מתנדבים בחזית משבר הקורונה בחיפה • ראיון עם ברק סלע, תמר נגלר ואיה ידידיה

מה קורה בחיפה בקרב ההתנדבות עבור הקהילה המוחלשת בזמן הקורונה?

"בחיפה האזרחים לא שוקטים בכל הקשור להתנדבות עבור האוכלוסייה המוחלשת בעיר בזמן המשבר.  קיימות להן התארגנויות קהילתיות של כל אזור, שמתארגנות לתת מענה בהתנדבות לנזקקים ולמיעוטי יכולת. ביניהן הקבוצות "לא נכנעים לקורונה" ו"שומרים על היחד בקריית חיים"

מהי קבוצת "לא נכנעים לקורונה"?

"לא נכנעים לקורונה" היא קבוצת מתנדבים בהדר, שמובלת ע"י הקהילות המשימתיות בשכונת הדר ומיזם "שכונות בשינוי". הקהילות כוללות את קיבוץ המחנכים של "דרור ישראל", תנועת החלוץ והגרעין התורני "הדר להדר". מדובר בהתארגנות אזרחית שנתמכת ע"י מיזם "שכונות בשינוי" בשיתוף עם קרן שח"ף, עיריית חיפה, המשרד לשוויון חברתי, משרד הבינוי והשיכון והביטוח הלאומי.

קבוצת המתנדבים בהדר מונה כיום 250 מתנדבים ופועלת בשיתוף פעולה מלא עם המחלקה לשירותים חברתיים של עיריית חיפה.

במקביל להקמת הקבוצה בהדר, שהיא אחת הגדולות והפעילות בהדר, קמו עוד 12 קבוצות מתנדבים בכל רחבי חיפה, כולן התארגנויות אזרחיות ועצמאיות. הקבוצות האלה מוקמות ע"י פעילים חברתיים, סטודנטים, חברי תנועות בוגרים של תנועות הנוער ועוד.

פרויקט "לא נכנעים לקורונה"

רכז הפרויקט בהדר הוא ברק סלע והוא מספר בראיון לחי פה על הקמת הקבוצה:
"כשבוע לאחר התפרצות הקורונה, קיימנו שיחת וידאו של כל מנהלי הקבוצות כדי ליצור הכרות ולהגדיר ביחד גבולות גזרה ושיתופי פעולה. בהמשך, נפגשנו מנהלי הקבוצות עם המחלקה העירונית להתנדבות ואנחנו כיום מקיימים שיח שוטף עם העירייה כדי לוודא שיש תמיכה למתנדבים ושהקבוצות תומכות בפעולת העירייה.

יש לנו קבוצת וואטסאפ של מנהלי הקבוצות ואנחנו דואגים להעביר אחד לשני מידע, פניות ומתנדבים. התיאום ושיתוף הפעולה מאד מסייע לנו ועוזר לנו לתת מענה לכל אחד בעיר מבלי שמישהו נופל בין הכיסאות

מיהו ברק סלע מנהל רכז מתנדבים בהדר 'לא נכנעים לקורונה'?

אני בן 34, גר בהדר בקיבוץ מחנכים של דרור ישראל. מנהל מיזם "שכונות בשינוי" מטעם קרן שח"ף, עיריית חיפה, המשרד לשוויון וחברתי, משרד הבינוי והשיכון והביטוח הלאומי. מרכז פרויקטים קהילתיים במטרה לקדם את איכות החיים בשכונה ורכז קבוצת המתנדבים בהדר – "לא נכנעים לקורונה". 

כיצד הגעת לתפקיד?

"אני עוסק בחינוך, תקשורת וארגון קהילתי. בשנים האחרונות עבדתי בליווי קהילות משימתיות בישראל, אירופה וארה"ב כחלק מהפעילות של בתנועה דרור ישראל ובשליחות של הסוכנות היהודית. גדלתי בנוער העובד והלומד וביצעתי בתנועה תפקידים רבים מרכז מחוז ועד דובר התנועה. אני מחזיק בתואר בחינוך בלתי פורמלי".

