אחרי נטישת אלי אוחנה: הבית היהודי צריך דוקטור
הנה רעיון מעניין, על רקע השירונים האקדמאיים בליכוד, כדי למשוך את "הבית היהודי" לכיוון ה-20 מנדטים: שיריון אקדמאי, חברתי וחיפאי בחמישייה הרביעית (המקום ה-19) במסגרת שיריוני היו"ר נפתלי בנט.
מחפשים אחד מושלם לשיריון כזה? תמצאו במאמר
היום סוגרים רשימות לכנסת ה-20, ויש עוד מיסתורין בליכוד, וגם במפלגת העבודה / המחנה הציוני לא הושלמה הרכבת הרשימה. אפילו אצל כחלון נותרו כמה שאלות לא פתורות, עם פסילתה של צגה מלקו מן המקום מס' 3 ברשימה.
אבל דומה שהאקס-פקטור של הבחירות הללו הוא בכלל נפתלי בנט ומפלגתו הבית היהודי. מי שבכל הסקרים מתבסס היטב כמפלגה השלישית בגודלה, כמו בימיה הגדולים של המפד"ל ההיסטורית, וזאת אגב פתיחת השורות של המפלגה ורשימתה לציבורים שאינם רק נמנים על הציבור הדתי-לאומי הקלאסי.
גם שם, המלאכה שכביכול הוכרזה כגמורה אתמול, יכולה, עם טאצ' קטן נוסף, להזניק את המפלגה אל עבר הרף של 20 המנדטים, שכרגע בכל סקר לא נראה כל כך באופק.
חוקת הבית היהודי מאפשרת ליו"ר המפלגה לשריין נציג בכל אחת מארבע החמישיות הראשונות. עד עתה החליט בנט על שלושה שריונים: ינון מגל, אלי אוחנה וענת רוט. רבים במפלגה הרימו גבה על חלק מהשריונים האלה, וחלק מחו על דחיקת מועמדים ברשימה – עד כדי כך שאוחנה עצמו החליט לפרוש ולא לעמוד עוד בעין הסערה. רבות נכתב בעד ונגד המהלכים הללו. יעילותו תתברר לאחר הבחירות – האם שיריונים אלו פגעו או לא במפלגה.
בעניין זה לא ניתן אלא לקבוע כי היו"ר בנט משתמש בסמכות שהוקנתה לו כדין ע"י חברי המרכז, כפי שהוא רואה לנכון, ובתקווה המשותפת לכל המחנה הלאומי, שהמהלך יוכיח את עצמו, ויביא לגיוסם של קהלים חדשים לתמיכה במפלגה.
אולם כעת, כאשר מקומו של אוחנה התפנה, ובמיוחד על רקע השיריונים בעלי האופי האקדמי בליכוד שפורסמו אתמול, אולי כדאי לשנות קונספט ב"בית היהודי": למנות חבר מפלגה שלא התמודד בפריימריס, ומביא איתו ערכים מוספים מוכחים לרשימתה. זה יכול להיות מינוי בחמישייה השניה, וזה יכול להיות בחמישייה הרביעית של הרשימה. בשעה שהסקרים מנבאים לבית היהודי לכל היותר 15-16 מנדטים, והחמישייה הרביעית היא לכאורה מחוץ למשחק. גם הבית היהודי עצמו, שפרסם אמש את הרשימה בעמוד הפייסבוק שלו, הסתפק ברשימה בת 17 מקומות, אותה חותמים הרב אביחי רונצקי ורונן שובל.
על קברניטי המפלגה, המסיימים היום את איוש הרשימה כולה לקראת הגשתה לוועדת הבחירות, להבין שגם לחמישייה הרביעית ניכרת חשיבות רבה. מכיוון שארבעה מתוך חמשת המקומות בחמישייה זו כבר נקבעו ע"י תוצאות הפריימריז וההסכם עם "תקומה", הרי שנותר מקום אחד בלבד לבחירת היו"ר – המקום ה-19 ברשימה.
"מה, עוד שריון?", בוודאי ישאלו כל מי שעדיין מתקשים לעכל את השריונים הקודמים. "כן, עוד שריון!", צריך לענות להם ללא היסוס. המנה העיקרית כבר מאחורינו. הפעם, השריון לא ידחק את מקומו של אף אחד מחברי הסיעה, כולם אנשים ישרי דרך שעשו עבודה נפלאה בקדנציה הקודמת, ויש לברך על שנזכה לראותם בשורות הקדמיות של העשייה גם בקדנציה הבאה.
גם מקומם של המועמדים החדשים הרב רונצקי ורונן שובל לא ייפגע מהשריון הנוסף, וכך גם מקומם של השותפים מ"תקומה". יידחקו רק המועמדים שהפסידו בפריימריז וממוקמים בחמישייה החמישית ואילך, אך בינינו – הם בכל מקרה ייאלצו להמתין לפעם הבאה.
