מגמת עליה בשכיחות הסובלים משיתוק מוחין

“מגמת עליה בשכיחות הסובלים משיתוק מוחין בשל הגידול במספרם של פגים קטנים ששורדים כיום”. את הדברים אמרה ד”ר לילך שמר – מאירי, מומחית ברפואה התפתחותית של כללית ומ”מ מנהלת מערך התפתחות הילד, ביום העיון השנתי של מערך מכוני התפתחות הילד של כללית בחיפה וגליל מערבי שהוקדש הפעם לנושא הקשה והטעון של מורכבות הטיפול בילדים עם שיתוק מוחין.

צוות התפתחות הילד שארגן את יום העיון על שיתוק מוחין

שיתוק מוחין הוא שם כולל לקבוצה של הפרעות נוירולוגיות, בהן קיימת פגיעה במוח המתפתח (כלומר בתקופה העוברית, התקופה הסב לידתית או שנות החיים הראשונות).

ד”ר לילך שמר – מאירי מסבירה: שיתוק מוחין מופיע בשכיחות של כ-2-3 מקרים לכל 1000 איש והיא נמצאת במגמת עלייה עקב הגידול במספר הפגים הקטנים במיוחד (מתחת ל-1,000 גרם), ששורדים עם התפתחות הרפואה.

ישנם מספר גורמים להתפתחות שיתוק מוחין לדוגמא: מצוקה בלידה, העדר אספקת חמצן למוח, פגות עם משקל לידה נמוך (מתחת ל– 1,000 גרם), דימום תוך מוחי, זיהומים בהריון, חבלות מוחיות קשות בגיל הרך ועוד.

שיתוק מוחין מוגדר כפגיעה מוחית שאינה מתקדמת, אולם תוצאותיו משתנות ומחמירות עם גדילת הילד. ההפרעה מתבטאת בעיקר בתפקודים המוטוריים והיא מלווה בדרך כלל בשיתוק הגפיים כשהפגיעה השכיחה ביותר היא ספסטיות, כלומר: שרירים מכווצים ונוקשים, יחד עם פגיעות נוספות, כדוגמת הפרעות ראייה, הפרעות למידה או לקות שכלית, פרכוסים, ריור, בעיות בליעה ואכילה, אי שליטה על סוגרים ועוד.

יש מספר סוגים של שיתוק מוחין והסיווג נעשה עפ”י הפיזור האנטומי, הפרעת התנועה והמוגבלות התפקודית.

לדוגמא:

  • שיתוק מוחין ספסטי המי-פרטי (עוויתי של מחצית מאורך הגוף) מתבטא בנוקשות שרירים בצד אחד של הגוף ולפעמים התפתחות עקמת בעמוד השדרה.
  • שיתוק מוחין ספסטי די- פלגי (שיתוק דו- צדדי של הרגליים) – בו קיימת נוקשות שרירים בשתי הרגליים.
  • שיתוק מוחין ספסטי טטרפלגי (מעורבות עם מתח שריר מוגבר של ארבעת הגפיים), זהו הסוג החמור ביותר, חלק מהילדים הלוקים בהפרעה זו אינם יכולים ללכת או אפילו לשאת את הראש באופן יציב. מלווה פעמים רבות בקשיי למידה בינוניים עד חמורים.
  • שיתוק מוחין אטקטי – פגיעה מוחית שכתוצאה ממנה מושפעים היציבה ושיווי המשקל.

אין כיום טיפול שמרפא שיתוק מוחין, אך ישנם טיפולים אשר נועדו להקל על הסימפטומים ולשפר את איכות החיים של הילד. הטיפולים התומכים כוללים: פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק ושימוש בעזרים אורתופדיים שמטרתם שמירה על אורך השריר ועל טווח התנועה שלו. טיפולים תרופתיים והתערבותיים להקלה על נוקשות השרירים כוללים הזרקות מקומיות של בוטולינום או משאבת בקלופן – במקרים בהם הספסטיות חמורה במיוחד.

ביום העיון הציגה ד”ר שמר, את סיכום פעילות ומגמות לעתיד. עו”ס רינת דגן, העבירה הרצאה על אלימות במשפחה וכיצד על צוותים רפואיים לפעול כשנתקלים בתופעה קשה זו. צוות היחידה להתפתחות הילד של כללית ביוקנעם הציג מקרה של טיפול בפעוט עם שיתוק מוחין. ד”ר בת חן פרידמן, מנהלת המרפאה השיקומית לילדים ברמב”ם הציגה חידושים בטיפול בשיתוק מוחין. ד”ר אבי ברכר, רופא התפתחותי במכון ביוקנעם, שהינו גם איש תיאטרון ובמאי, הרצה על שיתוק מוחין בשירה, קולנוע והצגות.

יום העיון  היה מרגש ביותר אך גם נשא מסר אופטימי לאחר שהקהל שמע את סיפורה של ד”ר הודיה אוליאל, סטג’רית בבית חולים קפלן, אשר ריגשה את כל עם ישראל בעת שהדליקה משואה ביום העצמאות, ואשר סיפרה לנוכחים על חייה כמי שעל אף ההתמודדות עם שיתוק מוחין הפכה לרופאה.

הגב לכתבה

אורח: כתובת האימייל שלך לא תפורסם • ניתן להירשם לאתר כאן למעלה ואז התגובה מאושרת באופן מיידי.