(חי פה) – בזמן שמיליוני ישראלים היו צמודים למקלטים תחת איום הטילים והמלחמה מול איראן וחיזבאללה, מתחת לפני המים התנהלה מציאות אחרת לחלוטין. עולם של חיזור, מאבקי טריטוריה, שמירה אגרסיבית על צאצאים ומשחקי אהבה קדומים שלא עוצרים לרגע, גם לא בזמן מלחמה. כצלם טבע ימי, מצאתי את עצמי בשבועות האחרונים מתעד התנהגויות נדירות ומרתקות של בעלי חיים ימיים, דווקא בתקופה שבה הים התרוקן כמעט לחלוטין מבני אדם וסירות. השקט היחסי שנכפה על החופים אפשר לטבע להתפרץ במלוא עוצמתו.

עונת רבייה חריגה בים ובמים המתוקים

השנה האחרונה הייתה מטורללת כמעט בכל היבט אפשרי, גם מבחינת מזג האוויר. שינויי הטמפרטורות והעונות השפיעו באופן ישיר על דפוסי הרבייה של בעלי חיים רבים, וגרמו להתארכות עונת החיזור וההטלה הרבה מעבר למוכר.

רבייה בטבע היא עניין שבשגרה, אבל לתעד אותה מקרוב, במיוחד בעולם התת־ימי, זו כבר משימה מורכבת, הדורשת אינספור שעות של תצפית, סבלנות ולעיתים גם לא מעט סיכון.

כשהמלחמה עצרה את בני האדם — בעלי החיים חגגו

המלחמה הארורה מול איראן וחיזבאללה כלאה מיליוני ישראלים בבתים ובקרבת המקלטים. הים, שבדרך כלל עמוס בסירות, אופנועי ים, צוללנים ומתרחצים, הפך לפתע שקט בהרבה.

דווקא בתוך הדממה הזו, בעלי החיים הימיים החלו להתנהג בחופשיות כמעט נדירה. פחות רעש מנועים, פחות תנועה אנושית ופחות הפרעות, אפשרו לי להיחשף לרגעים יוצאי דופן של חיזור, שמירה על קינים ומאבקים בין זכרים יריבים.

הורים עד המוות: האינסטינקט החזק בטבע

חושי ההורות קיימים אצל רוב בעלי החיים. יש מינים שיגנו על הצאצאים שלהם עד טיפת הכוח האחרונה ולעיתים עד המוות ממש.

אצל התמנונים, למשל, הנקבה נשארת לצד תטולת הביצים במשך שבועות ארוכים. היא מאווררת אותן ללא הפסקה כדי לספק חמצן לעוברים, ובמהלך התקופה הזו כמעט שאינה ניזונה כלל. במקרים רבים היא מתה מאפיסת כוחות מיד לאחר בקיעת הצאצאים.

גם בעולם הדגים קיימים מופעי הורות מרשימים במיוחד. הפעם התמקדתי דווקא בדגי מים מתוקים, ובעיקר באמנונים, דוגרי קרקע אגרסיביים במיוחד.

הדגים שתוקפים בני אדם כדי להגן על הדור הבא

חלק מהמינים שתיעדתי הם למעשה מינים פולשים שהגיעו מאפריקה ומאמריקה, והפכו לטורפים משמעותיים במקווי המים המקומיים.

בתקופת הרבייה הם הופכים לטריטוריאליים מאוד. הדגים מגינים באלימות על אזורי ההטלה והצאצאים הזעירים, ולא מהססים לתקוף כל גורם שמתקרב, כולל בני אדם.

לפני התקיפה ניתן לעיתים לשמוע נקישות אזהרה תת־ימיות, מעין מסר ברור לפולש: “התרחק מכאן”.

חיזור ורבייה ◄ צפו

גם דיונונים יודעים לאיים

אחת החוויות החריגות ביותר שחוויתי הייתה מול שונית טירה, שם נתקלתי בזכר דיונון בתקופת חיזור אביבית.

ההתנהגות שלו הייתה אגרסיבית במיוחד. הוא הזהיר, שינה צבעים במהירות והתקרב שוב ושוב לעברי בניסיון להרחיק אותי מהטריטוריה שלו, עד שלבסוף אף גרם נזק לחליפת הצלילה שלי.

זו הייתה תזכורת נוספת לכך שעונת הרבייה בטבע היא לא רק מופע יפהפה, אלא גם תקופה מתוחה, מלאה בתחרות, מגננה ותוקפנות.

עולם תת־ימי תוסס של מחקר ותצפית

עונת הרבייה היא אחת התקופות המרתקות ביותר לצילום טבע ולמחקר התנהגות בעלי חיים. העולם התת־ימי הופך לשדה חי ותוסס של קרבות בין זכרים, משחקי חיזור, שמירה על קינים ותוקפנות כלפי כל מי שנתפס כאיום.

מאחורי כל צילום וסרטון מסתתרות שעות ארוכות של תצפיות, מעקבים והמתנה לרגע המדויק שבו הטבע חושף את עצמו באמת.

ומה אנחנו יכולים ללמוד מזה?

דווקא בזמן שבני האדם עסוקים במלחמות, פוליטיקה ומשברים, הטבע ממשיך בשלו. מחזור החיים אינו עוצר. בעלי החיים ממשיכים להילחם, לאהוב, להתרבות ולהגן על הדור הבא.

ואולי זו התזכורת החשובה ביותר עבורנו.

זכרו:

בעונת הרבייה אסור להתקרב לבעלי חיים, לא ביבשה ולא בים.
כבדו את הטבע, שמרו עליו, ותנו לו להמשיך להתקיים גם הרחק מהעין האנושית.