ציר מוריה בחיפה כוסה בשלטים: הסחת הדעת שמסכנת חיים בכבישים – צפו בשידור ונסו לקרוא וגם לנהוג

(חי פה) – בעידן של מסכים ענקיים, צבעים בוהקים ותנועה בלתי פוסקת הנהג כבר לא לבד על הכביש. לצדו מתחרים על תשומת לבו שלטי פרסום הולכים וגדלים. האם המחיר הוא הבטיחות של כולנו?
צפו בווידאו ודמיינו לרגע שאתם הנהג המנסה לקרוא את השלטים:

כשהעין סוטה הסיכון מזנק

שלטי פרסום נועדו למשוך תשומת לב. זהו לב ליבו של המודל הכלכלי בענף הפרסום: חשיפה מקסימלית, חדירה לתודעה והשפעה על התנהגות. אלא שבמרחב הדרך, אותה תשומת לב יקרה נדרשת קודם כול למשימת הנהיגה.

כיום, לאורך כבישים עירוניים ובין עירוניים, מוצבים שלטי פרסום במגוון עצום של פורמטים: דגלים ופוסטרים על עמודי תאורה, מתקנים במדרכות ובאיי תנועה, שלטים בתחנות אוטובוס ועל גשרים להולכי רגל, ובמיוחד מסכים אלקטרוניים עצומים, מוארים ובוהקים, המשלבים תנועה, צבעים עזים ותכנים בעלי מטען רגשי. חיפה אינה חריגה בנוף הזה מסביוני דניה ועד כרמל הצרפתי, לאורך השדרות והצירים המרכזיים, נדמה שאין עמוד שנותר פנוי.

שלטי פרסום מכסים כמעט כל עמוד וכל צומת, ולצידם מסכי ענק על מבנים ומרכזי מסחר. העומס החזותי הזה אינו רק עניין אסתטי, הוא מסיח את דעת הנהגים, יוצר גודש ויזואלי ופוגע הן בבטיחות והן בנוף העירוני הייחודי.

3 שניות – נסיעה של כ-42 מטרים ללא בקרה חזותית מלאה

המשותף לכולם ברור: הם מתוכננים למשוך את מבט הנהג. וכאשר המבט מוסת גם לשלוש שניות בלבד הסיכון לתאונה עולה משמעותית. במהירות המותרת בעיר של 50 קמ"ש (כ-14 מטר לשנייה), הסטת מבט של שלוש שניות, משמעה נסיעה של כ-42 מטרים ללא בקרה חזותית מלאה. די בכך כדי לפספס רכב בולם, הולך רגל מתפרץ או שינוי פתאומי בתנאי הדרך.

מפגע אֶסְתֵּטִי:

העיר חיפה היא עיר יפה. יש בה נוף של ים, עצים לרוב ונוף מרהיב.
הנוסעים בציר הרכס רואים מול עיניהם בעיקר שלטים.

ואם לא די במפגע הזה, הרי שתושבים רבי מדווחים כי אין להם בכלל יכולת לקרוא מה שכתוב בשלט, בשל המהירות בה הרכב חולף על פניו.

וכמה זה עולה ההפקה, התליה וההחלפה התדירה של השלטים, למשלם המיסים? אנחנו לא יודעים, אבל זה לא מעט.

מה אומר החוק על שילוט פרסומי?

פקודת התעבורה ותקנותיה מכוונות בראש ובראשונה לשמירה על סביבת דרך נקייה ועל תקינות התמרורים. התקנות אוסרות להציב סמוך לדרך, סימנים הדומים לתמרורים או להוסיף אליהם תוספות פרסומיות. עם זאת, אין בהן התייחסות ישירה ומקיפה לשלטי פרסום שאינם תמרורים, למעט האיסור לפגוע בנראות התמרור.

לעומת זאת, חוק הדרכים (שילוט) ותקנותיו חלים על דרכים בין עירוניות. החוק, שנחקק כבר בשנת 1966, נולד משיקולי בטיחות ואסתטיקה גם יחד. כבר אז התריע השר הממונה כי שלטי פרסום, שמטבעם מושכים את תשומת הלב, עלולים להסיח את דעת הנהג מהכביש שלפניו. החוק אוסר על הצבת שלטי פרסום הנראים מהדרך הבין עירונית, למעט חריגים מצומצמים, כגון שלטי שם עסק או שלטים בטיחותיים, ובהתאם למגבלות גודל ותוכן.

אלא שבשנת 2008 הוחרג תחום נתיבי איילון מהחוק, צעד שפגע משמעותית באפקטיביות שלו. במקביל, טכנולוגיית השילוט האלקטרוני המודרני מאפשרת כיום הצבת מסכים עצומים בעוצמת תאורה גבוהה, הנראים גם ממרחק של מעל 100 מטרים ואף מדרך בין-עירונית, גם אם הוצבו בתחום עירוני. כך נוצרה מציאות שבה החוק מתקשה להדביק את הקצב הטכנולוגי.

ארבעה סוגים של הסחת דעת וסיכון אחד מרכזי

הספרות המחקרית מגדירה "הסחת קשב" כהסטת הקשב מפעולות חיוניות לנהיגה בטוחה אל עבר פעילות מתחרה. החוקרים מבחינים בארבעה סוגי הסחה:
הסחה חזותית – כאשר המבט מוסת מהכביש.
הסחה שמיעתית – תגובה לגירוי קולי.
הסחה קוגניטיבית – מחשבה שאינה קשורה למתרחש בדרך.
הסחה ביומכנית – פעולה פיזית המסיטה את הידיים ממשימות הנהיגה.