איך הגעת לפרויקט?

"אני עברתי להדר לפני כמה חודשים להצטרף לקיבוץ מחנכים של דרור ישראל. התחלתי לנהל את מיזם "שכונות בשינוי" וכך פיתחתי קשרים רבים עם הקהילות שפועלות בשכונה, אקטיביסטיים וגורמים בעירייה ובמחלקה לשירותים חברתיים. ברגע שהבנו שנגיף הקורונה מתחיל להתפרץ בישראל, מהרנו ליצור קשר בין כל הקהילות המשימתיות בשכונה כדי לחשוב איך אנחנו יכולים לסייע. התחלנו לפעול בתיאום עם כל הגורמים בשכונה, כמו קהילת הדר והרווחה, על מנת להבין איך כל אחד עושה את חלקו. "

מהי התארגנות לא נכנעים לקורונה ומה היא אומרת?

"לפני כ-חודש הקמנו קבוצת מתנדבים אזרחית בשכונה על מנת לסייע לזקנים ומשפחות במצוקה, לכאלה שנמצאים בבידוד וזקוקים לסיוע ומשפחות שהמצב הזה דוחף אותם למצבים של מצוקה קשה. הקבוצה מנוהלת ע"י הקהילות בשכונה – דרור ישראל, החלוץ והגרעין התורני "הדר להדר". תוך יומיים היו לנו 100 מתנדבים והיום יש לנו 250 מתנדבים וחמ"ל של 15 רכזי משמרת שמנהלים את פעילות הקבוצה כל יום מ-9:00 ל-21:00. אנחנו מנהלים קבוצת וואטסאפ מאד מסודרת ופעילה, ואנחנו מקבלים פניות משלל גורמים, מעבירים למתנדבים, ודואגים שמישהו מסייע ודואג שאף אחד לא נשאר לבד ותקוע. "

באילו תחומים אתם מטפלים?

"אנחנו פועלים בשיתוף פעולה מלא עם המחלקה לשירותים חברתיים בעיריית חיפה ומקבלים מהם פניות. לעירייה מגיעות פניות ממשפחות חדשות שנכנסות למעגל המצוקה. אנחנו מביאים מתנדבים בין פעמיים לשלוש בשבוע, כדי לסייע בהסעת ארוחות מוכנות לזקנים בכל רחבי העיר. אנחנו טיפלנו עד היום ב-300 פניות שונות, כאשר רוב הפניות עוסקות בסיוע בקניות בסופר או בתרופות. יש גם פניות בנושאים של עזרה טכנית, מחשבים ואפילו אנשים שצריכים שיפיגו להם את הבדידות. גייסנו כסף וקנינו סלי מזון לעשרות מתושבי השכונה וגם הכנו ארוחות ערב בשבת לאנשים שנתקעו ללא ארוחה".

מי הם הנזקקים?

"רוב הפניות נוגעות לסיוע לאוכלוסיה הזקנה של השכונה אשר נמצאת לבד בבית ומנותקת ממערכות התמיכה הרגילות. מדובר באנשים שלא יכולים לצאת אפילו לקניות והמתנדבים שלנו, רובם בגילאי 20-40 עושים את השליחויות הללו בשבילם. אנחנו מקבלים גם הרבה פניות מאנשים שנמצאים במעגל המצוקה בתקופה במערכות הרווחה סובלות מעומס קשה, או מאנשים שאינם בהכרח מוכרים ברווחה, אבל המצב הזה מכניס אותם למצב של מחסור עקב אבדן פרנסה".

איך אתם מאתרים אותם?

