הפרויקט הלאומי לשיקום נחל הקישון.
בשורות טובות מהפרויקט הלאומי לשיקום נחל הקישון – בסוף השבוע, לאחר שבועות של בדיקות וניסויים ביולוגיים, הצליחו מדעני הפרויקט לפתח את תרבית החיידקים שתאפשר את הטיפול הביולוגי הייחודי במשקעים המוצעים מקרקעית הנחל.
תחילת הפרשה לפני מספר שבועות, כאשר מדעני הפרויקט במעבדות שהוקמו על גדות נחל הקישון במסגרת הפרויקט הלאומי לשיקום הנחל התקשו לייצר תרביות חיידקים המיועדות לטיהור ביולוגי של המשקעים המזוהמים הנחפר מהנחל. לאחר בדיקות רבות עלה כי הסיבה לקושי הייתה מליחות גבוהה מהצפוי של מי הנחל, ששיבשה את תהליך הטיפול המתוכנן.
צוות רשות ניקוז ונחלים קישון בשיתוף חברת Englobe הקנדית המבצעת את חפירת קרקעית הנחל המזוהמת ואת הטיפול בה עמל על מציאת פיתרון מורכב, שכלל הזרמת מים מטוהרים מבתי הזיקוק בהתאם לקריטריונים המחמירים של המשרד להגנת הסביבה במטרה להוריד את מדדי המליחות, לצד ניסויים שונים במעבדות הפרויקט. בסוף השבוע, בישרו אנשי רשות ניקוז ונחלים קישון כי הצליחו לייצר את תרבית החיידקים המתאימה לתהליך הטיהור הביולוגי, מה שצפוי לזרז את קצב העבודה שהתעכבה בשבועות האחרונים בשל מליחות המים.
לאחרונה התקיימו מספר דיונים בין מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה , דוד לפלר, לבין אנשי רשות ניקוז ונחלים קישון וחברת 'אנגלוב' הקנדית במטרה לבחון דרכים שיאפשרו את זירוז שלב הטיפול הביולוגי. המפגש נערך לאור אותם קשיים במציאת הפתרון שיאפשר את גידול החיידקים הדרושים לתהליך. מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה הנחה את רשות הניקוז ואת ראשי החברה הקנדית לפעול תוך שמירה דקדקנית על כל המדדים שנקבעו על ידי המשרד ומבלי שיהיה בכך כדי לעכב בצורה משמעותית את התקדמות הפרויקט לשיקום ולהעמקת קרקעית הקישון.
"הפרויקט הלאומי לשיקום נחל הקישון הוא אחד הפרויקטים הסביבתיים החשובים והמורכבים ביותר שהיו במדינה בשנים האחרונות", נמסר ממנהלת הפרויקט לשיקום הנחל, "על אף מורכבותו הרבה של הפרויקט איננו מתפשרים. הצלחנו להשיג גידול בקטריאלי שמאפשר לנו לבצע טיפול ביולוגי במים המוצאים מן הנחל ובבוצה ששכבה על הקרקעית המזוהמת. המים המטופלים יגיעו לערכים שנקבעו על ידי המשרד להגנת הסביבה ויושבו אל הנחל, האדמה תעבור טיפול שבסיומו נערום אותה ונכין תשתית לפארק המתוכנן לקום בעתיד על גדות הקישון", נמסר ממנהלת הפרויקט.
במהלך החודשים האחרונים התקיימו עבודות חפירה של קרקעית נחל הקישון לאורך של כ – 1,600 מטר מתוך כ-7000 מ' , החל מהאזור הסמוך לאיגוד ערים חיפה (המט"ש) ועד לאזור הסמוך לגשר הרכבת. עד כה נחפרו מהנחל מעל ל 30,000 מ"ק של סדימנט והקרקעית הועמקה במרכז התוואי בכ- 2 מ'. הטיפול הביולוגי מתרחש באתר הפרויקט על פני שטח של כ- 70,000 מ"ר. עד כה, הפרויקט טיפל בהצלחה והרחיק זיהומים מכ- 30,000 מ"ק של סדימנט, כמות המספיקה כדי לכסות מגרש כדורגל עד לגובה של כ- 4.0 מ'. עד כה, טופלו באתר מעל למיליון מ"ק של מי נחל ובספיקה של כ- 5,000.0 [מ"קיממה].
את הפרויקט הלאומי לשיקום נחל הקישון מובילים המשרד להגנת הסביבה, רשות ניקוז ונחלים קישון ורשות נחל הקישון, לצד גופים נוספים: משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד האנרגיה והמים, רשות המים הממשלתית, התאחדות התעשיינים, ארגון הגג 'חיים וסביבה' והרשויות המקומיות באזור החברות במנהלת משותפת לפרויקט.
[bs-thumbnail-listing-2 columns="4" title="נחל הקישון" tag="53" count="4" pagination-show-label="0" pagination-slides-count="3" slider-animation-speed="750" slider-autoplay="1" slider-speed="3000" bs-show-desktop="1" bs-show-tablet="1" bs-show-phone="1" paginate="slider"]