18.12.2014
יום הולדת שלא היה
אני נזכר שיום הולדתי השנים עשר נשכח.
לפני שבעים שנה, ביום הולדתי,
לא היו מוזמנים,
לא היו הורים ולא חברים.
לא הייתה עוגה עם נרות,
לא היו פשטידות וכיבודים,
לא ברכות ולא מתנות,
לא שירים ולא שמחה.
לא נזכרנו, לא שמואל ולא אני, שזהו יום הולדתי.
לא היה שעון ולא לוח שנה.
ההורים כבר לא איתנו, שיזכירו ויחבקו אותי.
זה היה באושוויץ הקפואה, באמצע המלחמה.
מבצע "הפתרון הסופי" בעיצומו,
בוץ, ערפל, שלג, קור ורעב.
הרוח נשבה בחוזקה.
הייתה עצבות, בדידות ופחד אימה.
לא ידענו מה צפוי ביום הבא.
סבלנו, הושפלנו, אך לא נשברנו.
שרדנו וניצחנו !
חלפו שבעים שנה,
יום הולדתי לא נשכח.
בגאוה ובשמחה, עטוף באהבה,
מחובק ומחבק את כל המשפחה.
נפתלי פירסט
(דיורו)