השיטה האיראנית: למה הם תמיד מנצחים בדיבורים ומה ישראל צריכה לדעת?

יש משפט מפורסם שאומר: "האיראנים מעולם לא הפסידו במשא ומתן, אבל הם גם מעולם לא ניצחו במלחמה". בשביל ישראל, המשפט הזה הוא לא סתם סיסמה, הוא אזהרה חמורה. בזמן שהעולם המערבי מחפש פתרונות מהירים וחותם על הסכמים, איראן משחקת משחק ארוך ומתוחכם.

אמנות המיקוח של ה"בזאר"

הדיפלומטיה האיראנית עובדת כמו שוק (בזאר) עתיק. הם מומחים בלהתיש את הצד השני, למשוך זמן ולהבטיח הבטחות בלי לתת כמעט כלום בתמורה. בזמן שבמדינות דמוקרטיות המנהיגים מתחלפים כל כמה שנים, המשטר באיראן חושב עשרות שנים קדימה. הם מוכנים לסבול סנקציות וקשיים כלכליים, העיקר לא לוותר על המטרות הגדולות שלהם: פצצה גרעינית ושליטה במזרח התיכון.

איך זה משפיע על ישראל?

עבור מדינת ישראל, המשא ומתן של איראן עם העולם הוא מלכודת. הנה הסיבות:

• קניית זמן: בכל פעם שאיראן יושבת לדבר, היא מרוויחה זמן יקר. בזמן שהדיפלומטים מתווכחים בחדרים ממוזגים באירופה, איראן ממשיכה להעשיר אורניום ולחמש את חיזבאללה וחמאס.
• הסחת דעת: המשא ומתן גורם לעולם להאמין שיש פתרון דיפלומטי, וזה מונע מהמדינות להפעיל כוח צבאי או לחצים כבדים באמת.
• הסכמים זמניים מול עובדות קבועות: איראן מוכנה לעצור חלק מהפעילות שלה לזמן קצר תמורת כסף או הסרת סנקציות, אבל הידע הטכנולוגי והטילים שהיא מפתחת נשארים אצלה לתמיד.

בשורה התחתונה

ישראל מבינה שבאיראן, המילים הן רק כלי עבודה. האיראנים לא באים למשא ומתן כדי להגיע לשלום, אלא כדי להשיג יתרון אסטרטגי. המסקנה עבור ישראל היא שאי אפשר לסמוך על חתימות על נייר. כדי לעצור את איראן, לא מספיק לדבר בשפה של דיפלומטים, צריך להבין את השפה של המזרח התיכון: כוח, נחישות ועובדות בשטח.

איראן אולי "מעולם לא הפסידה במשא ומתן", אבל ישראל חייבת לוודא שהיא לא תהיה זו שתשלם את המחיר על הניצחון הזה.