"אנחנו מקבלים פניות ממגוון רחב של תחומים. הרב מהפניות מגיעות מהמחלקה לשירותים חברתיים של העייריה. אנחנו מקבלים גם פניות מהמוקד הארצי לאזרחים ותיקים. פניות רבות מגיעות אלינו ישירות מאנשים בשכונה, ממתנדבים, מאנשים ששומעים על הפעילות שלנו. אפשר גם לפנות אלינו ישירות דרך הפיסבוק או בקישור ייעודי שהפצנו בשכונה".

כמה מתנדבים יש בתחומך?

"בקבוצה שלנו יש 250 מתנדבים, 15 מנהלי משמרות ועוד 30 מתנדבים בקבוצה ייעודית לדוברי רוסית. אנחנו מגייסים בעיקר בקבוצת הפיסבוק של השכונה ומפה לאוזן. ההתגייסות של האנשים מדהימה."

מהו פרופיל אופייני למתנדב?

"הפרופיל מאד מגוון. יש חילונים, דתיים, יהודים וערבים, ותיקים ועולים. רוב הקבוצה הם בגילאי 20-40 אבל יש לנו גם מבוגרים יותר. כולם תושבים אכפתיים ומעורבים שגרים בשכונה ומנסים לחשוב איך הם יכולים לסייע לשכנים שלהם שנמצאים במצוקה".

מה תפקידך בעצם?

"אני מרכז את הקבוצה ביחד עם עוד 4 רכזות מהקהילות המשמתיות של השכונה. אנחנו מנהלים את הפניות, את הקשר עם הרווחה, מקבלים החלטות ומנסים לבנות מערכת שתתן מענה לכל הצרכים בשכונה."

במה שונה התארגנות לא נכנעים לקורונה מהתארגנויות דומות בארץ?

"כמונו יש עוד התארגנויות אזרחיות בכל העיר ובכל ישראל בעצם. אנחנו ייחודיים בכך שההתארגנות בשכונה מובלת ע"י הקהילות המשימתיות שעובדות בשיתוף פעולה מלא (דרור ישראל, החלוץ והגרעין התורני "הדר להדר"). הקבוצה שלנו מאד מגוונת, עם אנשים מכל הדתות והלאומים והמטרה שלנו זה לסייע לכל אחד, ללא הבדל, ולדאוג שאף אחד לא יוזנח. "

מה התגובות של אנשים?

"זה לא קל להציף את המתנדבים באין ספור פניות למשך כל היום, אבל ההרתמות של המתדנבים מדהימה אותי. אנשים שפשוט רוצים לעשות כל מה שהם יכולים כדי לעזור. התגובות של השכנים שלנו, ששמחים שמישהו זר מתאמץ כלכך כדי לסייע להם, זה מה שעושה לנו את היום. אנחנו שמחים שיש לנו את האפשרות לעזור."

איפה הקשיים?

"בסופו של דבר אנחנו מתנדבים, אזרחים, אנשים פרטיים וגם לנו יש שחיקה. אנחנו ממשיכים לגייס עוד אנשים ומנסים להפעיל את הארגון שלנו באופן כזה שיפזר את העומס באופן שיקל על המתנדבים. הקושי שלנו הוא בכך שיש הרבה צרכים בנהגים אבל אין לכולם רכבים וגם למי שיש, אין תמיד כסף להוציא על דלק. הקושי המרכזי הוא הקושי של העומס הרגשי והנפשי אבל לשמחתנו יש לנו רשת תמיכה מקצועית מהעיריה והקהילות שתומכות בפרויקט. "

עד מתי תפעלו?

"עד מתי שיצטרכו אותנו וכנראה שזה לא יגמר מחר. "

כמה מרווח נשימה יש לכם?

"יש לנו קבוצה גדולה של מתנדבים ואנחנו מנסים לתת מענה לכל פניה שמגיעה אלינו, עוד באותו היום. מקסימום ביום למחרת. לשמחתנו עד היום עמדנו ביעד הזה. אני חושב שהמדינה והרשויות צריכות לעשות כמה שיותר על מנת לתמוך בהתארגנויות האזרחיות כי רק ככה נעבור את המשבר הזה. "

האם אתה פסימי או אופטימי לגבי עתידנו בצל הקורונה?

