(חי פה תאגיד החדשות של חיפה והסביבה) – מחלה שקטה, שעלולה לגרום לשברים קשים, לנכות ואף למוות, ממשיכה לסבול מתת אבחון ומתת טיפול בישראל. למרות שבדיקת צפיפות העצם כלולה בסל הבריאות מגיל 60, רבים אינם מבצעים אותה במועד. לקראת הכנס השנתי של העמותה הישראלית לאוסטיאופורוזיס ומחלות עצם (עיל"א), מתריעים המומחים על הצורך להגביר את המודעות, לשפר את האבחון ולהכניס את הבדיקה למדדי האיכות של מערכת הבריאות.
אחת מכל שלוש נשים ואחד מכל חמישה גברים
על פי פרסום איגוד הרופאים, אוסטיאופורוזיס (דלדול עצם) היא אחת המחלות השכיחות, אך גם הפחות מאובחנות, בקרב האוכלוסייה המבוגרת בישראל. לפי הערכות מכבי שירותי בריאות, בישראל חיים כחצי מיליון בני אדם עם המחלה. מדובר במחלה המאופיינת בירידה בצפיפות העצם ובהיחלשות המבנה שלה, דבר המעלה משמעותית את הסיכון לשברים, לעיתים גם בעקבות נפילה קלה או פעולה יומיומית פשוטה.
המחלה פוגעת באחת מכל שלוש נשים ובאחד מכל חמישה גברים מעל גיל 50. אחד הקשיים המרכזיים בהתמודדות עמה הוא היעדר סימנים מוקדמים: ברוב המקרים אין כאבים או תסמינים המעידים על התפתחותה, ולכן לא מעט אנשים מגלים שהם חולים רק לאחר שנגרם שבר.
שבר אחד עלול לשנות את החיים
נפילה בבית, התכופפות להרמת חפץ או חבלה שנראית לכאורה קלה, עלולות להסתיים בשבר בשורש כף היד, בחוליות עמוד השדרה או בצוואר הירך. לשברים אלה עלולות להיות השלכות משמעותיות על התפקוד, העצמאות ואיכות החיים, במיוחד בקרב אנשים מבוגרים. שבר בצוואר הירך נחשב לאחד השברים המסוכנים ביותר בגיל המבוגר. הוא מדורג כגורם השביעי לתמותה בקרב קשישים וכגורם השני לנכות בקרב בני 65 ומעלה, לאחר שבץ מוחי.
מחקר שנערך עבור עיל"א (העמותה הישראלית לאוסטיאופורוזיס ומחלות עצם) בשנת 2017 מצא כי בישראל מתרחשים מדי שנה קרוב ל-9,000 אשפוזים בעקבות שברים בצוואר הירך. העלות הישירה והעקיפה של השברים הללו הוערכה בכשני מיליארד שקלים בשנה.
בעמותה מציינים כי גם בחלוף השנים לא חל שינוי מהותי בהיקף התחלואה, וכי רבים מהאנשים שכבר חוו שבר נמצאים בסיכון מוגבר לשבר נוסף. לכן, מדגישים המומחים, לא מספיק לטפל בשבר לאחר שהתרחש יש להשקיע באיתור מוקדם ובמניעה.

הבדיקה קיימת בסל הבריאות, אבל לא תמיד מתבצעת בזמן
פרופ' פנינה רוטמן-פיקלני, מהמרכז הרפואי מאיר ומאוניברסיטת תל אביב, יו"ר העמותה הישראלית לאוסטיאופורוזיס ומחלות עצם, מתריעה כי המחלה סובלת מתת אבחון ומתת טיפול.
לדבריה, במקרים רבים השבר הראשון הוא שמוביל לגילוי המחלה, אף שניתן היה לזהות את הסיכון מוקדם יותר באמצעות בדיקת צפיפות עצם.
הבדיקה כלולה בסל הבריאות מגיל 60, אולם בפועל מטופלים רבים אינם מבצעים אותה במועד. בין הסיבות לכך. מודעות נמוכה לחשיבות הבדיקה והעובדה שהיא אינה נכללת במדדי האיכות של משרד הבריאות.
פרופ' רוטמן-פיקלני, מצביעה על פער משמעותי במדיניות מערכת הבריאות. בעוד שניתוח בעקבות שבר בצוואר הירך אמור להתבצע בתוך 48 שעות, והכנסתו למדדי האיכות הביאה לשיפור בזמני הניתוח, אין מדד משלים המתייחס למניעת השבר מלכתחילה.
