים זאת בעיה מאז ומתמיד וזו בעיה בכל תחום, לא רק בתקשורת.
מדינת ישראל חלוקה לשלש מדינות:
- מדינת חיפה והצפון
- מדינת תל אביב ….המדינה
- ומדינת הדרום
אפילו ייצוג בכנסת אין לנו.
אפילו ייצוג טייקון אין לנו {לא שזה כבוד גדול אך הם מהווים השפעה}
אז איך אנו יכולים למשוך התעניינות?
לצערי מדובר בעובדה קיימת.
אז השנה כמו בשנה שעברה התקיים הכנס, אך הפעם היו כמה שינויים בולטים לטובה:
שינוי ראשון: נוצר קשר ושתוף פעולה עם אגודת העיתונות חיפה כבראשה היו"ר גבי זהר. זהר מתואם עם המארגן דורון שפר, יו"ר תא הכתבים וכתב קול ישראל.
שינוי שני שהתקיים השנה הוא שילובם של עורכי האתר החיפאי חי פה, שבראשו העורכת נגה כרמי, אשר השתתפה באופן מכובד בפאנל הראשון.
ושינוי שלישי במפתיע רדיו חיפה נעלם כולל המקומונים כל בו והד הקריות נעלמו מהכנס.
קול ישראל קבל ייצוג נכבד של עיתונאים מהעבר ומההווה.
דורון שפר פתח את הכנס בדברי ברכה מסורתיים והדגיש על שתוף הפעולה בין האגודה לבין תא הכתבים ולהפתעתי קבלנו ברכה ווידאו מנשיא המדינה, ראובן ריבלין.
יו"ר אגודת העיתונאים, גבי זהר, נשא דברים חמים ושיבח את הכל הנוכחים על חשיבות הכנס, בתקווה לקדום והעצמה של העיתונות המקומית.
נכחו בקהל כל אנשי התקשורת המקומית, היה מפגש מרגש בין דור העבר לדור של היום.
הפאנל הראשון נקרא: "המדיה החדשה על הואצאפ, טוויטר בלוגרים ועיתונות".
היה דיון שעסק בסוגיה של מה שקרוי "המדיה הבוערת" ואם המדיה הזאת ואופן התנהלותה אינם פוגעים בעיתונות המוסדרת ובעיקר באנשים.
נכון שקיימת תחרות מי יעלה ראשון, לעומת הרצון להעמיק ולבחון ידיעות עד סופן בטרם פרסומן.
דעתי כל סוגי התקשורת כיום רצויות, אם הם מביאים בזמן אמת את המידע . האינטרנט תופס חשיבות רבה ומביא לקורא בכל מיני אמצעים את המתרחש בשטח.
היה ויכוח האם העיתונות המקומית תשרוד או האם המשך קיומה מוטל בספק? לדעתי עיתון תמיד טוב שיהיה, רק שעיתון צריך להביא אייטמים מעניינים, האיטמים חייבים להיות: זמינים וקריאים, כי זה עיתון שאתה נושא באמתחתך כל היום ותוחלת חייו היא למשך כ-24 שעות.
זאת לעומת האינטרנט או אתר חדשותי בו כעבור זמן אתה יכול לעיין שוב בחדשות מהעבר, זהו יתרון עצום לעומת עיתון מקומי.
התבלטותה של נגה כרמי מנהלת אתר חי פה, שזאת הופעתה הראשונה, נגה ציינה כי אתר חי פה הנו בעל חשיבות ראשונה במעלה בחיפה, האתר מביא את החדשות בכל תחום, באופן ממוקד, און ליין, בכל שנייה וזה אות למופת שבחיפה יש אתר חדשות כזה.
הוכח שהאתר האינטרנטי החדשותי הזה תופס תאוצה וצועד קדימה בחיפה לעתיד טוב יותר בזכות כתבי השטח בכל התחומים.
הוענק פרס מיוחד על מפעל חיים לעיתונאי יוני הללי לשנת 2015, על ידי כתב ערוץ 2 בחיפה אלי לוי הייתה התרגשות רבתי על כל זיכרונות העבר שהעלו בין באי הכנס על הללי יוני
הוזכרו העיתונאים שהלכו לעולם ב 2014 והבולט ביותר טיקון תקשורת עמוס כרמלי זן נדיר שלא יקום כמוהו.
אני זוכר אישית את עמוס כרמלי הייתה לי הזכות לעבוד במחיצתו בין השנים 1975-1979 קסם של אדם, קסם של עיתונאי אצלו קדם האיטם לפני כל דבר, יהיה זכרו ברוך.
למעשה מה היה בכנס למעט הבכיינות למה זה קורה למה אנו לא על המפה? (הצפון והדרום) למה? ולמה? אותו כנס כבשנה שעברה בתעתיק מדויק וקיטורים כשבשגרה אלא בשינוי הפרסונליים שהיו הפעם.
לסיכום חיפה על המפה התקשורת
חיפה חייבת להמשיך להתאמץ להיות, לשדר, להעביר את החדשות לשתי המדינות האחרות ובעקר לנו התושבים במקום שום דבר לא ישתנה בעתיד אנו פריפריה לעולם לא נהיה תל אביב אין לנו שום יומרה לזה.
לחיפה והצפון אין תחליף וקוראים תסכימו או לא אנו גאים להיות בצפון, גאים להיות עיתונאים גאים להעביר מידע מקצועי לקוראינו בכל מדיה אפשרית וקיימת
לתפארת חיפה ולתפארת המדיה כולה ותפסיקו להתבכיין תתגאו כאן.
איך המשפט המיתולוגי? "אנחנו על המפה" באשר אנו ונהיה לנצח כאן לדורי דורות.
להתראות בכנס הבא עם ראש מורם וגאווה עיתונאית