שילוט חוצות פועל בראש ובראשונה במישור החזותי, אך לא פעם גם במישור הקוגניטיבי והרגשי, מסר פרסומי צבעוני, בוהק וטעון רגשית אינו נקלט רק בעין, הוא מחייב עיבוד מחשבתי. כך נוצר עומס נוסף על מערכת הקשב של הנהג. כאשר עומס זה מצטרף לגודש שילוט, תופעה מוכרת ומתועדת בספרות המקצועית, רמת הסיכון עולה, במיוחד בקטעי דרך מורכבים ו"תובעניים", שבהם ממילא נדרש ריכוז גבוה ותגובה מהירה.

מה אומרים המחקרים?

מחקר רחב היקף של מינהל הבטיחות בדרכים האמריקאי (NHTSA) ועמיתיו (Klauer ואחרים, 2006), שהתבסס על כ-43 אלף שעות נהיגה טבעית של 109 נהגים ברכבם האישי, הצביע על תרומה משמעותית של הסחת הקשב לאירועי בטיחות. ב־78% ממקרי ההתנגשות וב־65% מאירועי ה"כמעט תאונה" נמצאה מעורבות של הסחת קשב. עוד עלה כי הסטת מבט מהכביש למשך יותר משתי שניות הכפילה את שכיחות מצבי הסיכון, בכל סוגי הדרכים ובכל תנאי התנועה.

בדיווח רשמי של NHTSA משנת 2019 צוין כי 8.7% מתאונות הדרכים הקטלניות בארה"ב היו קשורות להסחת קשב מדווחת של הנהג. עם זאת, חוקרים מדגישים כי מדובר ככל הנראה בהערכת חסר, בשל תת דיווח ושונות בין שיטות הדיווח המשטרתיות. המשמעות ברורה: הסחת הקשב אינה תופעה שולית, אלא גורם מהותי ומשפיע בהתרחשות תאונות דרכים.

גם שלטים "בטיחותיים" מסיחים

נקודה מהותית העולה מן המסמך המקצועי, היא שאין הבדל עקרוני בין שלט פרסומי מסחרי לבין שלט הנושא מסר "בטיחותי", כל עוד שניהם מעוצבים באמצעים מושכי עין, תאורה חזקה, צבעים עזים, תנועה מתחלפת ואלמנטים רגשיים.

גם מסר הקורא לחגור חגורת בטיחות או לבדוק לחץ אוויר בצמיגים, אם הוא מוצג על גבי מסך אלקטרוני בוהק ודינמי, עלול למשוך את מבט הנהג ולהסיט את קשבו מן הדרך. במילים אחרות, הכוונה הטובה אינה מבטלת את מנגנון ההסחה. משום כך, אין מקום להחריג שלטים "בטיחותיים" מהשיח ומהרגולציה, שכן מבחינת ההשפעה על הקשב החזותי, פוטנציאל הסיכון שלהם עשוי להיות דומה.

ענף חזק מול אינטרס ציבורי

אין להתעלם מכך שמדובר בענף כלכלי גדול וחזק, בעל משאבים וטכנולוגיות מתקדמות, שמטרתו המוצהרת היא למשוך תשומת לב. אך באותה מידה, למדינה ולרשויות המקומיות אחריות על שמירת הבטיחות, הנוף והמרחב הציבורי. שינוי חקיקה הוא תהליך מורכב וממושך, המעורבים בו גורמים רבים. לכן עולה הצורך ביצירת כלים מאזנים: קביעת כללי "עשה ואל תעשה", הגברת מודעות בקרב מאשרי ואוכפי השילוט, והטמעת עקרונות מקצועיים עדכניים בתהליכי הרישוי.

המסקנה: מאזן אינטרסים הכרחי

נהגים ונהגות הם בני אדם. מערכת הקשב האנושית מוגבלת, פגיעה להשפעות חיצוניות ורגישה לגירויים בולטים. שילוט חוצות, במיוחד אלקטרוני, מתוכנן בדיוק כדי לנצל מנגנונים אלה.

כאשר המבט סוטה גם לשניות בודדות הסיכון קופץ. אין מדובר בקריאה לביטול מוחלט של פרסום חוצות, אלא בהכרה ברורה בכך שמדובר בגורם סיכון שיש לנהל אותו בזהירות, בשיקול דעת ובאיזון ראוי בין אינטרסים כלכליים לבין חיי אדם. בסופו של דבר, השאלה אינה כמה עיניים רואות את השלט, אלא כמה מהן חוזרות בזמן אל הכביש.

מעיריית חיפה נמסר בתגובה:

"עיריית חיפה רואה חשיבות עליונה בשמירה על בטיחות משתמשי הדרך ובשיפור איכות המרחב הציבורי. כחלק מתפיסה זו, ובמטרה לאזן בין התועלות הכלכליות שבפרסום לבין היבטי הבטיחות והנראות העירונית, פנתה העירייה לאחרונה למשרד מהנדסי תחבורה, לקבלת חוות דעת מקצועית וגיבוש נוהל מוסדר להצבת שילוט חוצות ומסכי פרסום דיגיטליים. בימים אלה בוחנת העירייה את מסמך ההמלצות המקצועי, ובהמשך תבחן את דרכי פעולתה העתידיות".