חוקרות מהכללית: שילוב של תרופות לפעילות יתר של בלוטת התריס ולהפרעת קצב לב מהוות סיכון חמור

[hide_post_ads]

ד"ר מיכל גרשינסקי, מומחית באנדוקרינולוגיה במרכזים הרפואיים של כללית בחיפה, לין וכרמל, הציגה עבודת מחקר אותה ביצעה בשיתוף פעולה בין צוותי מחלקת אנדוקרינולוגיה והמחלקה לאפידמיולוגיה של שרותי בריאות כללית בכנס האיגוד האירופאי לאנדוקרינולוגיה שהתקיים בברצלונה.

ד"ר גרשינסקי, מסבירה כי זה ידוע שהתרופות שניתנות לטיפול בפעילות יתר של בלוטת התריס עלולות לגרום לירידה פתאומית ומסכנת חיים בכדוריות הדם הלבנות. מדובר בתופעת לוואי נדירה המתרחשת ב- 0.2-0.5% מהמטופלים. כדוריות הדם הלבנות מגינות על הגוף כנגד זיהומים חיידקיים, לכן במצבים של מחסור חמור בכדוריות הדם הלבנות המטופל חשוף לזיהומים חיידקיים מסכני חיים.

תרופת אמיודרון, שהינו טיפול מקובל לחולים עם הפרעות קצב הלב, עלולה לגרום לפעילות יתר של בלוטת התריס בכ- 10% מהמטופלים בתרופה וחלקם אף יזדקקו לטיפול בתרופות כנגד יתר תריסיות.

שלושת החוקרות, ד"ר גרשינסקי, וד"ר נעמי גרוניך וד"ר עדית לביא שחקרו את הנושא הראו לראשונה שבקרב המטופלים שנחשפו לאמיודרון ונזקקו לטיפול נוגד פעילות היתר של בלוטת התריס, חלה נסיקה בסיכון לתופעה של ירידה פתאומית בכדוריות הדם הלבנות. בקבוצה זו שכיחות התופעה עלתה פי 5 בהשוואה לחולים שקיבלו את הטיפול כנגד פעילות יתר של בלוטת התריס מסיבות אחרות.

הסיבוך המסוכן מתרחש לרוב בחודשיים הראשונים לתחילת הטיפול. נוכח הנתון המרשים שגילו, ממליצות החוקרות לשקול בקפידה מתן אמיודרון במטופלים עם הפרעות קצב לב ולתת את התרופה רק למי שעבורם לא קיים טיפול אחר. בחולים שפיתחו את פעילות היתר של בלוטת התריס על רקע טיפול באמיודרון החוקרות ממליצות לבצע מעקב צמוד אחרי ספירות הדם, כדי לזהות את המגמה המסוכנת מוקדם ככל האפשר.