מי המבוגר האחראי?

ביום חמישי, 29.5 התקיים דיון בטכניון של ועדת המשנה לענייני התכנון והסביבה במפרץ חיפה בראשות חה"כ דב חנין. בשיאו, החל דיון נוקב וחריף, במהלכו הפנו יו"ר הועדה והיועץ המשפטי של הועדה שאלות קשות ונוקבות אל נציגת ועדת התכנון המחוזית, המתכננת האזורית ליאת פלד. את הדיון אפשר לסכם בשאלה: מי המבוגר האחראי שיבטיח את בטיחות ובריאות תושבי האזור? מי מאשר את התוכניות המאיימות על שלום התושבים? למרבה הצער, התשובות שהכל "מגיע מלמעלה" לא סיפקו את הועדה, ובטח שלא את הקהל הצמא לצדק סביבתי ובריאותי סוף סוף באזורנו.

ועכשיו לפרטים:
בדיון השתתפו: נציגות בז"ן, חברת נמלי ישראל, המשרד להגנת הסביבה, משרד הפנים, משרד הבריאות, ארגוני סביבה ועוד.

בועדה הציגו מספר ארגוני ופעילי סביבה את העובדות לגבי הזיהום שנפלט מהתעשיות במפרץ חיפה כמו גם עובדות אודות הסיכונים שבהגדלת התעשייה הפטרוכימית באזור, המקודמת בכמה תוכניות נפרדות.
הדיון נפתח בשיח אודות אירוע הזיהום בקרית חיים מיום אמש. חה"כ חנין, הדגיש כי עד לרגע זה, איש אינו יודע מספיק פרטים אודות הארוע, וזה מצב בלתי נסבל עבור התושבים. נסיונותיו לדלות עוד פרטים חדשים מנציגי הרשויות העלו חרס.

בהמשך, סקר מר שלומי בסון, סמנכ"ל איכות סביבה בבז"ן את ההשקעות של בז"ן בנושאי איכות סביבה. לרגע נדמה היה שיש אופטימיות, אך אז החלו ארגוני הסביבה להשיב:
ראשון הדוברים היה פרופ' עמוס נוטע, מומחה לבטיחות ואבטחת איכות שפעל בעבר רבות בנושא מיכל האמוניה, הוא ביקש להדגיש את הצורך בבקרת איכות על תסקירים שמוצעים על ידי יזמים.

חנה קופרמן

יו"ר הפורום הישראלי לשמירה על החופים, הגב' חנה קופרמן, סקרה את מיצרף התוכניות המתוכנן לאזור. היא הדגישה כי התוכניות מקודמות ע"י משרדי הממשלה כל אחת בנפרד מבלי שהציבור יהיה מסוגל לראות את התמונה השלמה ולהבין תוך כך את ההשלכות המסוכנות שלה. כהרגלה, האירה את עיני הקהל על אודות כמויות הדלקים שיגיעו לטיפול במפרץ חיפה לפי התוכניות כיום, ובעיקר לשאלה, היכן ואיך יטפלו בהם?

אלה נווה, הציגה את הסיכונים הבטיחותיים והבריאותיים בהווה ובעתיד עקב התוכניות המתוכננות במפרץ חיפה. הצגתה נפתחה במשל על שבריריות החיים, בכדי להסביר עד כמה חיינו תלויים בידי מקבלי ההחלטות היושבים בחדר. נווה הרחיבה על התוכניות המסוכנות המתווספות אל מפרץ חיפה, ומסכנות את חיי הציבור בתרחישי דומינו שונים הצפויים באזור, כמו רעידות אדמה (שבר הכרמל), פעילות חבלנית עוינת (דוגמה ממלחמת לבנון 2) וכו'. כמו כן, הציגה גרפים חדשים מנתוני משרד הבריאות לשנים 2005-2009, ואלו עדיין מלמדים כי נפת חיפה וערים שונות בה מככבות בתמותה מסרטן וממחלות לב. מחלות שהיום מקשרים לזיהום סביבה.

צילום באדיבות: דויד מאייר, מגמה ירוקה

ליאורה אמיתי, מהקואליציה לבריאות הציבור הציגה את נתוני הזרמת השפכים במחוז חיפה אירועי החומ"ס וחלוקת פליטות המזהמים לפי סקטורים.
עוד הציג האדריכל מיכה רטנר את תוכנית הנמל החלופית שלו כחלופה אל תוכנית נמל המפרץ המוצעת כיום. מצידה הגיבה נציגת חנ"י, בתהייה מדוע קיים כזה חוסר אמון ציבורי כלפי התוכנית שהם מציגים, דבריה נתקלו בקריאות ביניים מהקהל.
שמוליק גלבהארט, ציין מצידו כי לא ברור מדוע עלינו לזקק דלקים, שהרי אפשר לקנות דלקים מזוקקים מן המוכן.

מאשרים תכניות הרות סיכון

הדיון התלהט כשהתבהרה התמונה השלמה: למרות המצב הרגיש בחיפה, מתכנני המחוז מאשרים תכניות הרות סיכון לתושבי האזור, וזאת מבלי לקחת בחשבון את כלל השיקולים הבריאותיים והסביבתיים שהובאו בפניהם. אי שם באמצע הישיבה, הדיון עבר להתמקד בתוכנית "קרקעות הצפון", שהתגלתה כתוכנית מדאיגה במיוחד, אך למרות זו הוגשו לה רק 16 התנגדויות. הדיון הנוקב הורחב לשאלת האחריות של הגופים התכנוניים המאשרים תוכניות מסוג זה ותפקידם ביידוע הציבור בדבר הצפוי לו.

לאחריה השיבה נורית שטורך, נציגת המשרד להגנת הסביבה בהתאם לשאלות שהועדה הפנתה אל המשרד.

פרוטוקול יבוא בהמשך…..

הפתיע בתגובתו, מהנדס עיריית קרית אתא, שהצר בתורו על כך שעירית ק. אתא לא התנגדה לתכנית "קרקעות הצפון", תכנית הסמוכה לקריה, ואשר תצופף מיכלי דלקים וגפ"ם בסמיכות מדאיגה אל תושבי הקריה.

עוד הגיבו בחן רב נציגי ציבור אחרים: בועז גל (טבעון), יורם ישראל (אוטם פריצות של דליפות חומ"ס בעבר), אבי שגב (פעיל סביבתי). בלטו עוד בנוכחותם בקהל, חברי פורום "עזרא" – מומחים למען מניעת אסונות ובהם ד"ר יובל מנטל, ד"ר אפרים לאור, עו"ד דב אבן אור, רון ירמאי, שבתאי עזריאל, חגית מנדלביץ' ועוד פעילים וגם תושבים מודאגים שלא היססו לספר על המחלות בהן לקו חבריהם וקרוביהם. אלו דרשו לתקן את המצב, ולא להרע אותו. כמו כן, עלתה הדרישה לבחון מחדש את הגדרות התכנון לאזור, שהרי ברור שאזור רווי בחומ"ס בקרבת אוכלוסין צריך התחשבות מיוחדת בראייה התכנונית העתידית, מתוך מטרה לפרק סיכונים מעליו ולא להוסיפם.