לפני זמן קצר פורסמה בחי פה כתבה אשר, פעם נוספת, הסבירה על "תרמית יום הכיפורים". יש אנשים המנסים להציג את התחבורה כמזהם העיקרי בחיפה. הדבר כמובן אינו נכון. פשוט מנטרים את המזהמים שנפלטים מהתחבורה ולא מנטרים את אלה שנפלטים מהתעשייה. כל זה הוסבר יפה מאוד בכתבה "רוב הזיהום בנפת חיפה מקורו בתעשייה". הייתי רוצה להסתכל על העובדה הזאת מזווית קצת שונה.
אכן, גם התחבורה מזהמת ואפשר ליראות זאת בברור מהכתבה שהזכרתי. החלק המזיק ביותר של התחבורה-הרכבים הפרטיים גם תורמים רבות לאורח החיים היושבני-כלומר לאורח חיים עם מחסור בפעילות גופנית. אורח חיים זה מהווה את אחד הגורמים העיקריים לתחלואה ותמותה היום. בנוסף הרכבים האלה גם גורמים לרוב התאונות וגם פוגעים בבעלי חיים. כל זה נכון. אבל איך נאבקים אם זה? במדינות אירופה, בדרך כל הדבר נעשה על ידי עידוד התחבורה הציבורית, עידוד תחבורת אופניים והליכה רגלית, בקיצור-עידוד אורח חיים פעיל. בזמן האחרון נעשו בחיפה צעדים מסוימים בנושא: הקמת המטרונית עם שביל ניפרד בשבילה, הקמת שבילי אופניים ושבילים להולכי רגל בכמות מסוימת.
אבל יש עוד דבר שבו הרשויות המקומיות יכולות לעזור לפתרון בעיה זו: לתמוך בדרישות הארגונים הירוקים בנושא התעשייה הפטרוכימית והנמל החדש.
הקמת נמל חדש (נמל אשר אין בו צורך ממשי…במסקנות ועדת חנין הוזכר שאחת הסיבות להקמתו היא סכסוך בין ועד העובדים להנהלה בנמל הישן) תביא להגדלה משמעותית בכמות המשאיות באזור. על זה מדברים הרבה. פחות מדברים על כך שהחלטה אסטרטגית להרחיב את תעשיית הנפט, כמובן תעודד עלייה בכמות התחבורה המזהמת. יותר נפט=יותר בנזין=יותר תחבורה מזהמת. להפך, החלטה לא להרחיב את תעשיית הנפט, תעודד פיתוח של אמצעי תחבורה מועילים יותר. זאת אומרת, שכל פעם כאשר ראש העיר של חיפה או דמות ציבורית אחרת, קוראת להיאבק בזיהום מהתחבורה, היא מחזקת בכך את אלה שקוראים לא להרחיב את בתי הזיקוק, לא להוסיף תעשייה פטרוכימית ולשכלל את הנמל הישן במקום להקים חדש. ואת זה כדאי להבין, גם לראשי הרשויות המקומיות, גם לתעשיינים וגם לציבור עצמו.
האם הכתבה עניינה אותך?