מנהיגי הקהילות הדתיות בישראל חתמו על אמנה למאבק באלימות מינית בכנס ראשון מסוגו שנערך בחיפה

"כל אדם זכאי לחיות בביטחון ובסביבה מוגנת מפגיעה בגופו או בנפשו. אנו מגנים אלימות מינית על כל גווניה כלפי כל אדם באשר הוא, במרחב המשפחתי, הקהילתי והציבורי"

מנהיגי הקהילות הדתיות הגדולות בישראל חברו יחדיו והגיעו לכנס אמנה בין דתית למאבק באלימות מינית שנערך אתמול שני 27/1/20  בחיפה.

תופעת האלימות המינית קיימת בכל קהילה ומנהיגיה מתמודדים עם דילמות דומות ובהיקפים דומים. לשם כך ניסחו מנהיגי הקהילות הדתיות השונות את האמנה, כדי להתמודד עם התופעה חוצת המגזרים ולפעול למיגורה מתוך תחושת שליחות ואמונה שניתן  לעשות זאת בשיתוף פעולה.

מדובר בכנס פורץ דרך וראשון מסוגו בישראל שהתקיים ביוזמתם של מרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית חיפה והצפון ותהל – מרכז הסיוע לנשים וילדים דתיים ובהשתתפות מנהיגי הקהילות הדתיות הגדולות בישראל: הרב הראשי לישראל – דוד לאו, קאדי בית הדין השרעי לערעורים – הקאדי ד"ר איאד זחאלקה, הקאדי בדימוס של בית הדין הדרוזי לערעורים – חטיב חלבי, קס קהילת יוצאי אתיופיה – סמאי אליאס וראש הלשכה של המוטרנות הקתולית יוונית בחיפה האב ויליאם אבו שקארה. כארבעים מנהיגי דת חתמו על אמנה למען המאבק באלימות מינית.

מנהיגי הדתות מהווים לעתים קרובות כתובת לנושא, אך נותרים להתמודד לבדם וללא הכלים הנחוצים על מנת להעניק טיפול ועזרה לנפגעים, וכך נוצר נזק בלתי הפיך. האמנה מחייבת את מנהיגי הקהילות לפעול ולקדם את המאבק באלימות מינית בקהילתם. ההתמודדות עם פגיעה מינית היא מורכבת ודורשת רגישות, ידע וכלים, שעד היום לא היו למנהיגים. בעזרת מרכזי הסיוע יקבלו מנהיגי הדתות את הכלים הנחוצים לטיפול בהתמודדות עם פגיעה מינית.

באמנה עליה חתמו מנהיגי הקהילות נכתב:

כל אדם זכאי לחיות בביטחון ובסביבה מוגנת מפגיעה בגופו או בנפשו. אנו מגנים אלימות מינית על כל גווניה כלפי כל אדם באשר הוא, במרחב המשפחתי, הקהילתי והציבורי. אנו לוקחים על עצמנו אחריות להיות חלק בלתי נפרד במאבק בתופעה של אלימות מינית. אנו עומדים כחומה ומגן לבני ובנות קהילותינו על מנת למנוע כל פגיעה ונהווה כתובת לתמיכה וסיוע.

עתליה שיינפלד, מנהלת מרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית חיפה והצפון:

מאחורי האמנה עומדת קואליציה של אנשי דת מעדות שונות שחברו יחד והתחייבו להוות כתובת נגישה, מקצועית ואחראית. לא זכורה לנו עבודה משותפת והתגייסות כזו של מנהיגי הדת מן השורה הראשונה. יש בכך מסר מעודד לנפגעים ונפגעות בקהילות השונות, בתקווה ורצון שכנס זה הוא הזדמנות לכל מי שרוצה להצטרף לאמירה המשמעותית הזו ולקבל כלים בסיסיים לפעולה ברוח האמנה. האמנה תמשיך לעבור בכל הארץ וכולם מוזמנים לחתום עליה ולהצטרף למאבק באלימות מינית.

הרב הראשי לישראל, דוד לאו, התייחס בכנס לנושא האלימות במשפחה ואמר:

מדי יום שבת אחרון של חודש, עומדים אנו בבתי הכנסת ומתפללים, מייחלים לחודש אחר וחדש, אנו מבקשים שיהיו חיים שאין בהם בושה וכלימה, חיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמיים. כלומר, ליראת כבוד ולהתייחסות ראויה בכבוד לאחר, לא פחד. כי בסופו של דבר, אחרת יהיו אלו חיים של בושה וכלימה.

כל דרכי האלימות השונים, הם לא דרכי תקשורת שצריכות להיות בין בני אדם, ובוודאי לא בין בני משפחה. אין לדרכי האלימות מכל סוג שהוא שום היתר, אין להם הצדקה, אין לזה שום אפשרות לחיים. האלים בסופו של דבר מאבד את יכולתו לחיות חיים נורמליים לא פחות משהוא גורם לצד השני לאבד את החיים הנורמליים. זהו הזמן לשלב ידיים, הרגשתי לעצמי כחובה אכן להצפין ולהגיע לכאן, כדי לעמוד כאן עם נציגי הדתות, ולומר כולנו בקול אחד וברור – נגד אלימות, נגד שנאה, וכשאלימות קיימת בתוך משפחה זהו הדבר הגרוע ביותר.

הקאדי חטיב חלבי התייחס למעמד האישה ואמר:

העדה הדרוזית שמה במרכז את האדם, בהיותו אדם אשר ברא אותו האל. לכל אדם, איש או אישה, ילד או ילדה, נער או נערה, דתי או חילוני, הזכות להיות מוגן מכל פגיעה באשר היא, ושלא לומר מפני פגיעה מינית. כידוע החברה הדרוזית הינה חברה מסורתית העוברת שינויים רבים בעשורים האחרונים, במיוחד בכל הקשור למעמד האישה הדרוזית.

בדת הדרוזית נקבע לפני כאלף שנה כי לאישה מעמד שווה לגבר, מתוך אמונה שהאישה היא הבסיס למשפחה והעוגן לה. השוויון המוענק לאישה הינו בכל תחומי החיים, בין היתר הזכות להתחתן ולהקים משפחה לפי בחירתה לבד. וכך גם הזכות לבקש גירושים, הזכות על גופה ורצונה. חשוב לציין זאת מכוון שלצערנו, מרבית מקרי האלימות הקיימים הם נגד נשים, ולפני שנדון בסוגיה זו יש להגדיר תחילה את זכויות ומעמד האישה, כשווה לגבר.