קיים חשש שנמלי ישראל לא יוכלו לקלוט ולטפל באוניות מסחר

נשיא לשכת הספנות ד"ר יורם זבה הזהיר בכנס חיפה לחקר הים התיכון:
קיים חשש שתוך מספר שנים נמלי ישראל לא יוכלו לקלוט ולטפל בעיקר אוניות המסחר של מדינות אירופה
*יו"ר ומנכ"ל חיפה כימיקלים נדב שחר: "אני לא בטוח שאני כלקוח של הנמל נמצא במרכז בסופו של דבר חוסר הוודאות דוחף עסקים החוצה מפה. השער של מדינת ישראל שנקרא 'נמל ימי' חייב לעבוד ביעילות, תוך שהוא שם את הלקוח במרכז"*

מדינת ישראל ונמלי הים של מדינת ישראל אינם ערוכים לשינויים המתחרשים בעולם הספנות העולמי עד כדי חשש שתוך מספר שנים מועטות נמלי ישראל לא יוכלו לקלוט ולטפל באוניות משא גדולות, שיהוו את עיקר אוניות המסחר של מדינות אירופה – כך מזהיר נשיא לשכת הספנות ד"ר יורם זבה בפאנל שדן בהתפתחות הנמלים בישראל במסגרת כנס חיפה הראשון לחקר הים התיכון של אוניברסיטת חיפה.
ד"ר זבה דיבר על כך שבשנתיים הקרובות מרבית מדינות אירופה יעברו לסחור באוניות גדולות שיכולות לשאת כ-13 אלף מכולות, שלהן אין מענה מספק בנמלים הישראלים כיום. "זו תהייה הפעם הראשונה שלא תתאפשר כניסה לישראל של אוניות גדולות ומודרניות. אם זה לא יקרה תוך שנתיים-שלוש זה יקרה תוך ארבע-חמש שנים, אבל זה לא משנה, כי הרציפים החדשים שיכולים לקלוט ספינות בגודל כזה יבנו על פי התחזיות בעוד שבע-שמונה שנים", אמר. בהקשר זה אמר מנכל חנ"י שלמה ברימן כי הוא מתחיב שחנ"י יעמדו בלוחות הזמנים בהקמת שני הנמלים עליהם החליטה הממשלה.
הפאנל הראשון בכנס, שהובל על ידי בית הספר למדעי הים של אוניברסיטת חיפה והמרכז הישראלי לחקר הים התיכון שבראשו עומדת האוניברסיטה, דן ביחסי הגומלין שבין הנמלים בישראל, התעשייה ומשרדי הממשלה השונים. "בעולם שבו מרבית משאבי היבשה הולכים ומתדלדלים – הים לא יכול להיות המוצא – הוא חייב להיות המוצא! העמקת הידע לגבי יכולותיו של הים – זהו האתגר שאוניברסיטת חיפה, בית הספר למדעי הים על שם ליאון צ'רני והמרכז הישראלי לחקר הים התיכון לקחו על עצמם", אמר נשיא אוניברסיטת חיפה עמוס שפירא.
ד"ר זבה התייחס למאבק שבין ממשלת ישראל לעובדי הנמלים ואמר כי ההתמקדות בשאלה האם העובדים יעילים או לא או האם התחרות תייעל את העבודה או לא היא מוטעית, מכיוון שהמחסור הקיים בישראל והצורך בפיתוח ובהקמת נמלים שיכולים לתת מענה לדרישות של עולם הספנות המודרני אינו קשור כלל לאיכות העבודה של כוח האדם. "אסור שהשקעה של מיליארדים בפיתוח הנמלים תבוא כדי לפתור בעיה מול העובדים ואסור שפתרון בעיות מול העובדים או של העובדים יהיו קשורות לשאלות של פיתוח", אמר. בעניין הספציפי של המאבק בין הממשלה לעובדים אמר ד"ר זבה כי בישראל יש "פטנט" מיוחד, שבו בכל פעם שיש מחלוקת בין המעסיק לעובדים, הולכים לבית משפט. "בתי המשפט הם לא המקום לפתור בעיות מול העובדים. הם לא פתרו עד היום שום דבר והם לא יפתרו גם בעתיד".
"לא פעם הנמלים מגלגלים את האחריות על פריקת התוצרת על הלקוח. אני לא בטוח שאני כלקוח של הנמל נמצא במרכז", אמר נדב שחר, יו"ר ומנכ"ל חיפה כימיקלים ונתן כדוגמא את המקרה של מסוף האמוניה, "המסוף לא שייך לנו, הוא שייך לנמל, אבל מסיבות כאלה ואחרות, הם לא רוצים לתפעל אותו, ואנחנו נאלצים להיות אלה שמתפעלים אותו", אמר.
בעיקר דבריו של שחר הוא תאר את הקשיים של חברה בינלאומית להתמודד עם תנאי אי הוודאות שהנמלים בישראל יוצרים. כשדיבר על ה"מודל הישראלי" של נמלים הוא הקרין תמונה מתוך עיתון בו נראים שני יושבי הראש של הנמלים בחיפה ואשדוד. "כדי לעמוד ב'מודל הישראלי' עלינו לבצע מספר פעולות שמגדילות את העלויות בצורה משמעותית. עלינו להגדיל מלאים ולפזר אותם, גם בחו"ל, יש לנו גידול בעלויות חומר ועוד". גודל העלויות הנוספות אותן הציג שחר הסתכמו בכ-80 מיליון דולר לשנה. "בסופו של דבר חוסר הוודאות דוחף עסקים החוצה מפה. השער של מדינת ישראל שנקרא 'נמל ימי' חייב לעבוד ביעילות, תוך שהוא שם את הלקוח במרכז".