מחלות כרוניות ותרופות עלולות לפגוע בבריאות העצם
בעיה נוספת נוגעת לאנשים המתמודדים עם מחלות כרוניות. חולי סוכרת, מחלות דלקתיות וראומטולוגיות, מחלות ריאה ומעי, אי ספיקת כליות וסרטן נמצאים בדרך כלל במעקב רפואי שוטף. עם זאת, בריאות העצם אינה תמיד מקבלת את תשומת הלב הראויה.
הן המחלות עצמן והן חלק מהתרופות המשמשות לטיפול בהן, עלולות להחליש את העצמות ולהגביר את הסיכון לשברים.
פרופ' מרב פרנקל, מהמרכז הרפואי סורוקה ואוניברסיטת בן גוריון, נשיאת האגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה, מדגישה כי גם לאחר שבר לא תמיד מתבצע בירור של הגורם שהוביל אליו. לעיתים הטיפול מתמקד בתיקון השבר בלבד, מבלי לתת מענה מספק למניעת השבר הבא. לדבריה, גם חשש מתופעות לוואי של תרופות לאוסטיאופורוזיס, מידע שגוי ברשתות החברתיות וחוסר ידע גורמים לחלק מהמטופלים להימנע מטיפול חיוני.
היא מדגישה כי יש להביא בחשבון את בריאות העצם כחלק בלתי נפרד מהטיפול הכולל בחולים כרוניים, במיוחד כאשר מדובר בתרופות לסוכרת, למחלות בלוטת התריס, למחלות ריאה ולסרטן.
מודל חדש למניעת שברים חוזרים
אחד הפתרונות שמקדמת עיל"א בישראל הוא מודל בינלאומי בשם FLS – Fracture Liaison Service, שנועד לאתר מטופלים שחוו שבר החשוד כשבר אוסטיאופורוטי, לבצע בירור רפואי, להתאים טיפול ולדאוג למעקב רציף.
בבתי החולים שבהם המודל פועל, ביניהם המרכז הרפואי רמב"ם בחיפה, מתאמת ייעודית מרכזת את הטיפול במטופלים לאחר השבר, בשיתוף פעולה עם צוות רב מקצועי הכולל אורתופדים, גריאטרים, אנדוקרינולוגים ורופאי משפחה.
התהליך כולל איתור מטופלים בסיכון, ריכוז המידע הרפואי, הפניה לבדיקות של בריאות העצם, התאמת טיפול תרופתי ומעקב גם לאחר השחרור מבית החולים.
המטרה היא למנוע מצב שבו מטופל עובר שבר, מקבל טיפול אורתופדי ומשתחרר לביתו מבלי שנעשה בירור מספק לגבי הסיבה לשבר והדרך למנוע את הישנותו.
המניעה מתחילה הרבה לפני השבר
ד"ר רקפת בכרך, רופאת משפחה ויו"ר עיל"א לשעבר, מדגישה כי אוסטיאופורוזיס אינה רק מחלה הפוגעת בעצמות, אלא מחלה שעלולה לסכן חיים ולגרום לכאבים קשים, להגבלת תנועה, לנכות, לפגיעה בעצמאות ואף למוות.
לדבריה, יש לראות בשמירה על בריאות העצם משימה לאומית, ולהתחיל בה כבר מגיל צעיר באמצעות תזונה מאוזנת, צריכה מספקת של סידן וויטמין D, פעילות גופנית והימנעות מעישון, מצריכת אלכוהול מופרזת ומתת משקל.
במקביל היא קוראת לאנשים המתמודדים עם מחלות כרוניות, להעלות באופן יזום את נושא בריאות העצם מול רופאי המשפחה והרופאים המטפלים, ולוודא שהסיכון לאוסטיאופורוזיס נבדק ומקבל מענה.
המסר למערכת הבריאות: לא לחכות לשבר הבא
המומחים מדגישים כי ניתן לצמצם את היקף השברים ואת השלכותיהם באמצעות אבחון מוקדם, טיפול מתאים ומעקב רפואי מסודר. לשם כך נדרשים הגברת המודעות בציבור, שילוב בדיקת צפיפות העצם במדדי האיכות של מערכת הבריאות והרחבת המענה לחולים כרוניים.
גם לשיקום לאחר שבר יש חשיבות רבה. טיפול שיקומי נכון עשוי לסייע למטופלים לחזור לתפקוד עצמאי, למנוע הידרדרות למצב סיעודי ולהפחית את התלות בבני המשפחה ובמערכת הבריאות.
בסופו של דבר, המסר העולה מדברי המומחים ברור: אוסטיאופורוזיס אינה גזירת גורל. בדיקה בזמן, אבחון נכון וטיפול מתאים יכולים למנוע שברים, לחסוך סבל רב למטופלים ולמשפחותיהם, ואף להציל חיים.

