הטענה של המשרד להגנת הסביבה שהשיפור הרב באיכות האוויר ביום הכיפורים מעיד על השפעת התחבורה כמקור העיקרי לזיהום האוויר בערים הגדולות ובכלל זה חיפה, הנה הכללה גסה והמשך התעמולה השיטתית שמנסה להסתיר את העובדה שרוב הזיהום בנפת חיפה מקורו בתעשייה.
מאמר זה נכתב על ידי אלה נווה וחנה קופרמן, בהמשך להודעת המשרד להגנת הסביבה שפורסמה לאחר יום הכיפורים. אוקטובר 2014.
אלה נווה, אפידמיולוגית סביבתית מגיבה: "בכל שנה קורה אותו הסיפור. המשרד להגנת הסביבה ורשויות מקומיות שונות, מציגות לראווה רק את נתוני הניטור של תחמוצות החנקן, מזהמים שמאפיינים בעיקר כלי תחבורה, ומתעלמים משאר המזהמים אותם אנחנו נושמים. הרי ברור שאם אין תחבורה ביום כיפור, רמות המזהמים שנגרמים מתחבורה ירדו. זה פשוט לא רציני לבודד נתון אחד ולהציג בעזרתו "הוכחה מדעית" למצב הכולל. "
חנה קופרמן, יו"ר "הפורום הישראלי לשמירה על החופים": "הניסיון להוכיח שרוב הזיהום באזור חיפה מקורו בתחבורה הוא חלק מתעמולה שיטתית רבת עוצמה שמופצת לא רק במוצאי יום הכיפורים אלא במשך כל השנה. מדובר בניסיון מגמתי של המשרד להגנת הסביבה, עיריית חיפה ובעלי המפעלים המזהמים להסיר מעצמם את האחריות לתחלואה החריגה בנפת חיפה במטרה לאפשר את הגדלת התעשייה הפטרוכימית ותכניות הענק שבפתח שהם מקדמים".
אלה נווה: "במפרץ חיפה, לא כלי התחבורה הם המזהמים העיקריים, אלא דווקא מפעלי התעשיה ויצור החשמל. על זה מעידים שחור על גבי לבן הנתונים שהמפעלים עצמם מוסרים לאיגוד ערים חיפה, ואשר התפרסמו בדוח השנתי (האחרון הקיים- משנת 2012. ראו את התרשימים 45-48 שלהלן, הלקוחים מתוכו)".
חנה קופרמן: "יונה יהב הוא אשף תעמולה, והדוגמא הכי בולטת בה הוא מפיץ את מסריו, מופיעה בפתיח של הדו"ח: למרות שהנתונים מראים באופן חד משמעי שרוב הזיהום מקורו בתעשייה, הוא פותח את הדו"ח בהצהרה שאין לה שום קשר עם הנתונים ואלה הם דבריו:
"הגורם מספר אחד בזיהום האוויר הם כלי הרכב הנעים בכבישים ובדרכים. כלי רכב שהיו אמורים לתרום משמעותית לנוחיותנו ולשפר את איכות חיינו, הפכו לגורם הראשוני הפוגע בבריאותנו. החלום ושברו. חזון ה"מכונית לכל פועל" הפיק תוצר עצוב וכואב של עלייה במספר חולי הסרטן- השבר. " יהב יודע היטב שרוב העיתונאים לא יתעמקו בגרפים המייגעים ויצטטו את הפתיח למרות שהוא שקרי. ואמנם- זה מה שמפורסם השכם והערב באמצעי התקשורת. לא יאומן, אבל… כך בדיוק התעמולה עובדת."
