(חי פה) – בימים שבהם אזעקות וטילים הפכו לחלק משגרת החיים בישראל, מתברר כי מבנים ישנים אינם רק בעיה תכנונית, אלא סכנה ממשית לחיי אדם. "התחדשות עירונית איננה מותרות, היא נדבך קריטי בחומת המגן של מדינת ישראל", אומר זאב גרינברג, סמנכ"ל ובעלים בחברת מידר, ומחדד את הקשר הישיר בין מצב הנדל"ן לבין ביטחון העורף.
העורף תחת איום: "צריך להסתכל למציאות בעיניים"
לדברי גרינברג, ישראל נמצאת כיום בסבב נוסף מול איראן, והעורף האזרחי הוא החזית האמיתית. "הטילים מדויקים יותר, טווחי הפגיעה רחבים יותר, והמבנים הישנים פשוט לא עומדים באיומים של 2026", הוא מסביר. רבים מהבניינים בישראל נבנו לפני עידן הממ"דים והתקנים המחמירים, והם אינם מספקים הגנה ראויה לדייריהם.
הפריפריה נותרת מאחור: "המשוואה הכלכלית לא מתחברת"
הפערים בולטים במיוחד מחוץ למרכז הארץ. בעוד שבגוש דן ניכרת התקדמות משמעותית בהתחדשות עירונית, בפריפריה המציאות שונה לחלוטין. "במקומות שבהם ערך הקרקע נמוך, אין ליזם יכולת כלכלית להרים פרויקט מורכב", אומר גרינברג. "התוצאה היא הפקרה ביטחונית של מאות אלפי אזרחים".
שכונות ותיקות רבות בפריפריה עדיין מורכבות ממבנים בני עשרות שנים, ללא ממ"דים תקניים וללא תכנון הנדסי המותאם לאיומים העכשוויים. "אי אפשר להשאיר את המיגון תלוי בכדאיות כלכלית בלבד", מדגיש גרינברג.
התחדשות עירונית כמיגון: "ממ"ד תקני הוא לא פריבילגיה"
גרינברג מציין כי מערכות ההגנה האוויריות אמנם מתפקדות היטב, אך אינן יכולות להבטיח הגנה מלאה. "ממ"ד תקני ותכנון הנדסי עדכני הם תנאי יסוד, לא מותרות", הוא אומר. לדבריו, המדינה חייבת לייצר תמריצים משמעותיים יותר כדי לאפשר התחדשות אמיתית גם בפריפריה:
- הגדלת זכויות בנייה
- תמריצים כלכליים ליזמים
- השקעה בתשתיות
- קיצור הליכי תכנון ואישור
"בלי צעדים כאלה, הפערים רק יעמיקו", הוא מזהיר.
לא רק נדל"ן – ביטחון לאומי
גרינברג מדגיש כי שאלת המיגון האזרחי אינה יכולה להישאר תלויה בגיאוגרפיה. "מדינה שרוצה להגן על אזרחיה חייבת לאפשר מיגון מודרני לכל תושב, בלי קשר למקום מגוריו", הוא אומר. לדבריו, התחדשות עירונית היא הכלי המרכזי לצמצום הפערים ולהתאמת הסביבה העירונית לאיומי ההווה והעתיד.
מבט קדימה: "השקעה עקבית תציל חיים"
בסיום דבריו, גרינברג קורא למדיניות ארוכת טווח: "השקעה ממוקדת ועקבית תאפשר להחליף שיכונים מתפוררים במבנים מתקדמים וממוגנים. כך נוכל להבטיח שכל אזרח בישראל ייהנה מהגנה ראויה, לא כהטבה, אלא כסטנדרט בסיסי והכרחי".
האם הכתבה עניינה אותך?
מתנגדי פינוי בינוי ברחוב סטפן וייז חיפה לא יאפשרו למידר פינוי בינוי בניגוד לרצונם!
מתנגדי פינוי בינוי ברחוב סטפן וייז חיפה לא יאפשרו למידר פינוי בינוי בניגוד לרצונם
איך לא הוסדרו ליקויי הממ״ד (=השירותים) בגנים ב39 הימים האחרונים????? איך בכלל אפשר להבין למה הם לא הוסדרו כבר לפני שלוש שנים? ולמה תמיד לחכות למשבר? למה לא להיות מוכנים???
אבל בעיר שגם לא מפקחת על מחירי הממ״דים שקפצו במעל ל100% ועלותו של ממ״ד (לא כולל מהנדס שגובה עוד כמה עשרות אלפי שקלים) פשוט משאיר אותנו כמו ברווזים במטווח!! והכי גרוע? לשמוע את ראש העיר אומר בטלויזיה שהוא דאג לאישורים אבל זו לא הבעיה בכלל… הבעיה היא ״שהאזרחים שאננים״
לא רק שהייתי בהלם מהאטימות, לא רק שנעלבתי אישית מכבודו שאני בטוחה ש170,000 שקלים (סכום הבסיס לממ״ד כיום!) הם דמי כיס, אלא שאני מנסה להבין איזה תירוץ אדון יהב ימצא לכך שאין בעיר הזו אף לא גם משחקים אחד מוגן!!! (200 מ בקו אוירי לא שווה ל-60 שניות!!! בטח לא בחיפה!)