"אני מאמין בחוסן של החברה הישראלית בכלל ובפרט בחיפה. בסופו של דבר, לאנשים פה אכפת אחד מהשני והם יעשו הרבה כדי שנעבור את זה. אני נפעם לראות איך המתנדבים שלנו שומרים על הנהלים ועושים הכל כדי לעזור אבל גם לשמור שלא תהיה הדבקה מיותרת. הדרך היחידה לעבור את המשבר הזה הוא שילוב פעולה של המדינה והאזרחים. אני מודאג מרמות המצוקה החברתית. זה לא רק מערכה בריאותית אלא גם מערכה חברתית. יש כאן צונמי של מצוקה ואבטלה וכמו שצריך ל"שטח את העקומה" של הקורונה צריך גם להוריד את רף המצוקה. אסור לנו שאנשים ישפכו לתוך מעגל המצוקה. אנחנו חייבים לדאוג לכולם."

מהו סדר היום שלך כרכז וכאיש פרטי?

"העבודה מתחילה בבוקר ומסתיימת רק בלילה. למעשה כל שעות היום שלי מוקדשות היום לקבוצת המתנדבים. לשמחתי יש לי שותפות אדירות מהקהילות המשמתיות בשכונה כל יום דווקא מצטרפים עוד ועוד אנשים שעוזרים לסייע. במהלך היום אני בקשר עם החמ"ל שלנו, עם הרווחה, מקבל פניות, מנסה לפתור פתרונות, לגייס משאבים ולארגן רשימות. הרבה עבודה על המחשב ופעם-פעמיים ביום יוצאים לסיבוב כדי לחלק מזון או לסייע איפה שצריך. "

איך הנתינה משפיעה על חייך האישיים?

"אני לא רואה בפעולת ההתנדבות כנתינה. אני חושב שהדרך הכי טובה להתמודד עם התקופה הזו הוא לפעול ולנסות לשפר את הסביבה שלך. אני אסיר תודה שיש לי את האפשרות לסייע לאנשים שנמצאים במצב אחר משלי. בתקופה של בידוד יש סכנה לבדידות, ומאות המתנדבים שהכרתי בשבועות האחרונים גורמים לי להרגיש פחות לבד, שאנחנו בזה ביחד. אין לדעת מה יהיה מחר עם הקורונה, אבל מה שבטוח זה שנהיה ביחד. וזה המון."

---

מי אתן תמר נגלר – רכזת מתנדבים קבוצת סיוע לזקנים ואיה ידידיה – רכזת מתנדבים בקרית חיים מפרויקט שומרים על היחד ?

"אנחנו איה ידידיה, רכזת תנועת הבוגרים של השומר הצעיר ועידן ורון שמרכז את "המרכז לצדק חברתי" בחיפה וביחד אנחנו מרכזים פרויקט שנקרא "שומרים על היחד".  אנחנו מתגוררים בקרית חיים בקיבוץ מחנכים של תנועת הבוגרים של השומר הצעיר ופועלים בעיר כבר המון שנים בתחומי החינוך והעשייה החברתית."

מהו המרכז לצדק חברתי?

"המרכז לצדק חברתי בחיפה הוא חלק מפרויקט של תנועת הבוגרים של השומר הצעיר –  "המרכזים לצדק חברתי" רשת ארצית של מרכזים מקומיים אשר מהווים בית לפעילים ופעילות חברתיים מכל התחומים ומקדמים שוויון וצדק בחברה הישראלית דרך עשייה ברמה העירונית."

ספרו על איך  התחלתן את פרוייקט "שומרים על היחד" ?

