אם היו אומרים למשפחתו של רב״ט יונתן אפרים באומגרטן לפני כמה שנים שבנם ישרת כלוחם בצה״ל הם לא היו מאמינים. לפני כשנתיים קיבל יונתן החלטה ששנתה את מסלול חייו.
למרות שבמשך כל החיים הוא גר בהולנד ואף סיים לימודי תואר ראשון במשפטים ועבד כעורך דין, הוא בחר לעלות לישראל ולשרת כלוחם בצבא.
״הבנתי שאני רוצה להגשים את החלום״
רב״ט יונתן אפרים, בן 23, נולד וגר במשך כל חייו בהאג שבהולנד. יונתן הוא האח הצעיר במשפחה, בן זקונים לאם אמריקאית ולאב הולנדי. לימודי משפטים כבר הפכו למסורת במשפחתו.
״בית משפט וחוקים זה ממש חלק מהמשפחה שלי, הוא מספר, אבא שלי הוא עורך דין וכך גם סבתא שלי. בחרתי ללכת בעקבותיהם וסיימתי לימודי תואר ראשון במשפטים״.
במשך תקופה ארוכה עבד יונתן במשרד עורכי דין, עד שהבין שתחום המשפט פחות מעניין אותו. עוד כשהיה בן 12 נבט בליבו של יונתן החלום לעלות לישראל.
״הפעם הראשונה שביקרתי בישראל הייתה בגיל 12״, ממשיך בסיפורו, ״הייתי בכותל וראיתי חיילים עם מדים. אני זוכר ששאלתי את עצמי למה הם פה. עם הזמן הבנתי שחשוב לי מאוד להתגייס לצבא כי אני יהודי. זה הפך להיות חלום״. למרות שהרעיון
עלה בראשו כבר אז המשיך יונתן בחייו בהולנד – הוא למד, עבד ולא העלה בדעתו
שיש אפשרות להגשים את החלום.
המחשבה לשרת בצה״ל חזרה שוב ברגע לא צפוי:
״חבר טוב שלי מהולנד החליט
לעלות בתכנית של גרעין צבר והוא סיפר לי עליה. הבנתי שככה אוכל להתגייס,להיות לוחם ולהיות חייל בודד. התלבטתי כי ידעתי שאני רוצה לעשות צבא, אבל היתה לי עבודה טובה ומקום נוח. הייתי בשלב בחיים שידעתי שאם אני לא עושה את השינוי עכשיו אני לא אעשה אותו בכלל. החלטתי להגשים את החלום ולעלות לארץ״.
יונתן הגיע לישראל ב- 2016 יחד עם גרעין צבר. ״בגרעין עושים עליה יחד עם
אנשים מכל העולם וגרים בקיבוץ ביחד״, מסביר על התכנית, ״גרנו בקיבוץ בניר
עציון. יש לי שם משפחה מאמצת״.
בדצמבר 2018 התגייס לצה״ל. את החודשיים הראשונים עבר במחווה אלון. שם למד
עברית והתאקלם. ״אני זוכר את הפעם הראשונה שהייתי על מדים״, מוסיף
בהתרגשות, ״הייתי במחווה, ידעתי שאני באמת חייל. אני לא יכול להסביר את
ההרגשה. הבנתי שאני מגשים חלום״.
בסוף התקופה במחווה אלון הגיע יונתן לגדוד 605 של ההנדסה הקרבית.
״רציתי לעשות משהו מעניין בצבא, בשבילי המשמעות של זה היתה להיות לוחם קרבי. הייתי מחובר לתחום של אימון גופני עוד מהולנד, שם ניהלתי חדר כושר במשך שמונה שנים, אז רציתי לעשות משהו שמשלב ספורט״, ממשיך, ״אהבתי את העשייה בהנדסה קרבית. יש בחיל שילוב בין להיות לוחם ובין ללמוד את תחום החבלה. הנושאים האלה עניינו אותי מאוד״.
לאחר טירונות של ארבעה חודשים וארבעה חודשים נוספים באימון מתקדם בגדוד
605, הגיע יונתן לגדוד המבצעי. הגדוד של יונתן תופס קו בתקופה האחרונה
באזור בית חגי, שבשומרון. לחי פה הוא מספר:
״כל יום וכל לילה אנחנו עובדים כדי לשמור על התושבים. זאת תקופה לא קלה אבל מעניינת ומשמעותית מאוד. אני שמח כשאני יודע שאני מגן על התושבים ועל המדינה״.
"קשה להיות יהודי בהולנד"
״הולנד וישראל שונות מאוד, קשה להסביר עד כמה. קשה להיות יהודי בהולנד״, מספר, ״בישראל אני אוהב את האנשים, את האוכל ואת השמש (לא באוגוסט). גם הנוף שונה מאוד, הולנד מישורית מאוד ובישראל יש הרבה הרים. אני אוהב את הטבע הישראלי. בניר עציון יש נוף מדהים. זאת הסיבה שאני חושב להמשיך לגור בחיפה אחרי הצבא״.
בחיים במדינה רחוקה יש גם הרבה קשיים: ״לא קל לי להיות רחוק מהבית, בלי
המשפחה. גם להורים לא קל עם המרחק אבל אנחנו שומרים על קשר כל הזמן.
החברים והמשפחה המאמצת עוזרים לי לא להרגיש לבד״.
לאורך השירות חווה יונתן אירועים רבים והתמודד עם אתגרים. ״אני נהנה
מהעבודה שאנחנו עושים ומחובר מאוד לאנשים שאיתי. כשיש קשיים החברים עוזרים
אחד לשני. הכרתי פה חברים לחיים״. לפני סיום מוסיף יונתן טיפ קצר, ״תמיד
תזכרו שהכי חשוב ללכת בעקבות החלום״.