אלה נווה: "כדי לעצור את מכונת התעמולה ולהבין את התמונה המלאה של מה קורה בישראל באמת ביום כיפור, ובחיפה בפרט- צריך להכניס אל המשוואה מזהמים נוספים, שהם אפילו עוד יותר משמעותיים עבור הבריאות שלנו, למשל –החלקיקים, תחמוצות הגופרית, והתרכובות האורגניות הנדיפות. ניקח לדוגמה רק את החלקיקים: חלקיקים הם מוצקים קטנים שמצויים באוויר וגודלם נמדד במיקרונים. הם נוצרים משריפת דלקים בתחנות כח ובתי זיקוק, בדוודים תעשייתיים, נפלטים גם מרכבים המונעים בדיזל בנוסף- נוצרים מתגובות באטמוספרה בין מזהמי אוויר אחרים. החלקיקים נושאים עליהם מזהמים שונים, כדוגמת מתכות, ביניהן גם מתכות מסרטנות כמו ארסן וקדמיום שהן גם משבשות של מערכות הורמונאליות בבני אדם ובעלי חיים ואחרות כמו עופרת, שפוגעות במוחות של עוברים. ראו למטה תוצאות מדו"ח 2012 – על אודות ריכוזי מתכות שנמדדו בחלקיקים באזור חיפה ומפרצה.
החלקיקים באוויר מוכרים כקרצינוגניים – כלומר: מוכרים בכך שיש קשר סיבתי בין חשיפה לזיהום אויר בחלקיקים ובין עלייה בתחלואה בסרטן הריאה (IARC 2013) ובכך שבחשיפות לריכוזים גבוהים בבת אחת, נגרמים בגללם אשפוזים ומקרי תמותה. אז תשאלו מה קרה להם ביום הכיפור במפרץ חיפה 2014? התשובה ניתנת בגרף שלהלן, מנתוני תחנות הניטור שהיום הם שקופים לציבור: אלו רמות החלקיקים בתחנה שסמוכה למפעלים התעשייה של המפרץ (תחנת קריית בנימין), לפני, במהלך ואחרי יום הכיפורים (בכחול). ניתן לראות, שרמות החלקיקים לא ירדו בגלל הפסקת הנסיעה במכוניות….ואפילו בשעות מסוימות גם עלו, כתוצאה מפעילויות תעשייתיות שונות. בקיצור – מוכרים לנו לוקשים."
ראו את הגרפים שלפניכם:
וכדי להיות בטוחים שלא מדובר במקרה חד פעמי, הרי שגם בשנת 2013 – רמות החלקיקים לא ירדו ביום הכיפורים. הנה הגרפים של שנה שעברה , ותמונה מיום הכיפורים 2013 (באדיבות גילה אסס). מדובר בתחנה שסמוכה לקומפלקס בתי הזיקוק. רואים שביו הכיפורים – 14.9.2013 רמות החלקיקים רק עלו…בזמן שאין מכוניות.
נתוני הניטור ביום כיפור הם רק דוגמה לתופעה כללית יותר. במפרץ חיפה, לא כלי התחבורה הם המזהמים העיקריים, אלא דווקא מפעלי התעשיה ויצור החשמל. את זה מעידים הנתונים שהמפעלים עצמם מוסרים לאיגוד ערים חיפה, ואשר מתפרסמים בדוח השנתי (האחרון משנת 2012). כך עבור כמעט כל מזהם שייבדק, ראו את התרשימים שלהלן עבור חלקיקים, תרכובות אורגניות נדיפות, תחמוצות גופרית ועוד.
תוצאות מדו"ח 2012 – על אודות ריכוזי מתכות שנמדדו בחלקיקים באזור חיפה והמפרץ:
לסיכום:
במפרץ חיפה, לא כלי התחבורה הם המזהמים העיקריים, אלא דווקא מפעלי התעשיה ויצור החשמל. אנשים מטבעם לא אוהבים לקרוא נתונים וטבלאות "מייגעות" אבל כאן נמצאות הראיות החותכות והחד משמעיות שרוב הזיהום מקורו בתעשייה ולא בתחבורה!!!
לפרטים נוספים:
ניתן לפנות לחנה קופרמן ואלה נווה:
חנה קופרמן (הפורום הישראלי לשמירה על החופים) 04-6265753 052-5689229 hana.kup@gmail.
אלה נווה ("אפידלה" – אפידמיולוגית סביבתית) 052-8484770 04-8360224 [email protected]
מאמר מרתק וחשוב ביותר. ממליצה לתושבי חיפה והסביבה לקרוא ולהבין את הסכנות הניצבות בפני כולנו. אין משפחה שלא סובלת ממחלת בסרטן או מחלות אחרות שנגרמו כתוצאה מזיהום האוויר. לשתוק או לעצום עיניים זו כבר לא אופציה