עמותת "אור למשפחות" קיימה ערב למשפחות שכולות בזאפה חיפה • סיקור ותמונות

עמותת אור למשפחות מחזקת הורים שאיבדו את ילדיהם במערכות ישראל, באמצעות חוויות מקרבות ומעצימות. העמותה חוללה מהפיכה בתפיסת השכול בישראל, על ידי פעילויות שמחות, בארץ ובחו"ל, המעודדות את ההורים והאחים השכולים לחזור למעגל החיים. גם ערב זה, בו הופיעו הזמרת קרן פלס והבדרן יוסי וידר, הוא חלק מסדרת אירועים זו ומוקדש לעידוד המשפחות השכולות.

עירית אורן גונדרס פתחה את הכנס בתודות לאיזי שרצקי, התורם לעמותה, שנבצר ממנו להגיע. עירית ציינה כי עמותת אור למשפחות מקיימת במשך כמעט עשור אירועים להורים שכולים:
הזמן בפתחו של הקיץ אינו מקרי. זהו זמן הזיכרון של מלחמת לבנון הראשונה, השנייה, צוק איתן ועוד… בערב שכזה אנחנו עוצרים לרגע לאסוף כוח, להתחזק ולהטעין את הנשמה ולהמשיך בכוחות מחודשים.
הערב נמצאים: הורים ואחים, תומכים ותורמים. בזכות התרומות לעמותה, ייצאו השנה מאה הורים לנופש ברומא ומאה הורים לנופש במילאנו.
עירית הודתה גם לחיפאי אלי דבי, מראשי עמותת "לנצח אחי"

רפאל חיון, אביו של יוגב ז״ל, קצין מצטיין בחיל הים (יוגב נהרג בעת מילוי תפקידו במעבדה של חיל הים). רפאל תאר את החוויה הנפלאה והמגבשת אשר עבר במהלך הנסיעה במשלחת מטעם העמותה: "אור למשפחות הוא אור לנשמה… חזרנו עם חוויה יוצאת מן הכלל…"

נחמה אריאל – אמא של סגן אביב אריאל ז"ל, שנהרג בשנת 1985:
"הנסיעה למילאנו התקבלה אצלי יום לפני הטיסה בהפתעה מוחלטת… עירית התקשרה וביקשה ממני להתארגן תוך 24 שעות לטיסה. החוויה המטלטלת של המסע שהיה בכי, צחוק וחיבוק ענק מהמשפחות ומהמארגנים… לא רקדתי מאז אובדן הילד ובנסיעה הזאת רקדנו ושרנו… הייתה זו הרגשה של חוסר שפיות – הלכנו ברחובות רקדנו ושרנו ובכינו הכל התבלבל… המון תודה לעירית ולשלמה בעלה שהיה איתנו במסע."

ח"כ רם בן ברק (כחול לבן), מי שלחם בסיירת מטכ"ל והיה המשנה לראש המוסד:
(רם הוא תושב נהלל, אח שכול – אחיו הבכור זוהר נהרג במלחמת יום הכיפורים האם פנינה גם היא אחות ששכלה את אחיה במלחמת השחרור):
כבוד גדול הוא עבורי להיות פה הערב. העמותה מרכזת פעילות מדהימה וצריך לברך עליה.
הדרך הארוכה של החיים שלי הביאה אותי, בסופו של דבר, לפוליטיקה. ההורים שלי היו צריכים לחתום, כדי שאלך לקרבי, מאחר שבעת גיוסי לצה"ל הייתי אח שכול. היום, לא בטוח שהייתי חותם לילדיי, אם חלילה הייתי באותה סיטואציה. אנחנו, המשפחות השכולות, יש לנו אינסוף ימי זכרון, אבל המקום שבו אני מרגיש את החוסר, יותר מכל, הוא הרגע שבו אנו יושבים בערב חג, אני ואחיותיי… בכל אירוע כזה אי אפשר להתעלם מהמחשבה ״תארו לכם שהוא היה פה איתנו עם אשתו וארבעה ילדים״… אבל האובדן הנורא הזה לא היה לחינם – 24,000 אלף טובי בנינו לא הלכו לחינם… כולנו עם אחד מדינה אחת, שאנחנו רוצים לשמור עליה ושהיא תשמור עלינו.
תודה ענקית לכם, בני המשפחות השכולות, שאתם פה, שומרים על המדינה וממשיכים בחיים, לצד השכול.

תמונות נוספות מהערב המרגש