"ההתמודדות עם הנגיף כמדינה וציבור משנה את המוכר לנו ואת הנדרש מאתנו כחברה וכיחידים. אלו ימים לא פשוטים הדורשים מכולנו התמודדות עם חוסר וודאות ועם שינויים והסתגלות לשינויי היומיום המוכר לנו. בתנועת הבוגרים של השומר הצעיר ובמרכזים לצדק חברתי כתמיד אנו בוחרים לשאול את עצמנו מה צריכה החברה הישראלית כעת ולתת מענה בעזרת הכלים שעומדים לרשותנו, להידרש לצו השעה ולהמשיך בתפקידנו החינוכי והחברתי."

במה אתם מטפלים, מי הנזקקים איך אתם מאתרים אותם?

"הפרויקט התחיל כשבימים הראשונים למשבר הקמנו קבוצות וואטספ לסולידריות שכונתית ב-3 שכונות בחיפה –  עין הים, נאות פרס וקריית חיים. בקבוצות רצינו ליצור מרחב בו תושבים יכולים להעלות צרכים, בקשות ורעיונות להתמודדות עם משבר הקורונה, הבידוד והריחוק החברתי בצורה משותפת מתוך מטרה שמובילה אותנו גם בשגרה והיא חיזוק את הערבות ההדדית והמנהיגות הפנימית בשכונות חיפה.  היה לנו חשוב, בייחוד בזמנים כאלו, לשמור על החוסן החברתי בקהילה מתוך הכרה שקהילות חזקות ומתפקדות יעזרו לעבור את המשבר הזה יחד ויש לזה משמעויות רבות נוספות גם לעתיד וזוהי חלק מהעשייה שלנו גם בשגרה.

מהר מאוד קמו יוזמות מכל הקבוצות, במקביל לצרכים שעלו מתוך הרשות לגבי חלוקת מזון לזקנים. יוזמה משמעותית קמה כחלק משיתוף פעולה עם "המשרד לשוויון חברתי- המוקד לאזרחים ותיקים".

מגיעות אלינו פניות של תושבי העיר לעזרה בקניות והבאת תרופות, בעיקר קשישים, אשר נמצאים בביתם ונמנעים מלצאת על מנת לשמור על עצמם. המתנדבים לוקחים על עצמם לפי יכולתם לעזור לאלה שברגעים אלו צריכים עזרה. יש חבורה של מתנדבים ומתנדבות שמגיעים באופן קבוע לחלוקות המזון של העירייה בשכונות השונות. ההתגייסות היא לא פחות ממרגשת – א/נשים שבוחרים להגיע פעמיים בשבוע באופן קבוע.

בנוסף, מתוך הקבוצות השכונתיות, הקמנו קבוצות אשר מתפעלות עוד יוזמות מרגשות – מתוך רצון לחזק את העסקים המקומיים ולא להיות תלויים ברשתות הגדולות,  הכנו בשכונות רשימות של מכולות שכונתיות שעורכות שליחויות. מתוך זיהוי של בדידות בקרב אוכלוסיית הקשישים, הקמנו יחד עם עיריית חיפה ועוד מתנדבים ומתנדבות מערך שנקרא "חבר טלפוני" ומטרתו לחבר בין מתנדבים לזקנ/ה וליצור קשר מעמיק, אשר מטרתו להפיג את הבדידות וגם להצליח לענות על צרכי התושבים בצורה מהירה.

 הקבוצות מצליחות להוות מענה גם להורים בשכונה כשתושבים ותושבות משתפים רעיונות לפעילות עם הילדים בבית. 

בסופו של דבר, הדבר המרכזי הוא שנוצרו במות קהילתיות להתמודדות משותפת עם המצב, בכל המובנים."

מהו פרופיל אופייני למתנדב?