על כך נאמר- המלך הוא שאנן! ומפקיר את תושבי העיר שכביכול כל כך רצה לשרת נאמנה…
הפקרת את חיפה והפקרת את התושבים בה! זלזלת בנו ובכל שקל שאנחנו עובדים עבורו מאד קשה! זנחת את הנפשות של ילדינו! הם לא מכירים מציאות אחרת מלבד מציאות של אזעקה ומלחמה! ולמרות הכל- למען בריאות הנפש שלו ושל בני דורו אנחנו מחוייבים לתת להם מסגרת חינוכית לפחות מספר ימים בשבוע!
אופססססס
מישהו שכח למגן את הגן… וגם את זה … וגם את הגן הזה, ואת זה…
מגיעה לנו התנצלות על שלושת הדברים הללו.
לשם התחלה.
אחר כך אפרט בשמחה למה יש לך עוד הרבה מאד על מה להתנצל.
אבל קודם כל- אתה בחרת להיות בתפקיד שמעמיד אותך כאחראי על שלום ילדינו- הפיזי והנפשי. אנחנו, התושבים, בחרנו לתמוך בבחירה שלך.
כל הכבוד והרבה תודה שטיפלת ביעילות ובמהירות בבעיית חזירי הבר.
חבל שבילדים שלנו ובדור הזה- אתה *בוחר* שלא לטפל בכלל.
קח אחריות! שמור עלינו ועל הילדים שלנו! על הנפש שלהם! על הבריאות שלהם! על העתיד שלהם! ומיותר לציין- על בטיחותם הגופנית שהוזנחה לחלוטין! איך לא עשית כלום למיגון מוסדות החינוך מאז פרוץ המלחמה? מאז תחילת הקדנציה שלך למעשה? בכל הקדנציות שלך בעצם..?
מעתה אמרו-
איני קנייתי משמע – איני קיים!
ברור כי תמ"א 38 החטיאה את תכליתה המקורית. לא לכך כיוונו מתכנניה. בפועל, התכנית הפכה לכלי המעצים אזורים מבוססים ומזניח את הפריפריה – בניגוד גמור לייעודה.
ערים כגון צפת, טבריה, בית שאן ו-עפולה, וכן מבנים בעיר התחתית של חיפה, זקוקים בדחיפות לחיזוק מפני רעידות אדמה ולמיגון ביטחוני. אולם היגיון השוק מכתיב אחרת: אין תמריץ להשקעה באזורים אלה, כל עוד אזורי הביקוש בגוש דן וברכס הכרמל מניבים רווחיות גבוהה לאין שיעור.
הכשל המבני נעוץ בכך שהיתכנות כלכלית של חיזוק ומיגון מבנים נשענת, ברוב המקרים, על תוספת יחידות דיור. אלא שבאזורים נרחבים בחיפה אין עוד אפשרות ממשית להגדלת הצפיפות: התשתיות העירוניות אינן ערוכות לכך – לא מבחינת רוחבי דרכים וצמתים, לא מבחינת מערך התחבורה, ולא מבחינת היצע מבני הציבור והשטחים הציבוריים. המבנה הטופוגרפי של העיר – שלוחות הרים המופרדות בוואדיות, כאשר לכל שכונה מוצא תחבורתי מוגבל – הופך תוספת יחידות דיור לא רק לבלתי ישימה, אלא אף למסוכנת. גם לו הייתה הרשות המקומית מבקשת להרחיב תשתיות על חשבונה, במקרים רבים אין לכך היתכנות פיזית.
לפיכך, הפתרון הראוי הוא הנהגת מנגנון של ניוד זכויות: חיזוק ושיפוץ מבנים קיימים, לרבות הוספת ממ"דים ומרפסות, תוך זיכוי בזכויות בנייה הניתנות למימוש באזור אחר, מתאים יותר מבחינה תכנונית וכלכלית.
יש ליישם מודל זה בדחיפות.
מודל זה כבר מיושם בתל אביב במסגרת תכניות שימור הכוללות מנגנוני איזון מפורטים, והוא מוכר ומוכח גם בערים מובילות בעולם כגון ניו יורק, שם מיושם מנגנון דומה זה למעלה ממאה שנים.
ממ״ד הוא לא פריווילגיה, ממד ומיגון הם חוק,
ומי שבונה/ יוזם בנית דירה שאינה ממוגנת הוא עבריין …