בפני הבית היהודי ישנה הזדמנות להציג פנים חדשות, פנים שיביאו קהלים חדשים, ויגבירו את כוחה של המפלגה. אדם שמצד אחד ימלא את החלל החסר, ומצד שני ייתן עבודה פרלמנטארית משובחת.
אז מה חסר ברשימת הבית היהודי?
1.חילוניים- עפ"י סקר NRG מיום 13.1.15, רק 28% מבוחרי הבית היהודי מגדירים עצמם כדתיים, כלומר רוב מוחלט הינם מסורתיים וחילוניים. מדובר במהפכה של ממש בפרופיל האלקטורלי של הבית היהודי, שהינו בעל פוטנציאל התרחבות גבוה, בעיקר על חשבון הליכוד, המושך אליו את עיקר קולות הימין החילוני, "כולנו" של משה כחלון, מפלגה עם אג'נדה חברתית מובהקת עם צביון ימני-לייט, "ישראל ביתנו", שגם היא מושכת אליה ימין חילוני, וכמובן "יש עתיד".
2.מועמדים חברתיים- עם כל הכבוד לכדורגלן אלי אוחנה, ויש כבוד, אין במפלגה מספיק מועמדים המזוהים עם הסוגיות החברתיות-כלכליות. אין ספק שמפלגת הבית היהודי עשתה רבות למען האזרח הקטן: השקעות בפריפרייה, קידום החינוך, העלאת שכרם של מאבטחים ועובדי נקיון ועוד, הם רק חלק קטן מההישגים הרשומים על שמם של נפתלי בנט וחברי הסיעה בכנסת היוצאת. עם זאת, לא ניתן להכחיש שהמפלגה מזוהה בציבור בעיקר עם הנושא המדיני-בטחוני, ואת הקרדיט על הישגים בתחום החברתי-כלכלי, מקבלות לא אחת מפלגות אחרות. העובדה שעולה בסקרים, לפיה חלק גדול מהציבור רואה למול עיניו סדר יום חברתי, מחייבת את הבית היהודי לחזק את רשימתה במועמד שהוא גם ציוני בכל רמ"ח איבריו, וגם מזוהה עם הנושאים החברתיים.
3.חיפאים-חצי מיליון תושבים גרים במטרופולין חיפה, וייצוגם בכנסת נמוך ביותר. לחבל ארץ זה יש סוגיות ייחודיות המעסיקות אותו, בתחומי התעסוקה, התשתיות, איכות הסביבה ועוד. אין ספק שמפלגה שתשכיל להציב בשורותיה חיפאי שורשי המודע לסוגיות אלו, ויוכל להוות אוזן קשבת לתושבים ולטפל בענייניהם מהכנסת, תזכה לתמיכה משמעותית מאזור חשוב זה.
למזלה של "הבית היהודי", יש בין מתפקדיה אדם כזה. חילוני עם זיקה למסורת. היה ממובילי המחאה החברתית שהוציאה לא מזמן כמיליון איש לרחוב, אך לא עמד להשתזף באור הזרקורים, אלא עסק בגיבוש פתרונות ובבניית תוכניות פעולה. איש חינוך וערכים. חיפאי שפעל בתחום הלאומי ביחד עם נפתלי בנט עוד מימי ילדותם בחיפה, וכיהן כיו"ר צעירי הליכוד בצפון, וכחבר מועצת העיר חיפה, שכבר סייע לאלפים מתושבי העיר והאזור.
איש עשייה, שהגיע לוועדות הכנסת וסייע להעברת חוקים השמים את האזרח הקטן במרכז. בפעילותו זו אף התוודע לעשייה החברתית הענפה של חברי סיעת הבית היהודי, והחליט להצטרף לשורות המפלגה ואף הוביל מהלך משמעותי ביותר של הצטרפות רבים מחבריו לעשייה, לתמיכה במפלגה.
ד"ר עודד סושרד הוא האיש, שהמפלגה תעשה בחוכמה רבה אם תציב אותו בחמישייה הרביעית, וזאת כאמור מבלי לדחוק אף אחד מחברי הסיעה. ייתכן שהקהלים החדשים שיתמכו בבית היהודי בעקבות מהלך כזה, יביאו את המפלגה אל סף עשרים המנדטים. ואם לא – לפחות הם יבטיחו את כניסתם לכנסת של הרב רונצקי ורונן שובל.
אם הליכוד לא השכיל לקחת אליו את האיש האיכותי הזה, למה שהבית היהודי לא יקפוץ על ההזדמנות ויתן מענה אמיתי ומחוזק גם לציבור אנשי הימין החילוניים, המצביעים החברתיים ומאות אלפי המצביעים מאיזור חיפה?
חומר למחשבה, רגע לפני הישמע גונג נעילת הרשימות לכנסת ה-20.
לשיקולך, השר בנט.
מקס יוסף
דוקא נשמע מישהו טוב, אני בעד
סוף סוף מועמד ראוי.