"בקבוצות השכונתיות של "שומרים על היחד" יש מעל 400 איש אשר לוקחים חלק בהתארגנות הקהילתית – סולידרית הזו. בנוסף, פעילים ופעילות של המרכז לצדק חברתי לוקחים חלק בקבוצות בשכונות בהן הם גרים. מתוך המספר הזה יש בשכונות השונות בערך 100 מתנדבים ומתנדבות אשר לוקחים חלק באחת מן היוזמות. פרופיל המתנדבים משתנה ואין אחד אחיד, וזה כל היופי.  אלו א/נשים שאיכפת להם ובוחרים לעשות מעשה בתקופה מורכבת זו. 

אותי, אישית, הכי מרגש לראות בני ובנות נוער אשר כל כך חשוב להם להגיע ובוחרים להגיע עם ההורים שלהם להתנדבות, ולרוב אפילו הם אלו שיזמו את העשייה ושכנעו את ההורים. זה מעלה חיוך ונותן תקווה לעתיד.

במהלך החלוקה שהתקיימה בשבוע שעבר, לקראת חג הפסח, הדפסנו למתנדבים ברכות חג שמח. זו הייתה מחווה קטנה שהיה לנו, יחד עם מחלקת הרווחה בקרית חיים-שמואל, חשוב לעשות. והמתנדבים כל כך התרגשו  – הכי חשוב להראות שזה חשוב, שעשייה היא לא דבר מובן מאליו אף פעם. "

מה תפקידכן בעצם כולל?

"תפקידנו הוא לרכז ולהוציא יוזמות לפועל בכל הקבוצות של "שומרים על היחד" בחיפה, להיות בקשר עם העירייה והרווחה בנוגע ליוזמות השונות שעולות – מהטלפונים ועד להתנדבות בחלוקת מזון. עידן ורון מרכז את הקבוצה של קרית חיים ויש לנו עוד שתי רכזות לקבוצות בעין הים ובנאות פרס.

אנו מקבלות פניות מהמשרד לשוויון חברתי ומעבירה אותם לקבוצות השונות בחיפה, לא רק של "שומרים על היחד". בשבוע הראשון למשבר, ברק, שמרכז את "לא נכנעים לקורונה" ותמר שמרכזת את "סיוע לזקני חיפה" הקימו קבוצה שמאגדת את כל הקבוצות השונות בעיר ויחד איתם אנחנו יוצרים שיתוף פעולה בין הקבוצות השונות. "

במה שונה התארגנות "שומרים על היחד"?

"שומרים על היחד היא התארגנות קהילתית אשר חלק מרכזי בה הוא הסיוע למי שצריך. היופי והייחוד שאני רואה בה הוא הבמה שהיא יוצרת – היכולת של התושבים עצמם ליזום יוזמות, להציע רעיונות ולהוביל את השכונה – גם לפי מה שהם מזהים כצורך. מטרת הקבוצה היא ליצור סולידריות, קשרים וחוסן קהילתי, גם ליום שאחרי הקורונה. "

יש יותר נתינה בחיפה? מדוע?

"אני חושבת שחיפה היא עיר מאוד "אקטיביסטית" וזה דבר מאוד מאוד יפה וייחודי. בשבוע אחד כבר היו מעל 1000 איש בקבוצות סיוע שכונתיות שונות. כל הקבוצות קמו בצורה ספונטנית על ידי פעילים ופעילות וחברי קיבוצי המחנכים – אלו תושבים ותושבות שגם ביום יום שלהם קמים לעשייה חברתית וחינוכית בעיר, זה לא מפתיע בכלל שזה כל כך רחב ומצליח כאן בעיר.

אני חושבת גם שבחיפה לאנשים באמת אכפת מהשכונה שלהם – ובאמת חווים אותה כמסגרת משמעותית שמעוררת אכפתיות ורצון ליחד.

יש סיפורים מיוחדים נוגעים ללב?

