(חי פה) – לפני כ־2,800 שנה פעל בתל שקמונה שבחוף הכרמל מתחם תעשייתי קטן ומבוצר, שהיה קשור לממלכת ישראל ונחשב למרכז חשוב לייצור ארגמן. מחקר חדש של חוקרי אוניברסיטת חיפה מגלה כי המרחבים באתר לא נועדו לפעילות אחת בלבד: במהלך השנה הם שימשו לסחיטת זיתים, להחזקת בעלי חיים, לפעילות הקשורה לטקסטיל ולייצור ארגמן. הממצאים מציעים הצצה לאופן שבו נוהל ונוצל מרחב ייצור בתקופת הברזל, ומלמדים כי גם לפני אלפי שנים נעשה שימוש גמיש ומתוכנן במבנים, במשאבים ובכוח העבודה.
מרחב אחד, שימושים שונים לאורך השנה
המחקר, שפורסם בכתב העת PLOS ONE, התמקד בשכבה המתוארכת בקירוב לשנים 790–740 לפנה"ס, בתקופת מלכותו של ירבעם השני – תקופה שבה הגיע האתר לשיא פעילותו התעשייתית.
החוקרים בחנו שני מרחבי עבודה, ובאמצעות שילוב בין ממצאים ארכאולוגיים לבין ניתוח מיקרוסקופי של שכבות הקרקע הצליחו לזהות פעילויות שונות שנערכו בהם לאורך הזמן.
אחד המרחבים שימש בתקופות שונות לסחיטת זיתים ולהחזקת בעלי חיים. אבן ששימשה לריסוק זיתים, לצד משקעים שבהם השתמרו טביעות של זיתים, סיפקו עדות לפעילות החקלאית. לעומת זאת, שרידים מיקרוסקופיים של גללי בעלי חיים וסימני רמיסה בקרקע העידו כי המקום שימש גם כמכלאה.
לצד אלה נמצאו שתי משקולות נול במיקומן המקורי, ממצא המצביע על פעילות הקשורה לטקסטיל.
הארגמן היה רק חלק מהסיפור
במרחב השני ובסביבתו נמצאה ערמה של קונכיות ארגמון מרוסקות, לצד עשרות טביעות של גלעיני זיתים בקרקע, משקולת של בית בד ושברי חרס של מכלי צביעה שעליהם השתמרו שרידי ארגמן.
הממצאים מציירים תמונה של מרחב עבודה רב־שימושי, שעבר התאמות בהתאם לצרכים ולעונות השנה. על בסיס הממצאים והעיתוי הידוע של הפעילויות הציעו החוקרים מודל עונתי: סחיטת הזיתים התרחשה בסתיו, החזקת בעלי החיים בחורף והפעילות הקשורה לטקסטיל באביב. ייצור הארגמן השתלב, להערכתם, במחזור הפעילויות, אולם בשלב זה לא ניתן לקבוע באיזו עונה בדיוק התקיים.
גם המעבר בין השימושים לא נעשה באופן אקראי. שכבות של גללים שנחתמו באפר מצביעות, לדעת החוקרים, על פעולות תחזוקה בין פעילות אחת לאחרת. האפר שימש, ככל הנראה, לחיטוי המרחב, להפחתת ריחות ולשליטה במזיקים, לפני שהמקום חזר לשמש לפעילות אחרת.
המיקרוסקופ חושף את מה שהעין אינה רואה
כדי להגיע למסקנות הללו לא הסתפקו החוקרים בממצאים שניתן לזהות במהלך חפירה רגילה. המחקר התבסס על חפירה שנערכה בתל שקמונה בשנת 2023 ועל דיגום שיטתי של המשקעים בשני מרחבי העבודה.
הדגימות נבדקו באמצעות קרינת אינפרה אדום, המאפשרת לזהות את הרכב החומרים וסימנים לחשיפה לחום. בנוסף, החוקרים בחנו במיקרוסקופ חתכים דקים שהוכנו מגושי הקרקע, וכן שרידים מיקרוסקופיים של צמחים, אפר עץ וגללי בעלי חיים.
השילוב בין המידע המיקרוסקופי, הממצאים שנמצאו בחפירה והמיקום המדויק של כל דגימה אפשר לחוקרים להבחין בין הפעילויות השונות ולשחזר את המעברים ביניהן.
תל שקמונה – מרכז הארגמן של תקופת הברזל
תל שקמונה היה אתר תעשייתי קטן ומבוצר בחוף הכרמל, שפעל במאות השמינית והתשיעית לפנה"ס והיה קשור לממלכת ישראל. חפירות שנערכו באתר משנות השישים ועד העשור הקודם חשפו את אחד הריכוזים החשובים בעולם של ממצאים הקשורים לייצור ארגמן.
באתר נמצאו יותר מ־170 פריטים הקשורים לייצור הצבע, רובם מוכתמים בארגמן, וכן עשרות מכלי חרס ששימשו לייצור צבע ולצביעה, בנפח של כ־350 ליטרים כל אחד. למרות הממצאים הרבים, החפירות הקודמות לא אפשרו לשחזר באופן מלא כיצד השתנה השימוש במרחבי העבודה לאורך השנה.
"בתוך שכבות העפר נשמר סיפור מפורט הרבה יותר"
המחקר נערך על ידי ד"ר גולן שלוי, סוניה פינסקי ופרופ' איילת גלבוע מהמכון ע"ש זינמן לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה, בשיתוף המעבדה למיקרו־היסטוריה סביבתית במחלקה לציוויליזציות ימיות באוניברסיטה, בהובלת פרופ' דוד פריזם וד"ר רוני צוקרמן־קופר.
ד"ר אייזק אוגלובלין־רמירז ומדליין ג'ייקבסון מהמכון ללימודי הים ע"ש ליאון רקנאטי באוניברסיטת חיפה ניתחו את שרידי הפעילות המיקרוסקופיים במעבדה.
"בחפירה רגילה אנחנו רואים את המתקנים והממצאים הגדולים, אבל בתוך שכבות העפר נשמר לפעמים סיפור מפורט הרבה יותר", אמר ד"ר אוגלובלין־רמירז. לדבריו, בתוך השכבות זוהו עקבות שאי אפשר לראות בעין אלא רק באמצעות מיקרוסקופ, וכך ניתן לשחזר לא רק מה נעשה במבנה, אלא גם כיצד השתנה השימוש בו לאורך זמן.
פרופ' פריזם הוסיף כי השילוב בין הממצא הארכאולוגי המתגלה בחפירה לבין הממצא המיקרו־ארכאולוגי שנחשף במעבדה מאפשר להבין באופן חדש את הפעילות הקדומה. לדבריו, ייתכן שדפוסים של פעילות מתוכננת וניצול עונתי של מרחבים יתגלו גם באתרים אחרים באמצעות מחקר המשלב בין השיטות.
מתחת לשכבות הקרקע של תל שקמונה נחשף אפוא לא רק סיפורו של ייצור הארגמן, אלא גם סיפור על ניהול גמיש של מרחב, התאמה לעונות השנה וניצול מרבי של משאבים, מאות שנים לפני שהמושגים הללו הפכו לחלק מהשפה המודרנית.