פרויקט "סחר הוגן חיפה" הוא פרויקט שקם במטרה לקדם צריכת מוצרי סחר הוגן בישראל. הפרויקט הוא חלק מפרויקט ערי סחר הוגן הבינלאומי בו משתתפות מעל 2100 ערים בעולם – כולל מדריד, פריז, לונדון, בריסל, סן-פרנסיסקו ועוד, שמטרתו שינוי הרגלי הצריכה של הצרכנים בעיר לצריכה אתית.
סחר הוגן-תו הנמצא על מוצרים ומבטיח שהם יוצרו ללא ניצול של בני אדם, עבדות, עבודת ילדים וכדומה. התו בא לתת מענה לכל אותם מוצרים כמו קפה, קקאו ותה שאנחנו צורכים ביום יום שמגיעים ממדינות עולם שלישי ובהם מדווח מספר רב של מקרי ניצול בשנה.
בתאריכים 18-19 ביולי יתקיים כנס פעילים בחיפה בהאבטיפוס-מעלה השחרור 17 וההשתתפות הינה ללא תשלום.
פעילים ופעילות שישתתפו יקבלו הכשרה שתכלול:
א. לימוד מעמיק על נושא הסחר הוגן, זכויות עובדים בעולם והדרך של סחר הוגן לתיקון עוולות בעולם
ב. חשיפת התכנית האסטרטגית להפיכת חיפה לעיר הסחר ההוגן הראשונה בישראל.
ג.גיבוש צוות פעילים פעיל המחולק לצוותים.
3. הפעילות מתמקדת בהפיכת חיפה ל"עיר הסחר הוגן" הראשונה בישראל תוך עמידה בחמישה הקריטריונים: החלטה בעירייה, מעבר עסקים למוצרי סחר הוגן, פעילות בבתי ספר, אוניברסיטאות, בתי תפילה וכדומה, עשיית אירועים בקהילה להעלאת המודעות ופרסום כתבות במקומונים וגיבוש צוות היגוי שיוביל את הפרויקט.
רז פרוגל מיוזמי ומובילי הפרויקט בעיר ובארץ מספר לחי פה:
התגובות לסחר הוגן הן כמעט תמיד תגובות תומכות, אין אדם ששלם עם זה שהמוצרים שהוא קונה יוצרו בידי עבדים, אך כיום קשה לתת אלטרנטיבה לצריכה בסחר הוגן בישראל וזו הבעיה שאנשים מתקילים אותנו בה. ולכן קמנו. המסר הוא שאנחנו ארגון שיעשה שינוי בעולם על ידי מעשה קטן של כל אחד כמו לשים לב לאיזה מוצר הוא קונה, ובשביל שזה יכול לקרות אנחנו צריכים איתנו עוד אנשים שמאמינים שאפשר להעביר את עבודת הילדים מן העולם בקרוב.
רז פרוגל, בן 23 תושב חיפה, מספר על ההחלטה:
כשהייתי נער, בסביבות גיל 16, החלטתי להפסיק לאכול שוקולד. הוריי וחבריי הגיבו בהשתוממות. מה גורם לאדם צעיר, בריא בנפשו, לוותר מרצונו החופשי על מחצית מעולם הקינוחים? ההתנזרות שלי משוקולד היוותה גורם מזרז בחלק ניכר מהריבים שלי בגיל ההתבגרות עם הוריי, אשר חשבו כמובן שהבן שלהם נחטף על ידי כת זדונית אשר מתנזרת מהנאות העולם-הזה.
המציאות הייתה, כמובן, פשוטה בהרבה – בשוקולד, כמו במוצרים רבים אחרים שאנו צורכים באופן יום-יומי, מעורבת תעשייה אכזרית של ניצול ילדים, של סחר בעבדים ושל העסקה פוגענית – ולא יכולתי לשאת את המחשבה שהמותרות שלי גורמות לתופעות האלו, גם אם בצד השני של הגלובוס.
מדובר היה בחרם – ומגוון המוצרים המוחרמים הלך ותפח מדי יום, כשגיליתי שתופעות דומות מתרחשות גם בייצור של בגדים, הנעלה, מוצרי אלקטרוניקה ועוד. כבר כמעט שעברתי לגור במערה בהר מירון ולצרוך רק דבש חרובים מתוצרת עצמית, כששיחה עם חבר גרמה לי להבין שלא זו הדרך. "אני לא מבין אותך", הוא אמר – "בכל מקרה יהיו ילדים עבדים. גם אם נניח שהחרם שלך עובד, הוא הופך אותם לילדים מובטלים במקרה הטוב". עולמי חרב עלי.
הרבה מים זרמו מאז בקונגו, ואני התבגרתי ואיבדתי את הנאיביות שמאפיינת נערים – אבל לא איבדתי את התקווה לחיות בעולם ללא עבדות וללא עבודת ילדים – תקווה שצריכה להיות טריוויאלית לחלוטין בשנת 2019. היום אני כבר מבין שהאמצעי לעשות זאת הוא לא חרם חסר אבחנה – אלא בדיוק להיפך, צריכה מודעת.
