בעקבות ריבוי המקרים שדווחו באתר ״חי פה״ על בני אדם שדבר מותם נודע ימים לאחר פטירתם, ובעקבות החובה האנושית והזכות החברתית לדרוש בשלומו של האדם הבודד – כתב אורי שרון:
א
זו דלת אטומה:
שחורה היא או כתומה?
קטנה היא או גדולה?
לא זאת השאלה!
ב
זו דלת מפלדה?
מפלטה חלודה?
היש בה גם עינית?
בצד יש כוננית?
ג
הן שאלות של סרק
שמשיגות הן רק
מידע בלתי חשוב
שרק עונה הוא שוב
ד
על שאלות רכיל.
ומה הוא כבר מכיל?
ומה יותר חשוב?
נשאל זאת שוב ושוב:
ה
מי גר שם מעברה?
ומי דרכה עברה
אל מגורי אדם?
כן, סתם בשר ודם?
ו
הגר הוא לבדו?
היש מי עימדו
שאץ הוא לעזרה
ברגע שלו רע?
ז
האם הלה בודד,
וחלומו נודד
אל מרחבי תשוקה?
אל דמות כה חשוקה?
ח
האם אכל פיתו?
האם האל איתו?
או שמא כול כולו
כמי איבד קולו,
ט
והוא כלל לא נשמע;
עצוב לו בנשמה.
וגם קולו אבד
של איש שהוא לבד…
אפילוג
חשוב לא לזלזל.
הן גם זמנך אוזל.
תאר בבעתה
שהבודד – אתה!!!