האמת שכן, בערב יום שישי לפני שבועיים, בשעה 19:30 בערב אנחנו מקבלים פנייה לזקנה שחסרה לה ארוחה חמה. רצינו מאוד לעזור אבל כן חששנו לכתוב בקבוצה, לא ידענו אם מישהו בשעה כזאת יירתם. מיד שכתבנו ענו לנו 6-7 אנשים שונים והציעו לעזור לבשל או לתת מארוחת השישי שלהם. בסופו של דבר נסענו אליה, אולי שעה לאחר מכן, עם ארוחה חמה וטעימה ובעיקר, מושקעת והיה מורגש שמאחורי הארוחה היו אנשים עם לב גדול.

עוד סיפור שקשור ליוזמה של "חבר טלפוני" שמייצרת חיבור ארוך טווח בין קשישים למתנדבים על מנת להפיג את הבדידות של אלה הנדרשים להישאר בבית ולא לראות את משפחותיהם. – אחת המתנדבות בפרויקט הכינה ברכת חג שמח לאשת הקשר שלה. כשהיא קפצה להשאיר לה אותה ליד הדלת ממש לפני כניסת החג, היא גילתה ליד הדלת שהאישה הנחמדה השאירה גם לה ברכה – ובה היא כתבה לה מה נותן לה הקשר הזה וכמה הוא משמעותי לה בעת הזו. המתנדבת מאוד התרגשה וישר התקשרה לספר לי, המחווה הזאת הוכיחה כמה הקשרים האלה יכולים לתת ערך, לשני הצדדים."

האם העירייה עוזרת? איזושהי רשות מאחוריכם?

"לדעתי, חוסן חברתי נוצר כאשר מצליח להיווצר שיתוף פעולה בין עשייה אזרחית של תושבים לבין נתינת גב, מענה ומשאבים מצד הרשות. מבחינתנו זה ברור מאליו שכל דבר שאנחנו עושים, מחלוקת המזון ועד היוזמות שעולות מתושבים כמו "חבר טלפוני", אנחנו עושים מתוך שיתוף פעולה עם הרווחה והמוסדות העירוניים. החוזק הוא בעשייה המשותפת."

איפה הקשיים?

"המחשבה שיש זקן או זקנה שאין להם את היכולת לבקש עזרה ושאנחנו, כל היוזמות בשיתוף העירייה, מפספסים אותם היא מאוד מלחיצה וקשה. וכמובן, הצורך להיות כל הזמן בזמינות – אבל זה שווה את זה."

עד מתי תפעלו?

"במתכונת הזו, עד מתי שיהיה צריך. ולאחר מכן, נמשיך להוביל את העשייה החברתית – אקטיביסטית בעיר, וננסה לרתום את היוזמות שעלו במהלך הקורונה ואת התושבים שירצו להמשיך ולהזמין אותן להמשיך לפעול כחלק מהמרכז לצדק חברתי בחיפה. בקורסים, הכשרות ועוד."

האם את פסימית אופטימית לגבי עתידנו בצל הקורונה?

"אני מנסה להישאר מאוד אופטימית, אבל כמובן מתכננת בצורה ראלית את ההמשך ואת הצרכים שיעלו  יחד עם הפעילים והפעילות והתושבים."

מהו סדר היום שלך כרכזת וכאישה פרטי?

"פגישות, פגישות, טלפונים, הרבה מול המחשב בוואטסאפ.
יש לנו שיחה שבועית של רכזי קבוצות עם הרווחה בעיר וזה מאוד חשוב ומקדם.
בימי החלוקה, אני נמצאת עם העובדות הסוציאליות ומרכזת את המתנדבים."

איך הנתינה משפיעה על חייך האישיים?

"אני אשת חינוך ולכן אני לא רואה את זה רק כנתינה אלא כחינוך החברה הישראלית להיות סולידרית בעייתיות משבר. מבחינתי זהו חלק בלתי נפרד ממה שאני בוחרת לעשות כבר עשור בתנועת הבוגרים של השומר הצעיר ובמרכז לצדק חברתי בעיר."