"סחר הוגן" הוא תווית המופיעה על מוצר, ומעידה על כך שהוא יוצר ללא תופעות מזוויעות של עולם התעסוקה – מרמת חומר הגלם ועד למוצר המוגמר. בעצם, זה ממש כמו תעודת כשרות, רק למוסר. מעסיקים ויצרנים יכולים לדאוג לפיקוח על מוצריהם, וכך ניתן לוודא שהיצרנים במדינות הקצה – במזרח אסיה, באפריקה ובדרום אמריקה – מקבלים תנאים ראויים המאפשרים להם להתקיים בכבוד.
במדינות רבות מדובר בתווית נפוצה ביותר – לעתים אף קשה למצוא מוצרים בלעדיה, במיוחד בתחומים הידועים בבעייתיות שלהם (כגון קקאו, שוקולד, קפה, תה וסוכר) – אך בארץ קשה למצוא מוצרים בסחר הוגן, המבחר מצומצם והמחירים גבוהים. כדי לפתור את הבעיה הזו החלטנו – אני ושותפיי ב'סחר הוגן חיפה' – להפוך את חיפה לעיר הסחר ההוגן הראשונה בישראל!
אנחנו מדמיינים את בתי הקפה של הכרמל מציעים קפה בסחר הוגן; את הקונדיטוריות משתמשות בסוכר בסחר הוגן ואת המכולות מציעות מגוון רחב של מוצרים שיוצרו בתנאים הוגנים; אנחנו מעזים לדמיין עולם ללא עבודת ילדים, ללא עבדות וללא סחר בבני אדם.
כל זה לא יוכל לקרות בלעדיכם, חיפאיות וחיפאים, אומר פרוגל ומזמין אתכם להצטרף לכנס הפעילים שיתקיים כאמור בתאריכים 18-19 ביולי בהאבטיפוס-מעלה השחרור 17. ההשתתפות הינה ללא תשלום.
רעיון טוב אפשר להרויח גם בלי ניצול
הקומוניזם על הנייר רעיון מקסים… אבל נגד הטבע האנושי. גם היוזמה הזו מקסימה על הנייר אבל לא תעמוד במבחן המציאות. כאשר מעבר לכביש יימכר המוצר יותר בזול רוב מכריע יקנה את המוצר הזול. לא יעמוד בתחרות וישקע.
התוצאה של זה תמיד זהה:
מחירי המוצרים מתייקרים, וחומרי הגלם נרכשים ממדינות עמידות יותר שיכולות להרשות תנאים טובים יותר. לא מהמדינות העניות שזקוקות לכסף.
האזרח החיפאי ישלם יותר, והילד העני לא מקבל את הכסף.
במודל הזה, שניהם נעשים עניים יותר.
כל זה כדי להשקיט את המצפון של צעיר ישראלי ממעמד הביניים.
בהצלחה חבר,ה
יוזמה נהדרת תודה לכם!
תתחילן בעיריה הוגנת!
רק השבוע שמעתי סיפור בקופת חולים על אזרח שהתלונן על זבל במדרכות סביב שכונתו אז כן הגיע טנדר מהעיריה עם עגלה מחוברת מאחור אך העובדים ממש לא יצאו מהרכב כי קר בחוץ אז הוא עקב אחריהם והבין שכנראה יש לעיריה ג'י פי אס שעוקב אחר מיקום הרכב כי הם עצרו כמה דקות בכל נקודה ונקודה אבל כלל לא יצאו מהרכב להרים לכלוך לעגלה.אולי בתור יעול תתקינו לרכב גם מצלמה שתראה לכם מה עושים העובדים בכל נקודה ונקודה.
קישקוש בלבוש. לפעילים הנמרצים אין מושג קלוש מאין באים החומרים ומי מגדל אותם, איזה תעשיות מעורבות ומהם ההליכים התעשייתיים המעורבים ביצור, אבל…
איזה פתרון יותר טוב הם מציעים לילדלים ההודים אן הסינים או הדרום אמריקאים העובדים כטענתם בתהליך היצור? ממה הם יתפרנסו / יפרנסו את משפחתם? שילמדו בריאלי עד גיל 18 ויתגייסו לנח״ל?
למה לא להלחם על גיל מינימום לנישואין לילדות מוסלמיות / אפריקאיות / סיניות וכו? לא פוליטיקלי קורקט בשבילם?
באמת השוקולד זו הבעיה של ההולם ההגון?
ואיפה בכלל אירגון האום עם תיכנון המשפחה בכל מדינות העולם השלישי כי הכסף כן נמצא ומשרות מחולקות אבל אין פיקוח מה עושים הפעילים בכסף.